מביא המים של ירושלים

החצר (קורטיז'ו) של יעקב אבן עזרא, סבו של ז'ק, הייתה ממוקמת בסמוך לביתם של החוסיינים בעיר העתיקה. הסב התמחה בטיפול במי השתייה, ותחזק את מערכת המים של ירושלים ושל המנזרים במדבר יהודה.

רעייתו השנייה, רחל דרעי (ילידת 1900) אף היא מבנות ירושלים. גורשה עם משפחתה לאלכסנדריה בפרוץ מלחמת העולם הראשונה. סיימה את לימודיה בבית ספר המקומי של אליאנס ועלתה בחזרה לישראל. בארץ החלה לעבוד אצל משפחת וולרו, שם פגשה את יוחנן. מנישואיה ליוחנן נולדו חמישה ילדים, ביניהם ז'ק.

בתמונה לפי מספור: 1. אברהם אלמליח, יו"ר ועד העדה המערבית; 2. הרב יוסף שלוש, רב העדה; 3. יוחנן בן עזרא, חבר הוועד; 4. אחי יצחק, חבר בוועד; 5. משה דהן, מזכיר הוועד; 6. בן עטר, חבר הוועד (בנו יעקב נפל בשיירת הל"ה); הרב שלמה בן קיקי, רב העדה בחיפה. נוכחים נוספים, ממשפחות קורקוס ואזוי

חברת יוחנן עזרא ובניו בפתח בית המלאכה ברח' יפו. (שנות ה-30). במרכז יוחנן, ומשני צידיו בניו: אברהם ויצחק, עם קבוצת העובדים של החברה 

בשנת 1926 החליט השלטון הבריטי לספק מים ממעיינות ואדי קלט: עין פארה ועין אל פואר לעיר ירושלים. הם מתקשרים עם החברה של יוחנן לביצוע העבודות

מבני הבטון והמשאבות בעין פארה ובעין פואר

המים ממעינות ואדי קלט מגיעים לירושלים 

בשנים 1932/3 עסקה החברה בהקמת צינור הביוב הראשי לירושלים

בשנות השלושים כבר לא הספיקו לירושלים גם המים ממעיינות קלט. שלטונות המנדט תכננו להביא מים ממעינות הירקון ליד אנטיפטרוס (ראש העין), והעבודה נמסרה ליוחנן

לאורך 60 ק"מ של קו המים הותקנו ארבע תחנות שאיבה: ראש העין, לטרון, שער הגיא וסריס (לימים שואבה)

חיבור שני צינורות 

קו המים מהשפלה מגיע לירושלים בשנת 1936. ב-1947 פוצצו הירדנים את המשאבות בלטרון כדי "לייבש" את העיר

ב-1947 נפגש יוחנן עם חברי ועדת האו"ם לנושא חלוקת א"י. באותה שנה הלך לעולמו ולא הספיק לראות בתקומת ישראל. זהו תצלום שנמצא בעזבונו של יוחנן, כנראה נעשה בשנות העשרים. אולי מי מהקוראים יעזור בזיהוי?

• לצפייה בכל פרקי "טיול לעבר" - לחצו כאן