הלהיט של תע"ש: מזל"ט הטעיה

במלחמה הזו לא יורים - אבל היא בהחלט קובעת מי ומה יישרד ומי ומה יושמד. שותפים לה מוחות אנושיים, מחשבים מהירים בעלי יכולת אדירה ושלל חיישנים. זוהי המלחמה האלקטרונית, חוט השדרה של כל מערכה צבאית באוויר, ביבשה ובים.  

הבסיס לפיתוח מערכת לוחמה אלקטרונית הוא איסוף תשדורות האויב. לא מדובר ביירוט שיחות בקשר או בטלפון, אלא במידע האלקטרוני-דיגיטלי שפולטות המערכות ההגנתיות והתוקפות שלו.

הרבה מאמצים מושקעים בקליטת השידורים האלה, ניתוחם והכנסתם לבנק מידע אלקטרוני, שבו משתמשים כדי לאתר איומים ולנטרל אותם.  

כל התעשיות הבטחוניות ברחבי העולם מפתחות ומייצרות מערכות לוחמה אלקטרונית. הרעיון אחיד אצל כולן - להיות צעד אחד לפחות לפני האויב. כלומר, אם מדינת אויב כלשהי רכשה, למשל, מערכת טילי קרקע-אוויר חדשה, צריך ללמוד על יכולתה ואז לפתח מערכת שתוכל לשבשה במקרה שמטוסי חיל האוויר יצטרכו לתקוף מטרות באותה מדינה.  

לוחמה אלקטרונית מתקדמת מצליחה גם לבלבל את מערכות הגילוי של האויב. כאשר על מסך מכ"מ של האויב מופיעות לפתע עשרות או מאות מטרות בעת ובעונה אחת, קשה לו לדעת לאיזו מהן לשגר את הטיל. 

מי שיקדים את יריבו בצעד אחד, ינצח - אבל הצעדים נעשים מהירים משנה לשנה, וקשה לעמוד בקצב. אלפי אנשים עוסקים ממש ברגע זה בניסיון לחשוף את הצעד הבא של האויב ובתכנון הצעד הנגדי, שיקדימו. הצורך הוא מנוע אדיר בתחום הזה, אומר מקור בכיר בתעשיות הבטחוניות.  

מנתחים את האיום 

כמה מעבדות בתעשיות הבטחוניות של ישראל עוסקות בניתוח האיומים השונים, ובתכנון אמצעי הנגד. רפא"ל, למשל, פיתחה מרכז הדמיה לאמצעי הנגד, המסייעים למטוסי חיל האוויר (וגם למטוסים של לקוחותיה בעולם) לטוס בסביבה עויינת ומלאה איומים ולשוב בשלום לבסיסם.  

המרכז הלאומי לפיתוח אמצעי לוחמה אלקטרונית, או בשמו הרשמי "סימולציה ומחקר מערכות לוחמה אלקטרונית" (סמל"א), שוכן במבנה גדול במרכז רפא"ל בחיפה. במקום מדמים את כל האיומים האפשריים המוכרים על מטוס או על כלי שיט - כולל דימוי סימולטני של כמה איומים במקביל - כדי להגיע להדמיה אמיתית ככל האפשר של שדה קרב סוער.  

המדמה המשוכלל של רפא"ל מסוגל לדמות מטוס, שעליו מותקנות עשרות אנטנות, שכל אחת משדרת בתחום תדר אחר. הוא מאפשר גם להקפיא מצבים ולבחון כל מיני תסריטים, מתוך ניסיון להגיע בתנאים הנוחים של המעבדה לתנאים שונים שישררו בשדה הקרב, כאשר מטוס קרב או ספינה יצטרכו לשרוד מול טילי אויב. המדמה מסוגל לבצע הדמיות הנמשכות 24 שעות ברציפות, שבמהלכן מופעלים מגוון איומים ואמצעי נגד.

רפא"ל גם מפעילה שדה ניסויים מיוחד בדרום הארץ, שבו בודקים את מערכות הלוחמה האלקטרונית כמעט בתנאי אמת. בשטח רחב הידיים מוצבות מערכות מכ"מ ומערכות אחרות, שבאמצעותן מדמים את פעולות האויב ומנסים לגלות תקיפה. מטוסי חיל האוויר טסים שם מול איומים מדומים, הנוצרים על ידי מחשבים מהירים.  

מרכז ההדמיה אגר לאורך השנים ידע עצום על טילים מתוצרת ברה"מ ומדינות אחרות המצויים בשימוש חילות אוויר באזורנו. בנק הנתונים הזה מתעדכן באופן מתמיד, בהתאם להשבחות שעוברות מערכות האויב. המחשבים החזקים של מרכז ההדמיה אוגרים את המידע, ומאפשרים את שליפתו במהירות לצורך ההדמיות השונות. 

מטעים את המכ"מ

חיל האוויר הישראלי, כמובן, הוא הלקוח המרכזי של המרכז. מערכות הלוחמה האלקטרונית שבהן משתמש החיל נשענות על הדמיות שנעשו בו - גם אם הן יוצרו על ידי חברות ישראליות אחרות. חברת אלישרא, למשל, פיתחה את מערכות הלוחמה האלקטרונית המגינות על כל מטוסי הקו הראשון של חיל האוויר.

שיתוף הפעולה ההדוק בין אנשי מרכז ההדמיה וטייסי חיל האוויר הביא לעולם כמה מאמצעי הנגד המשוכללים ביותר המותקנים כיום במטוסי קרב. חלק מאלה יכולים להתהדר כבר בתווית הוכח בקרב, לאחר שהופעלו נגד איומים אמיתיים. 

גם האמריקנים, שסירבו, למשל, לאפשר לישראל לצייד את מטוסי האף-16 איי החדישים במכ"מ משוכלל ביותר מתוצרת ישראל, והתעקשו על מכ"מ אמריקני - נכנעו בכל הנוגע למערכת הלוחמה האלקטרונית. גם בוושינגטון מבינים, כי את מערכת הלוחמה האלקטרונית - הרכיב הכי רגיש במטוס, שעשוי לחרוץ לעתים את גורלו - מייצרים בבית, ואפילו לידידה גדולה כמו ארה"ב לא נותנים להציץ לקרביים האלקטרוניים שלה.  

בתקופה האחרונה הוכנסו גם מטוסים ללא טייס למשימות של נשיאת מערכות שיבוש אלקטרוניות. בימים אלה זכתה התעשייה הצבאית (תע"ש) בחוזה ענק לאספקת מזל"טי הטעיה זעירים מסוג ITALD לצי האמריקני. מדובר במזל"ט המשוגר ממטוס, ויוצר מטרות מדומות על מסכי המכ"מ של האויב. הרבה טייסים אמריקנים שהשתתפו בקרבות בעירק לאורך השנים חבים את חייהם למזל"ט הזה.

ה-ITALD לא יוצר סתם נקודות אור אקראיות על מסכי המכ"מ, אלא כאלו המתקבלות ממטרות מסוימות מאוד. היתרון הוא, שכך ניתן ליצור על מסכי המכ"מ של האויב מטרות מדומות על פי הזמנה. 

מבלבלים את הטיל

הלוחמה האלקטרונית אינה נחלתו של חיל האוויר בלבד. גם ספינות חיל הים הישראלי מוגנות באמצעות חליפות הגנה מיוחדות, שנתפרו עבורן בארץ, שמאתרות איומים ימיים ואוויריים ומנטרלות אותם. כל החיישנים של חליפת ההגנה מחוברים למחשבים, המנתחים את האיום ומחליטים איזה אמצעי הגנה יש להפעיל.

איום מונחה מכם המתקרב לספינה מטופל אחרת מאשר איום

Flight Guard. מערכת אנטי טילים‏

1

2

המתקרב באמצעות הנחיה אופטית או תרמית. את ההחלטה איזה מענה לתת לכל איום צריכה המערכת הממוחשבת לקבל תוך חלקיקי שניות, וכל טעות עלולה לגרום לאובדן כלי השיט ולנפגעים רבים. 

בשנים האחרונות נוסף גם איום מטושטש יותר, איום של מחבלים על מטרות אזרחיות. אחרי הנסיון להפיל מטוס של חברת ארקיע במומבסה, התעורר העולם לסכנה החדשה: מחבלים חמושים בטילי כתף שמאיימים על מטוסי נוסעים. אלתא, חברה בת של התעשייה האווירית, חברה סוף סוף לתע"ש, והן מציעות כיום את מערכת ה-Flight Guard, שמותקנת בימים אלה על מטוס ראשון של חברת אל על.  

המערכת, שנועדה במקור לכלי טיס צבאיים, מבוססת על זיהוי מהיר של שיגור טיל הכתף לעבר המטוס והפעלת נורים מיוחדים, היוצרים מטרות מדומות לראש הביות האינפרה אדום של הטיל, ומסיטות אותו ממסלולו. המערכת, שיוצרה תחילה עבור מטוסי ומסוקי חיל האוויר, הופעלה בצורה מסיבית בפעילות מעל לבנון. לאחר מכן בנתה חברת אלתא גירסה אזרחית שלה, המותקנת כיום על יותר מ-100 מטוסי נוסעים בעולם, בהם כמה המשרתים ראשי מדינות.