מאה שנה אחרי האג, מנסחים חוקי מלחמה חדשים
"חוקי המלחמה ישנים - אך המלחמות חדשות", אומר ד"ר בועז גנור, ראש המכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה. במהלך השנה האחרונה עסק צוות מומחים בינלאומי בניסוח תוספות לאמנת האג, המסדירה את חוקי המלחמה, במטרה להתאימה למלחמה מודרנית א-סימטרית - של מדינות מול ארגוני טרור
החודש מלאו מאה שנה לניסוחן של אמנות האג, שמטרתן להסדיר את החוקים והכללים במצב של מלחמה בין מדינות. ואולם, במאה השנים שחלפו, חלו לא מעט שינויים במצב השורר על פני הגלובוס - ובמרבית אזורי העימות בעולם, המלחמות אינן מתנהלות בין מדינות סימטריות, אלא בין מדינות לבין ארגוני טרור. "החוקים ישנים, אך המלחמות הן חדשות", הסביר הד"ר בועז גנור, מנהל המכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה. "יש צורך לחזק את החוקים כדי להתאימם למצב של מלחמה אסימטרית מודרנית".
הצורך בהתאמת החוקים התעורר לפני מעט יותר משנה, בתקופת מלחמת לבנון השנייה, בפגישה בין גנור לבין דיקן בית-הספר "מקסוול" לממשל באוניברסיטת סירקיוז בניו-יורק. "שנינו הזדעזענו מהביקורת העולמית שנשמעה נגד ישראל ותגובתה 'חסרת הפרופורציות' להתקפות חיזבאללה, בעוד שנגד חיזבאללה לא הושמעה כל ביקורת", נזכר גנור. במפגש ההוא עלה הרעיון לערוך תיקונים לאמנת האג, כדי לקבוע מהם החוקים שיחולו על מדינות - אך גם על ארגוני טרור - בבואם להילחם אלה באלה.
"הנחת היסוד שלנו היא שחוקי המלחמה הם הכרחיים, ובייחוד ההפרדה בין לוחמים לאזרחים", טוען גנור. "המטרה שלנו היא כפולה: ראשית, שהתיקון ייאפשר למדינות הנאלצות להתמודד עם טרור מרחב תמרון; ושנית, אנחנו גם מקווים שארגוני טרור יישקלו לאמץ התיקונים האלה ולפעול לפיהם. לשם כך אנחנו צריכים ליצור הבחנה בין פעילות אלימה לגיטימית של ארגוני טרור לבין פעילות לא-לגיטימית".
הרעיון שארגוני טרור יסכימו לשתף פעולה עם מהלך שכזה עשוי להישמע מעט משונה, אך חוקרי הטרור מסבירים שיש בו הגיון. "הרעיון מבוסס על ההנחה - שבה גם אני מחזיק - שארגוני הטרור הם ארגונים הפועלים על סמך שיקולים רציונליים", פירש גנור. "אם אנחנו עורכים את ההבחנה בין שתי שיטות פעולה, הלגיטימית והבלתי-לגיטימית, ניתן להשפיע על הארגונים לאמץ את החוקים האלה באמצעות שיטה של 'מקל וגזר'", הוסיף.
ה"מקל" שעליו מדבר גנור הוא הקביעה שלמדינות, אשר ייאלצו להתמודד עם ארגוני טרור שלא אימצו את דיני המלחמה החדשים, יינתן חופש פעולה גדול יותר. ה"גזר" שיקבלו ארגונים שיסכימו לפעול על פי הכללים יהיה הכרה בינלאומית כשחקנים בזירה הפוליטית העולמית, וכן הגנה משפטית. "אם פעיל של ארגון שקיבל על עצמו את הכללים ייתפס, הוא יועבר למחנה מעצר של שבויי מלחמה ויוכל להשתחרר במסגרת עסקת חילופי שבויים", נותן גנור דוגמה נוספת. "אני מעריך שמדינות רבות, המעניקות חסות לארגוני טרור, יפעילו עליהם לחץ לקבל את החוקים המוצעים. אך בלי קשר למה יחליטו ארגוני הטרור, המטרה העיקרית שלנו היא להסדיר את כללי הפעולה בין מדינות", הוא מסכם.
גנור הגיע הבוקר (א') לבירת ארה"ב, שם יתקיים מחר כינוס שבו יוצגו פירות עבודתו של הצוות הבינלאומי המשותף, הכולל בעיקר חוקרים ישראלים ואמריקנים, שניסח את התוספות והתיקונים לאמנת האג.
במהלך העבודה, הובאו בפני הצוות סטודנטים ישראליים ששירתו במלחמה בלבנון - וכן סטודנטים אמריקנים ששירתו בעיראק. "רצינו שהחוקרים יקבלו משוב מאנשים שהתמודדו עם דילמות הקשורות ללוחמה נגד ארגוני טרור", סיפר גנור. מלבדם, השתתפו בדיונים גם נציגים של הצלב האדום הבינלאומי, ואף אחד ממנהלי ארגון זכויות האדם האמריקני Human Rights Watch.
התהליך לא היה פשוט. "היה קשה להגיע לתובנות המשותפות האלה, לאור העובדה שהצוות כלל חוקרים מדיסציפלינות שונות, המגיעים מרקע שונה ומחזיקים בעמדות שונות", הסביר גנור. השלב הבא יהיה הגדרה משפטית מדויקת של התובנות, ניסוחן כפרוטוקול לאמנת ז'נבה, והגשתן לדיון בפורום בינלאומי כלשהו, כמו האו"ם. "זה תהליך לא פשוט ולא קצר", הודה גנור, "אך אם יתקבל, יהיה זה הישג כביר מבחינת היכולת של מדינות להתמודד עם הטרור".
לפנייה לכתב/ת 
גנור.חוקי המלחמה הם הכרחיים
צילום: ניב קלדרון
חמושים איסלאמים בסומליה. ארכיון
צילום: רויטרס
חמוש צ'צ'ני. ארכיון
צילום: איי פי
מומלצים
