שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר

מביא המים של ירושלים

יוחנן אבן עזרא, יליד ירושלים, היה בן 21 כשהחליט לנסוע לארה"ב בשלהי המאה ה-19. לאחר פטירת אשתו שב לארץ ועסק בבניית מערכות מים וניקוז, ובין היתר הניח את צינור המים לירושלים. ז'ק, בנו של יוחנן, מבקש לשתף את הגולשים בתמונות מעזבונו של אביו

לקראת יום ירושלים אנו מביאים את סיפורו של ז'ק אבן עזרא, המספר על אביו יוחנן ועל משפחתו, שהגיעה מצפון אפריקה לעיר העתיקה בירושלים עוד במאה ה-18.

 

החצר (קורטיז'ו) של יעקב אבן עזרא, סבו של ז'ק, הייתה ממוקמת בסמוך לביתם של החוסיינים בעיר העתיקה. הסב התמחה בטיפול במי השתייה, ותחזק את מערכת המים של ירושלים ושל המנזרים במדבר יהודה.

 

יוחנן, אביו של אבן עזרא, נולד ב-1875 ובהגיעו למצוות החל לעזור בפרנסת המשפחה. מכיוון שהיה "צמא-דעת" נהג לקרוא בספרים שמצא בספריות המנזרים, וכך למד שפות. הוא נישא לזוהרה (קרובת משפחתו של יצחק נבון), ב-1896 יצא לארה"ב, ומאוחר יותר לקח חלק בחפירת תעלת פנמה. בשנת 1914 הצטרף למיזם שתכנן לעשות סרט על תקומת העם היהודי בארצו. מעילה בחברת ההפקה "קוסמו" שהקימו היזמים הביאה לעצירת ההסרטה

 

זוהרה, רעייתו של יוחנן נפטרה בצעירותה ממחלה, וילדיו עברו לבית הסב בשכונת נחלת ציון. הוא עצמו שב לעסקי המים של משפחתו.

 

רעייתו השנייה, רחל דרעי (ילידת 1900) אף היא מבנות ירושלים. גורשה עם משפחתה לאלכסנדריה בפרוץ מלחמת העולם הראשונה. סיימה את לימודיה בבית ספר המקומי של אליאנס ועלתה בחזרה לישראל. בארץ החלה לעבוד אצל משפחת וולרו, שם פגשה את יוחנן. מנישואיה ליוחנן נולדו חמישה ילדים, ביניהם ז'ק.


בתמונה לפי מספור: 1. אברהם אלמליח, יו"ר ועד העדה המערבית; 2. הרב יוסף שלוש, רב העדה; 3. יוחנן בן עזרא, חבר הוועד; 4. אחי יצחק, חבר בוועד; 5. משה דהן, מזכיר הוועד; 6. בן עטר, חבר הוועד (בנו יעקב נפל בשיירת הל"ה); הרב שלמה בן קיקי, רב העדה בחיפה. נוכחים נוספים, ממשפחות קורקוס ואזוי

 

 

חברת יוחנן עזרא ובניו בפתח בית המלאכה ברח' יפו. (שנות ה-30). במרכז יוחנן, ומשני צידיו בניו: אברהם ויצחק, עם קבוצת העובדים של החברה 


בשנת 1926 החליט השלטון הבריטי לספק מים ממעיינות ואדי קלט: עין פארה ועין אל פואר לעיר ירושלים. הם מתקשרים עם החברה של יוחנן לביצוע העבודות

 


מבני הבטון והמשאבות בעין פארה ובעין פואר

 


המים ממעינות ואדי קלט מגיעים לירושלים 

 


בשנים 1932/3 עסקה החברה בהקמת צינור הביוב הראשי לירושלים

 


בשנות השלושים כבר לא הספיקו לירושלים גם המים ממעיינות קלט. שלטונות המנדט תכננו להביא מים ממעינות הירקון ליד אנטיפטרוס (ראש העין), והעבודה נמסרה ליוחנן

 


לאורך 60 ק"מ של קו המים הותקנו ארבע תחנות שאיבה: ראש העין, לטרון, שער הגיא וסריס (לימים שואבה)

 


חיבור שני צינורות 

 


קו המים מהשפלה מגיע לירושלים בשנת 1936. ב-1947 פוצצו הירדנים את המשאבות בלטרון כדי "לייבש" את העיר

 


ב-1947 נפגש יוחנן עם חברי ועדת האו"ם לנושא חלוקת א"י. באותה שנה הלך לעולמו ולא הספיק לראות בתקומת ישראל. זהו תצלום שנמצא בעזבונו של יוחנן, כנראה נעשה בשנות העשרים. אולי מי מהקוראים יעזור בזיהוי?

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פרוספקט של "קוסמו" לקראת הסרט שלא יצא
בהפסקת צהריים בעין פואר
מבני הבטון והמשאבות בעין פארה ועין אל פואר
הקמת צינור הביוב הראשי לירושלים
הנחת הקו ליד מוצא
קו המים עבר בשטחים מסולעים
על השלט: "יוחנן עזרא, קבלנים כללים להנחת צנורות להספקת המים בירושלים"
מומלצים