שתף קטע נבחר

רק ח"כית אחת הגיעה לדיון בכנסת על התאבדויות ילדים

הוועדה לזכויות הילד דנה באובדנות ילדים וזימנה בני משפחה, שהופתעו שרק היו"רית יפעת שאשא ביטון הגיעה. על פי הנתונים, כ-500 איש מתאבדים בישראל מדי שנה. בשנים האחרונות התאבדו שבעה ילדים בני פחות מ-14. שיעור מתאבדים גבוה בקרב צעירים ומבוגרים יוצאי אתיופיה

 

דיון הוועדה, הבוקר בכנסת ()
דיון הוועדה, הבוקר בכנסת

הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ב') דיון בנושא אובדנות בקרב בני נוער וילדים, אך איש מחברי הכנסת בוועדה, פרט ליו"רית יפעת שאשא ביטון (כולנו), לא טרח להגיע אליו. בני המשפחות המופתעים שהגיעו לדיון מתחו על כך ביקורת.

 

מנהל בית החולים גהה, פרופ' גיל זלצמן, דיווח כי בישראל נרשמה מגמה של שיפור בשנים האחרונות, וציין כי "מאז שנות ה-2000 הייתה עלייה (בשיעור המתאבדים, ע"א) וכעת יש ירידה. כ-500 איש במדינה מתים כל שנה בהתאבדות בארץ". עם זאת הוא הוסיף כי ייתכן שהמספר גדול יותר בכמה עשרות בגלל חוסר דיווח.

 

על פי נתונים שמסר, השיעור בכלל האוכלוסייה הוא 6.3 התאבדויות למאה אלף איש. בגילים 15 עד 24 השיעור הוא 3.7 מתוך מאה אלף. בשנים האחרונות התאבדו שבעה ילדים מתחת לגיל 14. "זו תופעה שלא הכרנו בעבר", הוסיף פרופ' זלצמן. "קטינים ובגירים ילדי אתיופיה הם בסיכון הגבוה היותר - 41.9 התאבדויות למאה אלף, אחת האוכלוסיות המתאבדות ביותר בעולם".

דבי צפתי ובתה ליאור ()
דבי צפתי ובתה ליאור

דבי צפתי, שבתה התאבדה לפני שש שנים, סיפרה: "אם הייתי יודעת את מה שאני יודעת היום, היא הייתה נשארת בחיים. אם הייתי שואלת אותה אם היא תפגע בעצמה היא הייתה אומרת כן. היא חלתה בדיכאון כמו 90% ממי שמתאבדים. יש הרבה הורים אבודים שלא יודעים למי ולמה לפנות. צריך לבדוק איך אנחנו מנגישים את הכלים לעזרה".

 

משקיף ארגון "המשמר החברתי" יוסי עמרם מסר: "אני מזועזע עד עמקי נשמתי גם מהנתונים וגם מהיעדרם של הח"כים. מתברר שהם אדישים למחויבותה הבסיסית ביותר של המדינה: שמירה על חייהם של אזרחיה".

ח"כ יפעת שאשא ביטון (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
ח"כ יפעת שאשא ביטון(צילום: אלעד גרשגורן)

במהלך הדיון נשאה דברים מרגשים כרמל להד, שחברתה הקרובה התאבדה לפני כשנתיים. בעקבות האובדן היא דחתה את שירותה הצבאי לטובת פעילות נגד התאבדות בני נוער בעמותת "בשביל החיים": "חברתי הייתה יפהפייה, מדהימה. כל אחת רצתה להיות כמוה. ההידרדרות שלה הייתה מאוד מהירה, אני והסובבים לא הבנו זאת. לא הרפו ממני המחשבות שאם היינו יודעים מה זה דיכאון, ומה הטיפול בו, היא הייתה איתנו. אני חושבת שהיינו צריכים שיחות כאלה בבית הספר, לשמוע על דיכאון ועל טיפול".

 

מנכ"ל העמותה ד"ר אבשלום אדרת, שבנו ערן התאבד: "בלי המודעות ימשיכו אנשים להתאבד. הם השאירו אותנו עם כאב גדול מאוד אבל מסר ברור: די לסטיגמה, לשתיקה ולחוסר האונים. צריך לאתר אותם ולעשות מעשים לגביהם".

 

במהלך הדיון עלה נושא התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והתאבדות שהוכרזה לפני כשלוש שנים למשך שלוש שנים, והמשתתפים הביעו חשש להמשך תקצובה. ד"ר שירלי אברמי, מנהלת מרכז המחקר והמידע בכנסת וחוקרת בתחום, הדגישה: "מחקרים בעולם מראים שדיבור על התופעה לא רק שלא מעודד אובדנות אלא גם מצמצם אותה".

 

היו"ר שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "התוכנית הלאומית היא המפתח להמשיך ולהקטין את התופעה. אנחנו נפנה רשמית למשרד הבריאות ולמשרד האוצר בשאלה איך הם נערכים לתקציב לפחות לשלוש השנים הבאות, בבקשה שידאגו להמשך התקצוב. לצד כך יש לומר בקול: די לשתיקה ודי לסטיגמה. חייבים שהמסר שייצא מכאן הוא כן לדבר וכן להעלות את זה למודעות. הורים - תהיו שם, תשאלו, תבררו, אנחנו צריכים לשמור על הילדים שלנו. ככל שנקלף את התחושה של הסוד והבושה נוכל למנוע זאת".

 

נציגת משרד החינוך יוכי סימנטוב ציינה שקיימים קשיים בתורים לטיפול: "ילדים אובדניים הולכים לטיפול ומחכים שלושה חודשים לתור שלהם, הקושי קיים בקופות החולים".

 

אילן שריף, מפקח ארצי אובדן ושכול במשרד הרווחה, סיפר: "אנחנו מאתרים ילדים בסיכון בינוני והם מחכים שלושה חודשים לתור".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים