און שליין

אז מה אם כבר חושך בחוץ, ועדיין אין לו מושג מתי הוא יגיע הביתה, המלאכה מרובה והזמן תמיד קצר מדי, וצריך לעבוד על עוד ספיישל לתוכנית? כל אלה לא אומרים שום דבר על ליאור שליין. ואם שמעתי מפה ומשם שהוא חולה שליטה, הוא בטוח שזו רק עבודת שיווק מצוינת: "זו תדמית שיש לי והיא טובה לי, בגלל זה אני לא נלחם בה. כל מי שמנהל משהו הוא קונטרול פריק במידה מסוימת. יש כאן עשרות אנשים ואי אפשר לעבוד לבד. מי שרוצה להיות לבד, שיהיה סופר או סטנדאפיסט, חייו יתחרבנו לבלי היכר, אבל הוא יעבוד לבד. כאן זה מפעל שאני צריך לנהל".

ואיך הולך?

"כיף. אל תוציאי אותי שבע רצון מדי, אבל קורה כאן משהו, משהו שקרה גם ב'משחק מכור' ובתוכנית הלילה, וזה שכולם באים. יהונתן גפן ומרגול, אביב גפן ועלמה זק, דני סנדרסון וציפי לבני, אבי קושניר ושי אביבי ורמי הויברגר ודב'לה נבון. חוץ מאריק איינשטיין שיושב בבית ושלמה ניצן שעושה הליכות ברחובות תל אביב, כולם באים להתארח ב'מצב האומה', וזה נורא כיף לנו".

מאז עברו חמישה חודשים טעונים לא פחות, שבמהלכם בוטל הבייבי השני שעליו עמל הצוות - "שבוע סוף החדש". זוהי תקופת מבחן להנהגתו של שליין, שגם קיבל עם בואו את תואר "מנהל מחלקת הבידור" של רשת, מה שהופך אותו מעוד טאלנט לאחד מבכירי הזכיינית ואדם שמתבטא בסולידריות מוחלטת כלפיה, אך על כך בהמשך. קודם כל נדון בסיבה הרשמית להתכנסותנו, הדבר ששליין באמת מושקע בו, לדבריו, והדבר היחיד שיגרום לו לעשות את הפעולה השנואה של להתראיין לעיתון - "מצב האומה", שכבר הכתרנו כתוכנית הכי מצחיקה שאתם כנראה לא רואים.

אנו מדברים ערב שידור ספיישל יום העצמאות, תוכנית ששליין גאה בה במיוחד, אך שברגע האמת גרפה רק 9.4 אחוזי רייטינג. המספרים המאכזבים הפכו לשגרה, אך לזכות המעורבים ייאמר כי בצפייה בתוכנית לא מורגשת מצוקה מיוחדת, ויש שיגידו שכיום היא תוכנית הסאטירה הפוליטית היחידה המשמעותית על המסך. שליין וחבריו, גורי אלפי ואורנה בנאי, שעקרה מקשת ו"ארץ נהדרת", מתעללים בכל העולם בוואן ליינרים מחודדים, כשהם נעזרים במגיש אורח ופוליטיקאים מזוכיסטיים, שבאים פשוט לשבת על כיסא ולשמוע עקיצות. הכימייה בין שליין וגורי, שהחלה ב"משחק מכור", היא העוגן של התוכנית, והיא מעולה כשהיתה ביום הראשון. השניים לא מפסיקים להשלים זה את זה: גורי מביא את הנונסנס, שליין את הפוליטיקה; גורי חם ואישי, שליין קר וחלקלק; גורי קורע בהומור פיזי ומניירות קיצוניות, שליין פשוט נותן לעצמו לצחוק מזה כאחד האדם. צרפו את כל אלה להברקות כמו הצבת גוש ענק של רחת לקום במקום סגן שר החוץ דני איילון, שביטל את השתתפותו בתוכנית ארבע שעות לפני שהיה אמור להגיע ("בהתחלה זה היה אמור להיות מרשמלו, שמתכתב יותר עם עולמו הפנימי, אבל בסוף הלכנו על רחת לקום שמתכתב עם פועלו הפוליטי") - ויש את כל המרכיבים לתוכנית שממש חבל שאנשים לא רואים.

חזרתם לפני שבועיים עם קרן פלס שביצעה שיר באולפן. האם החלטתם ללכת על קו יותר בידורי ולא סיפרתם לנו?

"לא, השיר היה משהו יוצא דופן, לא קבוע. גם דני סנדרסון שר אצלנו שיר. ולמה שנשנה משהו? הרי רק התחלנו, עלינו לאוויר לא מזמן. היו עשר תוכניות בסך הכל. עד היום עשינו תוכנית אירוח ותוכנית פאנל, כאן אנחנו משלבים בין שני הז'אנרים האלה. מה שכן היה חשוב לנו, שבניגוד לשאר תוכניות הפאנל נתנקה מכל משחקי התיאטרון. הם היו ב'משחק מכור' וגם ב'עד הבחירות זה יעבור' בערוץ 10. בהתחלה הם עבדו טוב, אבל אם היינו משתמשים עכשיו שוב במשחקים האלה זה היה מרגיש מעושה. וחוץ מזה, כולם התחילו לעשות את זה. בכל תוכניות הפאנל את רואה את זה: המנחה מגדיר סיטואציה, כל משתתף יורה בתורו פאנץ' בלי להגיב על דברי האחרים, צחוק־כפיים־צחוק־כפיים, נגמר האייטם, עוברים לשיר כאילו מאולתר והלאה למשחק הבא. זה כבר מרגיש מזויף".

"באולפן נעשה רק את הדבר האותנטי שלנו" (צילומים: אוהד רומנו)

מזויף וזחוח?

"בעיניי זה דווקא יותר מתאמץ. כשהתחלנו לעבוד על 'מצב האומה' היה ברור שעל הסקאלה בין משחקי תיאטרון ופארטייה לבין פופוליטיקה שבטעות השתלטו עליה אנשים מצחיקים, אז הכיוון הוא יותר לצד השני. הלכנו יותר לכיוון תוכניות כמו 'פוליטיקלי אינקורקט' של ביל מאהר, כי כשלכולם יש את אותו פטנט, הבנו שאנחנו צריכים ללכת הלאה. זה הכי שרירי ככה. וגם המצב, סליחה על המילה המגונה, קורא לזה. חזרנו לאחרונה מפגרה של חודש, כשיצאנו לא היו ענת קם או הולילנד או הקרב בין אהוד ברק לגבי אשכנזי, שבוע לפני הפגרה כל זה נהיה, ולאורנה, לגורי, לי ולכותבים מאוד בער לדבר על זה".

בנאי לא צריכה לעשות דמויות?

"זו לא התוכנית הזאת. אני חושב שאורנה הרגישה שהיא היתה צריכה קצת מנוחה מדמויות. היא משחקת בתיאטרון גשר, וזה כנראה מספיק לה. יש לה הרבה מה להגיד על מה שקורה גם כעצמה, היא הרי פעילה פוליטית ומעורבת במאבקים ציבוריים והיתה גם חברת מועצת עיריית תל אביב. אני מכיר את כל הסיפורים סביב המעבר שלה, אבל מה שבאמת קרה זה שפשוט הרמתי לה טלפון ואמרתי, 'יאללה, בואי'. ומה שמדהים בגורי ובאורנה זה שהם כל כך מוכשרים, שהם יכולים לשבת מאחורי השולחן, ובלי פאה או איפור או אביזרים, הם עושים מערכון שלם. אין לי דבר אחד רע להגיד נגד 'ארץ נהדרת', כי הם עושים את הדבר שלהם באופן מושלם, אבל יש משהו גם בתוכנית נקייה מדמויות ומערכונים, תוכנית שבה אתה יכול לראות את חדר הכותבים".

"יש לי ביקורת, והיא תישאר בבניין רשת"

מושלם? לא חסרה לך סאטירה בעונה הזו של "ארץ נהדרת"?

"אני מרגיש שלאחרונה היטשטש ההבדל בין הומור פוליטי לסאטירה. צריך להבין שלא כל פעם שאומרים 'ביבי' זאת סאטירה. ומצד שני, לפעמים הסאטירה יכולה להיות מופנית לא כלפי פוליטיקאים, אלא דווקא עם אמירה חריפה ונוקבת על הצופה שיושב בבית. זאת, בעיניי, הסאטירה הכי חכמה - לדבר על מי שרואה אותך. ובעיניי, 'ארץ נהדרת' עדיין עושים את זה. יש לתוכנית הזאת עמוד שדרה חזק שמולי שגב מנהיג, היא בכיוון חד וברור, ויודעת מה היא רוצה מעצמה. לא כואב לי להגיד שהם טובים. אבל אצלנו ההבדל הוא בתחושה. וגם בכסף, ובמספר הצופים, כמובן, אבל בעיקר בתחושה. יש משהו בשריריות הזאת אצלנו בזה שאנחנו יושבים על הכיסא ובעצם רק מדברים, שכאילו זה נראה חריף ובוטה יותר. אבל אין לי מילה רעה אחת להגיד על 'ארץ נהדרת'. אני עדיין מרגיש חלק מהמשפחה הזאת אחרי שכתבתי שם בעונה הראשונה".

אפשר כבר לדבר על הרייטינג של "מצב האומה"? אני בטוחה שציפית ליותר.

"אני לא מצפה לכלום. מה שחשוב לי זה ליהנות. יש אנשים בהיסטוריה של הטלוויזיה בארץ ובעולם שאמרו שהם לא היו רואים את הטלוויזיה שהם עושים. אני לא במשחק הזה. אני מאמין שבסופו של דבר לעשות משהו שאתה לא אוהב גורם למרמור ולתסכול, ומעיף אותך מהמקצוע כי הצופים מרגישים את זה עליך. זה ציני".

וציני זה לא אתה?

"לא. כולנו לא אנשים ציניים, אנחנו סרקסטיים, וחל בלבול בין המונחים האלה. ציניות זה להיות חסר ערכים ורגשות ולהשתמש באנשים כמו בחפצים, ואנחנו לא כאלה. אני בא לעבודה הזאת בידיעה שיש סוגי הומור שונים וטעמים שונים, ושאף פעם לא אקלע לטעמם של כולם, אז אני לא מתיימר לעשות את זה. אני כן אצטלם לפרומואים ואתראיין ל'פנאי פלוס' ואבטיח לצופים מה יהיה אחרי הפרסומות, כדי להעלות את הרייטינג, אבל באולפן ובחדר המערכת, עם הכותבים, נעשה רק את הדבר האותנטי שלנו. כי אם לא אז יימאס לנו, ואז נימאס זה על זה, ובסוף גם על הצופים".

בוא ננסה שוב, אתה לא מאוכזב מהרייטינג של "מצב האומה"?

"לא. יכול להיות שהפעם זה לא יהיה ככה, אבל מניסיוני אם אתה מתמיד בלעשות את הדבר שלך, בלי לזייף - גם הרייטינג עולה. 'משחק מכור' התחילה ב־11 אחוזי צפייה והגיעה ל־26 בלי לשנות כלום בתוכנית - לא לרדת נמוך ולא לכוון רחב ולא להזיז את שעת השידור ולא כל הדברים האלה. וגם אם הפעם לא נגיע ל־26 אלא נישאר על 16.5, את תראי את התוכנית? תצחקי? אז בסדר".

אחרי הטראומה של "שבוע סוף החדש", אתה לא מרגיש חרב מתנופפת אלימה יותר כנגדך?

"אני לא מרגיש חרב כזו, ואין קשר בין הדברים. אבי צבי (מנכ"ל הזכיינית - ה.ב) ואנשי רשת נותנים לנו חבל מאוד ארוך, ואנחנו מודים להם על כך, כי זה לא טריוויאלי. ומצד שני, זה חשוב מאוד כדי שהתוכנית תהיה חכמה ומצחיקה, כמו שאנחנו רוצים".

תוכנית מצחיקה ומצליחה.

"כן ולא. סליחה על הניימדרופינג, אבל ישבתי לפני שנתיים עם ג'יי לנו בשיחה והבנתי שלהבדיל אלף אלפי הבדלות, בעניין הזה אנחנו חושבים דומה. האיש - או שהוא מתאמץ באופן מדהים באמינותו להיות נחמד או שהוא באמת נורא נחמד - הסכים להיפגש איתי כשהייתי בקליפורניה, ישבנו לשיחה - מרב מיכאלי, ג'יי לנו ואני - והוא הגדיר לי את זה בארבע מילים:Tell jokes, get paid. זה מה שאני מנסה לעשות. כל הדיבורים האלה, הרצון לעוד רייטינג וההתעסקות בזה, זה לא חודר באמת לחדר הכותבים ולג'אם סשן שלנו באולפן. בעונה הרביעית של 'משחק מכור', עם רייטינג ממוצע של 26 אחוז, הרגשנו שההתעסקות ברייטינג תחדור אם נמשיך, אז הפסקנו וזה לא פחד מהצלחה, הומור פשוט עובד הכי טוב כשהוא משוחרר מהדברים האלה".

בגלל זה אין לכם קאץ' פרייזים שאנשים יצטטו בעבודה?

"זו לא התוכנית, אנחנו לא עושים מערכונים. זה היה אידיוטי אם היינו מנסים לכפות קאץ' פרייז על מנגנון שלא תומך בזה. אני רואה יתרון בשחרור מהצורך שידברו עליך כל הזמן ויצטטו אותך כל הזמן. לא אעשה פרובוקציה לשם הפרובוקציה, זה מריח מצביעות וזיוף. אנחנו לא מהאנשים שייכנסו לחדר ויגידו, 'בוא נעשה פרובוקציה שידברו עלינו בכנסת ו־31 אחוז רייטינג'. אנחנו לא יודעים לעשות את זה".

המנטליות הזו מתאימה לפריים טיים בכלל? אולי מתאימה לך יותר משבצת כמו שהיתה לך בערוץ 10 או ערוץ נישה?

"זה מאוד אמביוולנטי. נישה היא לא מילה גסה, בטח לא ביום שבו קונאן אובראיין עובר לרשת TBS. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. בזמנו, בשיא הצלחתה של 'משחק מכור', זה היה נראה לגורי ולי, כל אחד מסיבותיו, טבעי לעזוב את הפריים טיים של ערוץ 2 מרצוננו. אני הלכתי לעשות לייט נייט בערוץ 10, למרות כל האזהרות שלא עוזבים את הפריים טיים ולא עוזבים את ערוץ 2 ולא עושים לייט נייט כי אין מספיק אורחים ואין מספיק כותבים וזה לא עובד בעברית. והוכחנו שזה לא ככה, לילה אחרי לילה, במשך שלוש שנים. זאת היתה הרפתקה מאוד מוצלחת. אבל, כמו שאמרתי, יש לזה גם צד שני. אי אפשר להיות עיוור למה שקורה בכלכלה בכלל ובטלוויזיה בפרט, והיום כל הכסף, המאמצים והאנרגיה של הזכייניות מושקעים בפריים טיים. אז אנחנו מנסים לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים, ואני חושב שב'מצב האומה' הצלחנו לעשות את הדבר שלנו בתוך הפריים טיים של 2. הייתי מת לעשות את ה'דיילי שואו' הישראלי, או לפחות לצפות בו, הייתי שמח להמשיך בתוכנית הלילה, אבל כרגע אי אפשר. ובכל זאת, נראה לי שאחזור לזה".

חייל ממושמע  בשרות הזכיינית (צילום: רועי חביב)

אחרי מה שעברת עם ערוץ 10, תנסה שוב?

"בסך הכל זו היתה הרפתקה בסדר גודל מיוחד, ואין לי למי לבוא בטענות על כך שלערוץ נגמר הכסף. התבדחתי לא מעט על חשבון ערוץ 10 כשהגשתי את תוכנית הלילה, אבל עם כל הכבוד - כאן זה עדיין לא אמריקה. קונאן אובראיין עומד שם מול ג'נרל אלקטריק, אני מול איש ענק, יוסי מימן, שהוא משוגע לדבר ונותן מכיסו כל הזמן. כשהזיזו את 'הערב עם' ל־22:00, היה לי ברור שזה לא יעבוד. כבר בפעם הראשונה ששודרנו בשעה 22:00, אמרתי שיש לנו עונה נהדרת, אבל מה זה משנה, כולם יראו 'כוכב נולד', כי אני לא יכול להתחרות באירועים טלוויזיוניים עם תקציבי ענק שמתחלפים מדי יום. גם אמא שלי ראתה 'כוכב נולד' ולא אותי. וזה שגם ג'יי לנו נכשל בשעה הזו, הרגיע אותי קצת. זה עשה לי שקט נפשי שאצלי זה היה אותו דבר, ואם הוא, הוותיק והגדול ממני, לא גרם לזה לעבוד, אז מה אני הקטן אגיד? מה שקרה אצלנו זה בזעיר אנפין מה שקרה ב־NBC. אני יכול לומר שבאופן כללי המצב בשוק הטלוויזיה הישראלי צריך להדאיג הרבה אנשים. כצופה אני מוטרד. יש משהו מעיק ומלחיץ בחוסר אלטרנטיבה, 'האח הגדול' זה סבבה כתוכנית, אבל כשבכל שעות היממה אי אפשר לברוח ממה שמשודר בפריים טיים של ערוץ 2 - זאת כבר בעיה".

נגמר שלב הגזר, וכעת הגיע העת למקל שבראיון שלנו. רשת בצרות. לא משנה כמה יכחיש, יסביר ויתחמק, שליין לא מצליח לשכנע כשהוא נשבע כי הבניין הזה מוצף באנשים שבאמת יודעים לעשות טלוויזיה, לשווק אותה נכון, לתמוך בה ולעמוד לצידה ברגעי המשבר. ייתכן שבדיעבד זה לא היה הזמן הכי טוב בשבילו להיכנס לתפקיד מנהל מחלקת הבידור, על אף שלדבריו, את השפעתו במנדט הזה נרגיש רק בעוד חודשים רבים. בינתיים, מלבד "מצב האומה", שליין נכנס לפרויקט שאפתני לא פחות - עריכת התוכן של "שבוע סוף החדש" יחד עם שותפו מ"משחק מכור", אבי כהן. התוכנית עלתה לאחר שצי של כוכבים וכותבים החליף כמעט את כל הקאסט של התוכנית במתכונתה המקורית, שדווקא הצליחה לגרוף רייטינג נאה בשתי עונותיה ואפילו גרמה לאגל זיעה לנצוץ על מצחם של אנשי קשת. המסע הסתיים בקול ריסוק כואב כעבור ארבעה פרקים בלבד ועם רייטינג דל של 13.3 אחוז שלא הצדיק את ההשקעה הכספית העצומה - כ־200 אלף דולר לפרק. את הסיפור האמיתי על הביטול של "שבוע סוף החדש", אני לא מקבלת משליין, אבל כפי שפורסם בעבר ב"פנאי פלוס", הוא כנראה משחק בו תפקיד לא פחות מאשר הנהגת הזכיינית ומפיק התוכנית יואב גרוס. ההתנגשות החזיתית בין השניים, לדברי מקורבים, היא הגרעין האמיתי כאן. שליין לא רצה את הגרסה הקודמת של "שבוע סוף", התעקש על האולפנים החדשים והניסיון לייצר כאן "סטרדיי נייט לייב"; ואילו גרוס, החתום על יצירת המקור, התעקש על סממנים משלו - בראשם שמה של התוכנית שלא השתנה.

אחרי גל של עימותים והדלפות ולאחר שהכחישה בפני כל מי שהתפתה להקשיב, רשת ניתקה את התוכנית ממכונת ההנשמה. מיד לאחר מכן הודיעה סמנכ"ל התוכן של הזכיינית, שירה מרגלית, על התפטרותה. שליין, גם כך מרואיין מחושב במיוחד, הפך עם המעבר מטאלנט למנהל בכיר לחייל ממושמע בשרות הזכיינית. רשת היא ביתו והוא מבוית. על התוכנית החדשה הצפויה של אורי גוטליב עם פאנל הטאלנטים שיפתור בעיות עבור הצופים הוא מסרב לענות בטענה שהוא לא חתום עליה, על דבריו של חברו אלפי ב"רייטינג", לפיהם הוא (אלפי) דווקא כן בלחץ מהנתונים הפושרים של "מצב האומה" בניגוד לשליין שטוען כי הלחץ לא דולף לאולפן, הוא לא שמע ולא קרא, ועל אף שבהיותו מנהל בכיר ברשת, חלק גדול מהגדרת תפקידו היא לדאוג לרייטינג - הוא מכחיש כי זה מטריד אותו בשלב זה. כשזוכרים שמדובר במנהל חדש, עם נטל הוכחה על כתפיו, בזכיינית מקרטעת שמשוועת להצלה - ההכחשה בדבר חשיבות הרייטינג עלולה להתפרש כהיתממות משונה מאוד. האיש שמתפרנס כבר שנים מלירות חיצים ולחבוט, לא מוכן למתוח ביקורת על הזכיינית שקברה את תוכנית הדגל שלה, "שבוע סוף החדש", קבורת חמור אחרי ארבע תוכניות.

"אני מדבר בזהירות על 'שבוע סוף החדש' כי אני מדבר אל הטייפ שלך", אומר שליין. "בשורה התחתונה, זה הכל כסף. יש לי הרבה ביקורת עצמית וביקורת לא עצמית על מה שקרה שם, והיא נשארת ברשת. היו גם דברים טובים במהלך הזה. עשינו משהו באפס זמן, היו הרבה אנשים טובים ומוכשרים, נקראנו למשימת התאבדות והלכנו עליה כי קיווינו שנצליח, ואז השתנו הנתונים מסביב".

איך לא ידעתם למנוע את זה?

(מחייך) "אלה בדיוק הדברים שמדברים עליהם ברשת ולא ב'פנאי פלוס'".

אבל הדלפות כן היו. היה לי מאוד עצוב לראיין את הדר לוי ורועי בר נתן לשער, ולגלות שהם למדו מהתקשורת כי התוכנית שלהם בוטלה.

"כאמור, יש לי ביקורת, והיא תישאר בבניין רשת. אני חושב שאת יודעת שאני לא הדלפתי שום דבר".

איך קיבלת את ההתפטרות של מרגלית?

"בעצב גדול, אבל מעבר לכך את צריכה לשאול את שירה על הנושא הזה. אני מדבר איתך בפתיחות מלאה על ענייניי, ולא על ענייני אחרים".

רשת זה עדיין בית טוב עבורך?

"את לא תאהבי את התשובה שלי, היא תהיה מלוקקת בעינייך. התחלתי ברשת כאיש אנונימי שמספר בדיחות בתוכנית של יאיר לפיד, ובסוף התוכנית הראשונה יוחנן צנגן חיכה לי במסדרון כדי לברך אותי ולהחמיא לי, ומאותו רגע יש פרגון ואהבה הדדיים בין יוחנן לביני, וגם בין רשת לביני. הופעתי בעוד 30 תוכניות של יאיר לפיד והמשכתי לארבע עונות של 'משחק מכור', וחזרתי אחרי שלוש שנים בערוץ 10, ואני מרגיש שאני נמצא בארגון טוב ומוצלח. אז גם אם לפעמים קורה כאן משהו שאני לא אוהב וחושב שצריך להיות אחרת, אני אומר את זה כאן. יחסים כאלה לא הולכים יחד עם לטנף לעיתונאים, והם גם לא הולכים יחד עם להתאכזב ולהתבאס ולהיכנס לדיכאון מכל תקלה שקורית בדרך. רשת היא הבית שלי. לא באופן מלוקק או פתטי או משהו כזה, אלא כי כאן אני מרגיש טוב. ואם לא הייתי מרגיש טוב, אז הייתי הולך הביתה בצהריים במקום מאוחר בערב, והצ'ק עדיין היה מגיע בזמן, אבל 'מצב האומה' היתה תוכנית הרבה פחות טובה".

אתה האחראי על מחלקת הבידור, מה זה אומר?

"אני עדיין לא באמת עושה את התפקיד הזה. נכנסתי לתפקיד ברשת לפני חמישה חודשים, ו'מצב האומה' באוויר כבר ארבעה חודשים, כך שלמעט 'מצב האומה', כל מה שתראי על המסך בחודשים הקרובים זה לא שלי. אחורי הקלעים של הטלוויזיה עובדים בקצב שונה ממה שרואים בבית. כרגע אנחנו חושבים לחדש את 'גריל', ועוד כמה תוכניות שנמצאות נכון לעכשיו במוחות של הכותבים שיושבים כרגע בחדר הסמוך. אחרי שהעונה של 'מצב האומה' תיגמר ניקח חצי יום חופש, ואז נתחיל לעבוד על הדברים החדשים". 

• הראיון המלא מופיע בגליון החדש של פנאי פלוס