טסט לנשמה: בואו לשמוע קול שופר

    "ביטוי של הלב, בלי מילים", כך מגדיר הרב הראשי לישראל, דוד לאו, את קול השופר. "ראש השנה הוא הראשון לימי השנה, ודווקא ביום הזה אנחנו מצווים: לשמוע. לא כל כך ישראלי הדבר הזה, אבל זה טוב שנדע להקשיב". מה מסמלות התקיעות, התרועות והשברים? צפו בכתבה

    ynet
    (צילום: אורות)

     

    תקיעה, שברים, תרועה – כבר חודש שקול השופר נשמע בריכוזים החרדיים מכל בית כנסת ומפתחי הבתים. מחר בערב (א') יחול ראש השנה, ולמחרתו יתקעו בשופר תקיעות מצווה. הרב הראשי לישראל, דוד לאו, ונדב בן-נור מסבירים על המשמעות העמוקה של המצווה העתיקה.

     

     

    "לפעמים אתה מתפלל בפה, אבל דווקא הקול הפשוט של השופר, הוא לפעמים ביטוי של הלב בלי מילים", אומר הרב דוד לאו, ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית". "אנחנו יודעים שאין צועק יותר מן הדממה, וזהו קולו של השופר, שהוא משמיע בלי מילים כל כך הרבה".

     

    אז למה לשמוע שופר?

    "יש לנו רכב, ופעם בשנה אנחנו לוקחים אותו לטסט", אומר הרב הראשי. "יש לנו נשמה, ופעם בשנה אנחנו בודקים מה איתה? עשינו משהו לטובה? ראש השנה הוא הראשון לימי השנה, ודווקא ביום הזה אנחנו מצווים: לשמוע... לא כל כך ישראלי הדבר הזה. אבל זה טוב שנדע להקשיב, שנדע להאזין".

     

    השופר - אותו כלי חלול שעשוי מקרן של בהמה כשרה, הוא חסר יומרות. בן נור מתאר את הצליל שלו כבסיסי, "הצליל של הבריאה".

     

    מהן תקיעות השופר?

    תקיעה: "זה צליל פשוט, טהור ושלם שמחבר אותנו אל שורש ההוויה שלנו. הצליל הזה פשוט מפלח את הלב, ופותח שערי שמים".

     

    שברים: "מסמלים את החיים שלנו פה בעולם הזה, רצופים במשברים, בשברים, מקטעים שאנחנו מחפשים בהם את הקשר והחיבור בין האירועים".

     

    תרועה: "זהו שילוב של התקיעה והשברים ביחד. היא בעצם האזעקה הסופית. היא ריסוק של הכל בצעקה לשמים".

     

    תקיעה גדולה: "היא בעצם מסכמת הכל. מתחילים בתקיעה, מסיימים בתקיעה. זוהי מחזוריות החיים".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>