שתף קטע נבחר

תבע חצי מיליון ש' מגרושתו: ניתקה את הילדים

הקשר בין אב לבין 3 ילדיו נותק למשך שנים בעידודה של האם. בית המשפט הסכים שהיא הסיתה אותם נגדו, אבל דחה את התביעה בגלל התיישנות

במשך עשרות שנים פעלה אישה למנוע קשר בין שלושת ילדיה לבין אביהם, בעלה לשעבר. לאחר שהתגלה לו במקרה שהם התחתנו הוא החליט שהגיעו מים עד נפש והגיש נגדה תביעה על סך חצי מיליון שקל. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים אמנם הבין ללבו של האב, שילדיו הוסתו נגדו באופן בוטה, אך נאלץ לדחות את התביעה בגלל התיישנות.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בני הזוג נישאו ב-1984 והביאו לעולם שלושה ילדים, כיום כולם בגירים. היחסים עלו שרטון וב-1992 עזבה את האישה את הבית עם הילדים. מאז שנפרדו, ולמשך תקופה קצרה, התקיים הקשר של האב עם הילדים בעזרת החלטות בית המשפט וכפיית מפגשים שבמהלכם הילדים נהגו כלפיו בבוטות ובזלזול, וחזרו על כך שאינם רוצים לראות אותו. ב-1999 הקשר גווע באופן מוחלט, ומאז הוא לא ראה אותם. יחידת הסיוע המליצה שלא לכפות עוד קשר בינו לבין הילדים עד שתוסר התנגדותה של האם.

 

הילדים המשיכו בחייהם. הם חגגו בר מצוות, התגייסו לצבא והשתחררו, ולפני כשנתיים האב שמע שהם התחתנו. היה זה הקש ששבר את גב הגמל וגרם לו להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שבה ביקש לחייב את גרושתו לשלם חצי מיליון שקל בגין הנזק שנגרם לו.

 

האב, שאפילו לא זיהה את בנו מחוץ לאולם הדיונים, נעמד על דוכן העדים ותיאר בקול שבור ומרוסק את הכמיהה שלו לקשר עם ילדיו. לדבריו היא הסיתה אותם נגדו וממשיכה בכך עד היום. התנהגותה במשך כל השנים גרמה לו לנזק קשה מנשוא, שאותו הוא "תירגם" מבחינה משפטית לעוגמת נפש ואובדן שירותי בן. התובע הדגיש כי עמד בכל חובותיו ושילם את מזונות ילדיו.

 

האישה טענה מנגד שהתביעה התיישנה, כיוון שעילתה נולדה כשהיא עזבה את הבית עם הילדים. היא התעקשה שלא קיימת עילה בדין הישראלי שבמסגרתה יכול הורה לתבוע הורה אחר על הסתת ילד בוגר. לטענתה, לאורך השנים התובע לא עשה דבר לצורך חידוש הקשר עם הילדים, בעוד שהיא מעולם לא התנגדה לכך.

 

מאוחר מדי

לאורך כל פסק הדין ניכר שלבה של השופטת אורית בן דור ליבל יצא אל התובע. היא לא חסכה ביקורת מהאישה, לאחר שהשתכנעה כי התובע מתאר את העובדות כהווייתן ופיו ולבו שווים. היא קבעה שהנתבעת אכן הסיתה את הילדים, ובתוך כך גם הפרה החלטות שיפוטיות והוראות של גורמים מטפלים, ומנעה כל אפשרות לחידוש הקשר וקיומו.

 

השופטת הבהירה שהנתבעת אכן התרשלה בתפקידה כהורה בשנים ההן בכל הנוגע לקשר של הילדים עם אביהם, והפרה את חובותיה כלפיהם וכלפיו במשך השנים.

 

אלא שכל זה לא עזר לתובע, שכן השופטת קבעה שהתביעה התיישנה. לעמדתה, היקף הנזק התגבש לכל המאוחר בנקודה שבה מלאו לכל הילדים 18. כיוון שהתביעה הוגשה כ-10 שנים מאז שהקשר נותק, ולאחר שחלפו יותר משבע שנים משצעיר הילדים הפך בגיר, אין מנוס מדחיית התביעה.

 

בסיום דבריה הביעה השופטת תקווה שאולי ביום מן הימים אחד הילדים יפתח את פצעי ילדותו ויכיר באביו מולידו, למרות הכול וכנגד כל הסיכויים.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד משה בן שימול
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד מתת פלסנר
  • עו"ד צחי זיסמן עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים