מביהמ"ש לביה"ס: בני הזוג שהפכו למורים

    שרון וסרמן עשתה לפני 4 שנים את המעבר ממשרד עורכי הדין בו היא עבדה, לעולם החינוך והפכה למורה ומחנכת באמצעות תכנית "חותם". אך אפילו היא לא תיארה לעצמה שגם בן זוגה עו"ד שאול אלאור, יעשה את המעבר וילך בעקבותיה. אז מה מביא שני עורכי דין מצליחים לשנות את חייהם?

    אביחי כהן

    בשיתוף חותם

     

    כאשר שרון וסרמן עשתה לפני 4 שנים את המעבר ממשרד עורכי הדין בו היא עבדה, לעולם החינוך והפכה למורה ומחנכת בבית הספר "נחשונים" בבת ים, היא לא תיארה לעצמה שגם בן זוגה שאול אלאור, אותו הכירה במהלך לימודי המשפטים באוניברסיטה, יעשה את המעבר בעקבותיה ויתחיל לחנך את תלמידי כיתה י' בבית ספר "אורט" לוד . שני בני הזוג, בשנות השלושים לחייהם והורים לאביתר בן השנה וחצי, צעדו הבוקר יחד עם שאר התלמידים לבתי הספר לאחר חופשת הקיץ הארוכה, ואם תשאלו אותם, הם התרגשו יותר מהילדים עצמם.

     

    עוד בנושא

    מורה טוב הוא מורה שלא ישן מדאגה לתלמיד

    המורים שחולמים יחד: יוצרים מציאות חדשה

     

    "המעבר הזה הוא לא כל כך חד מבחינתי", מודה שרון רגע לפני שהיא יוצאת מביתה אל בית הספר. "נגעתי באופן לא פורמלי בתחום החינוך גם בעבר - הדרכתי בצופים, הייתי מש"קית חינוך במשמר הגבול במסגרת שירותי הצבאי וגם באוניברסיטה התעסקתי עם כתיבת מערכי שיעור בתחומי משפטים לילדים, כך שזה לא תחום שהיה זר לי. בעצם, הנושא של חינוך תמיד היה משהו שדובר אצלנו בבית ובינינו, וכבר בתקופת הלימודים באונ' דיברנו על בית הספר שנרצה פעם להקים".

     

    רציתי להרגיש שעשיתי משהו טוב היום

    לדבריה, המקום של רצון לתרום ולייצר שינוי חברתי תמיד היה אצלה. "האמנתי שאני יכולה לעשות אותו דרך העיסוק בעריכת דין, אבל אחרי שנת התמחות ושנת עבודה במשרד עורכות דין, הבנתי שזה לא ממלא אצלי את המקומות שחשבתי שזה ימלא. רציתי לחזור הביתה בסוף יום עבודה ולדעת שעשיתי משהו טוב היום, שתרמתי, ולא הרגשתי שזה קורה".

    שאול אלאור, שרון וסרמן ואביתר נושמים אוויר פסגות

    לאחר התלבטות קצרה נרשמה שרון למיונים של "חותם" - יוזמה משותפת של משרד החינוך, ג'וינט ישראל, "קרן נעמי" ותנועת "הכל חינוך". הארגון מקדם שוויון הזדמנויות בחינוך בעיקר בפריפריה באמצעות גיוס מורים ומורות מכל רחבי הארץ. הם עוברים הכשרה מיוחדת ופועלים במשותף, במטרה לצמצם את הפערים החברתיים, לשפר את מערכת החינוך כולה ועל מנת שכל ילד יוכל לבחור את עתידו בלא קשר לרקע ממנו הוא בא. "ככל שהמשכתי, הבנתי שזה בדיוק המקום שאני צריכה להיות בו. התחושה הזו הלכה והתעצמה בהכשרת הקיץ וכשפגשתי את האנשים שמגיעים לתכנית הזו, שמדברים בשפה שאני מדברת וגם פועלים למימושו", היא מציינת.

     

    כיום שרון היא מורה ומחנכת בבית ספר יסודי "נחשונים" בבת ים. "אני מחנכת כיתה - התחלתי לחנך בכיתה ג' והיום אני כבר "עולה" לכיתה ו'. עם חלק מהתלמידים זו תהיה השנה הרביעית שלי", היא אומרת בגאווה. "חוץ מזה אני מלמדת מתמטיקה, שפה ואת יתר המקצועות רבי המלל שנלמדים אצלנו בשיטת הלמידה מבוססת פרויקטים". בנוסף מעבירה שרון חוג "משפטנים צעירים" לתלמידים מצטיינים בבית הספר וגם מלמדת ריקוד במסגרת חוגי בחירה שיש לתלמידים בבית הספר.

     

    גם לעורכי דין יש מקום במערכת החינוך

    אך כאן הסיפור רק מתחיל. הבוקר - ארבע שנים אחרי, שאול עשה את הצעד הראשון בעולם החינוך והוא נכנס לראשונה ללמד את כיתה י' בבית הספר "אורט" בלוד. אם תשאלו אותו, המעבר מעולם המשפט אל ההוראה הגיע בזכות זוגתו שרון. "אתחיל מהסוף - חד משמעית אני נמשכתי לזה בזכותה", הוא אומר בחיוך. "עבודה או בילוי זמן עם ילדים - תלוי איך מסתכלים על זה, תמיד היה חלק מהחיים שלי ותמיד ידעתי שזה משהו שאני אוהב לעשות. לאורך השנים אמרתי לעצמי משפטים מסוג "בעולם מושלם, הייתי רוצה להיות מורה", אבל לא חשבתי שזה משהו שבאמת אעשה, וגם אף אחד מסביבי לא פנה למקצוע הזה", הוא מודה. אך לאחר שראה את התהליך ששרון עוברת וכמה טוב לה בחותם ובבית הספר, התחיל שאול להבין שהאפשרות הזאת היא לא "מוקצית" ושגם לאנשים שראו עצמם כמיועדים להיות עורכי דין יש מקום במערכת החינוך בישראל של שנות האלפיים.

    יש לציין כי בתכנית חותם שהחלה לפעול לפני כשש שנים, פעילים כיום, בכל רחבי הארץ, בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים כאחד, למעלה מ-500 אנשי חינוך מששת המחזורים של התוכנית. רובם ככולם מחנכי כיתות ורבים מהם משמשים בתפקידי ריכוז וניהול ביניים בבתי הספר.

     

    מה החלומות שלכם מהתלמידים?

    שרון: "זו שאלה לא פשוטה מפני שהחלום שלי עבור כל תלמיד הוא באמת שונה. קשה לי לומר בהכללה אבל הייתי מסכמת את זה ואומרת שהחלום שלי הוא שקודם כל הם יחלמו בעצמם, ואז שיאמינו שהם יכולים להגשים את החלומות שלהם, שיעבדו וישתדלו להגשים אותו ושאף דבר או אחד לא יעמוד בדרכם".

     

    שאול שרק היום פגש לראשונה את התלמידים מאחל לתלמידיו שיהיו להם אותן אפשרויות בחירה כפי שהיו לו כילד וכנער. "אני חולם שזה שאני גדלתי בצפון תל אביב להורים כאלה וכאלה, לא יהווה כזה הבדל כמו שזה מהווה כיום".

     

    ספרו לי על המערך ליווי של "חותם" מה זה באמת אומר?

    "הליווי של חותם הוא בכמה מעגלים", אומרת שרון ומצטנעת שבשל הזמן שחלף מאז שהיא נמצאת במערכת, שאול ייטיב להסביר. "אני רק אגיד שבהכשרה שנמשכת שנתיים יש ליווי של חותם בקבוצות אזוריות ויש ליווי של המערך הפדגוגי של המוסד האקדמי ויש את עניין המנטורים בבית הספר, כשלכל חותמיסט יש בעצם מנטור/ית מתוך צוות בית הספר שמלווה אותו ואצלי המנטורית היתה מאוד משמעותית ובלעדיה אני די בטוחה שהיה לי הרבה יותר קשה לצלוח את השנה הראשונה ובמיוחד את החודשים הראשונים בעבודה, שהיו לי מאוד מאוד קשים".

     

    "זה המקום הנכון בשבילי"

    שאול: אני יכול לומר שדווקא המקום שחותם תפס בחיים שלה, גם זמן רב לאחר שסיימה את ההכשרה, שכנע אותי שזה אולי המקום הנכון בשבילי", הוא אומר. "במשך שלוש שנים אני שומע אותה אומרת לי "אני הולכת לדבר הזה של חותם, ולדבר ההוא, ולכנס הזה, ולמפגש עמיתים" וכל מיני מסגרות שונות ומשונות, עד שאמרתי "יאללה, גם אני רוצה", מוסיף בקריצה.

     

    היה לך חשש מהיום הראשון שלך כמורה מול כיתת תלמידים?

    "הדבר היחיד שאני חושש ממנו בימינו זה שערן זהבי יעזוב יום אחד את מכבי" אומר בהומור ומיד ממשיך. "וברצינות", בהחלט היה מתח, לא חשש. אני מאוד משתדל לשמור על גישה חיובית כלפי כל ההרפתקה הזאת, הרי חיוביות היא שם המשחק כאן מבחינתי. רגע לפני שנכנסתי לכיתה הראש שלי היה מתח אם המקרן יעבוד ושהשיעור שהכנתי יצליח. איך אמר סאבלימינל: "אני חי מיום ליום".

     

    בטח היו לכם כל מיני רגעים משעשעים כזוג שמתכונן יחדיו לשנת הלימודים. לא?

    "אכן" אומר שאול ומביט לעבר שרון כמבקש את אישורה. "באחד מסופי השבוע במהלך הקיץ האחרון, כשחזרתי מההכשרה של חותם, ישבתי להכין את השיעור הראשון שאצטרך להעביר בהכשרה. בשלב מסוים שרון ניסתה לייעץ לי מניסיונה ואמרה לי: "את זה כדאי לך לעשות ככה, ואת ההוא ככה", ואני בתור בחור עקשן - לא שהיא פראיירית בתחום העקשנות", הוא אומר בחיוך, "קצת סירבתי להקשיב ואמרתי לה שאני רוצה לעשות את זה כמו שהאינטואיציה שלי אומרת לי", הוא עוצר ושרון ממשיכה את דבריו. "תוך כמה דקות מצאנו את עצמנו על סף ריב אמיתי, עם עצבים והכל, עד שתפסנו את עצמנו וצחקנו ביחד על זה שזה כנראה ה"ריב חותם" הראשון בהיסטוריה".

     

    האם אתם מאמינים שאתם מסוגלים לשנות?ֿ

    שרון: "ברור. אחרת לא היינו בעבודה זו. אני גם רואה שינויים שקורים אצלנו בבית ספר ואצל חברות וחברים חותמיסטים אחרים ובאמת שיש בתוך מערכת החינוך אנשים מעולים ודברים יפים מאוד שקורים. ברור שיש עוד הרבה דברים שדורשים טיפול ושינוי אבל יש הרבה רצון טוב וכוונות שהן נכונות בעיני וזה נותן תקווה לשינוי", היא אומרת ושאול משלים אותה, "אני מנסה לא לבוא מאיזושהי עמדה של "באתי לשנות". אני בא כדי להיות מאושר יותר, ודרך כך, לנסות להיות דמות בוגרת חיובית ומשמעותית עבור התלמידים שלי".