"בושה למדינה": שליש מהניצולים מתחת לקו העוני

    רפורמות רבות הביאו לשיפור משמעותי והיסטורי בחייהם של ניצולי השואה בשנים האחרונות. עם זאת, כ-60 אלף מהם עדיין בעוני. "הממשלה צריכה להסתכל לנו בעיניים. מה שנותנים לנו לא מספיק. אנחנו צריכים עזרה", אומרת לאה קרסיק (83) מאשקלון. שמואל שטיינר מנתניה: "זו בושה מה שנותנים"

    עומרי אפרים
    לאה קרסיק: "לא קונה אפילו עגבניה" (צלם: אפרים בראל, עריכה: אביתר כהן)
     

    ללאה, ניצולת שואה שנמלטה עם אמהּ מאימת המלחמה, אין די כסף לקנות בשר. שמואל, שאביו נרצח באושוויץ, סיפר שבחורף האחרון ישן לבוש בשני מעילים כדי להתגבר על הקור, משום שלא היה לו כסף להפעיל חימום. הוא סובל מליקוי ראייה קשה וחושש שלא יהיה לו כסף גם לרכוש משקפיים חדשים. "בושה שהמדינה לקחה כסף עבור ניצולי השואה ולא החזירה", אמר בכאב בשיחה עם ynet. 

     

    זוהי עדיין המציאות של ניצולי שואה רבים. למרות שיפור משמעותי והיסטורי במצבם הסוציו-אקונומי בעקבות רפורמות ממשלתיות, רבים מניצולי השואה ממשיכים לחיות בעוני. 200,901 ניצולי שואה חיים בישראל, כמעט שליש מהם, כ-60 אלף איש, חיים מתחת לקו העוני. שליש מכלל הניצולים, כ-65 אלף, מקבלים קצבת הבטחת הכנסה. כך על פי נתוני משרד הרווחה והרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר. 

     

    מצבם דומה למצבם של קשישים רבים במדינת ישראל שאינם ניצולים: שיעור העוני של משפחות הקשישים עלה בשנת 2014 באחוז, לכדי 23.1%, ולמרות הגדלת קצבאות הזקנה והשלמת ההכנסה שהקשישים העניים מקבלים - מאות שקלים בחודש במסגרת התקציב האחרון - שיעור העוני בקרבם נותר מהגבוהים ברמתו בעולם מהערבי. 

     

    "הממשלה צריכה להסתכל לניצולי השואה בעיניים. מה שנותנים לנו לא מספיק. אנחנו צריכים עוד עזרה", אמרה לאה קרסיק, ניצולת שואה ערירית בת 83 המתגוררת בגפה בדירת שני חדרים קטנה באשקלון.

    צילום: בראל אפריםלאה קרסיק. הכסף לא מספיק (צילום: בראל אפרים)

    צילום: בראל אפריםבניין מגוריה של קרסיק באשקלון (צילום: בראל אפרים)
     

    הא הייתה ילדה קטנה כשהכוחות הגרמנים הגיעו לאוקראינה והמשפחה החלה לברוח. "התמודדנו עם דברים קשים. אבא נלחם ואנחנו ברחנו עם אימא כשהיו הפצצות, גם על רכבת מלאה אנשים. אימא נפצעה ואנחנו הסתתרנו. במשך זמן ארוך לא היה לנו אוכל בכלל. במצב כזה הגוף משתגע", סיפרה.  

     

    לדבריה, אוכל יש לה בנמצא, אבל כדי לספק את שאר צרכיה היא זקוקה לעוד כסף. כל הכנסתה מסתכמת בכ-3,000 שקל בחודש. "לא קונה דג או בשר בקר. זה יקר מדי", אמרה. היא מתגוררת בקומה שלישית ללא מעלית בדירה של הדיור הציבורי, ומתניידת בעזרת מקל. למרות מצבה, היא מתנדבת במשך שנים ארוכות בסיוע לניצולי שואה: "אני מתרגמת לקשישים אחרים שלא מדברים עברית ומנסה לעזור להם". קרסיק מבקשת כי יאושרו לה שעות של עזרה סיעודית בשל מצבה הבריאותי וקשייה לטפס במדרגות ולצאת מביתה.


    רפורמות למען הניצולים

    לפני כשנתיים אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה בהובלתם של שרי האוצר והרווחה דאז יאיר לפיד ומאיר כהן. היא כללה שינויים משמעותיים בשני החוקים המרכזיים לטיפול בניצולים: חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק ההטבות לניצולי השואה. בין השאר השוו את תנאיהם של כ-18 אלף יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות שעלו אחרי 1953 וקופחו עד אז, דאגו למתן תרופות חינם לניצולים ולמענק חד שנתי ישירות לחשבון הבנק לניצולים מהמעגל השני בגובה של 3,600 שקל.

     

    מאז נערכו צעדים נוספים ובהם כאמור עדכון קצבאות הזקנה במאות שקלים בכל חודש לקשישים עניים. לפני כשלושה חודשים הכיר משרד האוצר בהובלת השר משה כחלון במעמדם של ניצולי השואה יוצאי מרוקו, אלג'יר ועיראק ויוצאי רומניה שביצעו עבודה בכפייה במלחמת העולם השנייה, הכרה שמשמעותה מתן המענק השנתי והתרופות בחינם.

      

    בחודש שעבר הכריז שר הרווחה חיים כץ על השקת תוכנית ל"החזרת" כספים לכ-20 אלף ניצולי שואה שלדבריו לא קיבלו כספים שהגיעו להם על פי דין.

     

    השבוע הכריז שר האוצר כחלון על גיבוש תכנית נוספת בעלות של חצי מיליארד שקלים שעיקרה הגדלה נוספת של קצבאות הזקנה והשלמת ההכנסה לקשישים עניים ובהם ניצולי שואה. על פי משרד האוצר התכנית תיכלל בתקציב הקרוב.

     

    עם זאת, מלכתחילה התוכניות הללו לא תיקנו כמה מהעוולות ההיסטוריים ובהם השוואת התנאים של כ-90 אלף ניצולים מהמעגל השני שעלו אחרי 1953 או ייעול הבירוקרטיה הממשלתית הבאה לידי ביטוי בריבוי הגופים המטפלים בהם. 

     

    למרות שיפור גדול שעליו מדווחים הגורמים השונים, בהבט זה נתוני המשרד לשוויון חברתי ובהם פילוח הפניות למוקד המשרד שהגיעו לידי ynet מלמדים על הקף הבירוקרטיה שעמה נאלצים עדיין להתמודד הניצולים.


    26 אלף ניצולים פנו למוקד הסיוע

    מוקד 8840* טיפל בשנה החולפת בכמעט 26 אלף פניות של ניצולים שביקשו סיוע, מתוך יותר מ-100 אלף פניות של אזרחים ותיקים. "הנתונים מעידים כי המוקד מספק צורך גדול לניצולי השואה, ומקל את ההתמודדות בנושאים ביורוקרטיים, כספיים, וקבלת זכויות", אומרת השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. אולם למרות השיפורים כ-90 אלף ניצולי שואה אינם מקבלים קצבה או רנטה חודשית. בקרב אלו, קשישים רבים במצב כלכלי קשה ובהם כאמור 60 אלף ניצולי שואה מתחת לקו העוני. 

     

     

    גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי
     

    מרביתם הם ניצולים יוצאי מדינות חבר העמים שמקבלים את המענק השנתי בגובה של 3,600 שקל. קשישים שהגיעו לישראל בשנות ה-90 ללא פנסיות ובלא שהספיקו לצבור כאן זכויות כאלו. אחרים הם יוצאי רומניה, בולגריה, לוב ותוניס שעלו אחרי 1953 ויוצאי מרוקו עיראק ואלג'יר. 

     

     

    שטיינר בשנות המלחמה

     

    צילום: עידו ארזשמואל שטיינר בביתו בנתניה (צילום: עידו ארז)
     

    הכנסתו של שמואל שטיינר (85) מנתניה, ניצול שואה יליד רומניה, מסתכמת בכ-4,000 שקל בחודש. "זו בושה שזה מה שנותנים", אמר. לישראל עלה בשנות ה-70 ועבד במשך שנים ארוכות כצלם, אך לא צבר זכויות פנסיה. "זה הכסף שיש היום ועם זה אני מנסה להסתדר אבל זה לא מספיק", אמר. 

     

     

    צילום: יוסי צבקריחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות (צילום: יוסי צבקר)

    נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, אמר כי "עשרות אלפי ניצולי שואה חיים ללא יכולת לספק לעצמם צרכים בסיסיים ביותר, כגון מזון, טיפולי שיניים, חימום בחורף וקורת גג נאותה. רובם תשושים מדי או חולים מדי בשביל להשמיע את קולם. רבים חיים בבדידות נוראה הרחק מעין הציבור, מתמודדים לבד עם הזיכרונות הקשים, עם האובדן ובעיקר עם התחושה הקשה שלאף אחד לא אכפת". 

      

    לדבריו, "הגיע הזמן שלצד הזיכרון נעמיד בראש סדר היום את הטיפול בניצולים. כאשר בכל יום הולכים לעולמם 40 מהם, אין לנו יותר זמן לחכות. חובה לפעול כאן ועכשיו ועל כן אנו מזמינים את הציבור לקחת חלק ולתרום לכך שלא יהיו עוד ניצולי שואה עניים בישראל". הקרן לידידות מסייעת בכל שנה ל-20 אלף ניצולי שואה נזקקים במזון, לחצני מצוקה, שירותי רפואה דחופה, טיפולי שיניים וסיוע בהפגת בדידות.

     

    סגן שר האוצר איציק כהן מסר כי משרדו הציב את ניצולי השואה בראש סדר העדיפויות: "המשרד מקצה משאבים רבים, כספיים ואנושיים, במטרה לסייע לניצולי השואה ולהרחיב את זכויותיהם. התקציב המוקצה לכ-200 אלף ניצולי השואה עומד על 4.2 מיליארד שקל. אנו ממשיכים ליזום ולקדם תוכניות נוספות". 

     

    המעוניינים לתרום יכולים להתקשר *6748 או לתרום באתר הקרן .