שתף קטע נבחר

רק ל-1 מ-5 פעוטות בארץ יש מקום במעונות יום

מספר המעונות המסובסדים לילדים עד גיל 3 לא עומד בביקוש. מבין 500 אלף ילדים, רק ל-100 אלף יימצא מקום. החברה למתנ"סים: "צריכים כפול מעונות ממה שיש כיום". אם מירושלים: "הברירה - לשלם מינימום 2,000 שקל בחודש או להישאר בבית ולא לעבוד"

 

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בעוד כשבועיים תיפתח שנת הלימודים, ואלפי הורים שביקשו לרשום את ילדיהם למעונות היום המסובסדים התבשרו שבקשתם נדחתה בשל מחסור במקום. בשל כך יהיה עליהם לרשום את ילדיהם למעון פרטי ולשלם מחיר גבוה בהרבה – אלפי שקלים מדי חודש. הביקוש הרב מול ההיצע הנמוך של מעונות היום בארץ מצטרף למצב בעייתי בתחום, הכולל גם מחסור בכוח אדם ומשכורות נמוכות.

 

בישראל כ-500 אלף תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש. רק כ-100 אלף מהם נמצאים במעונות היום שבפיקוח משרד הרווחה. מדובר ב-2,100 מעונות יום שמופעלים על-ידי ארגונים חברתיים כגון החברה למתנ"סים, נעמת, ויצו, אמונה ועוד. שאר הפעוטות מטופלים על ידי משפחה או שוהים במסגרות חינוכיות פרטיות.

 

במעונות המפוקחים על ידי משרד הרווחה - לשם הועבר התחום לאחרונה ממשרד הכלכלה - התשלום מסובסד להורים שעומדים בקריטריונים שהוגדרו מראש. הסבסוד הוא בהתאם למבחן הכנסה ומבחן תעסוקה, עם קריטריונים מותאמים להורים יחידנים. ממוצע הסבסוד עומד כיום על כאלף שקל לילד, וכמיליארד שקל סך הכול מדי שנה.

 

במעונות שבהם הביקוש עולה על ההיצע מתקיימות ועדות קבלה, והן מעניקות עדיפות לילדים ממשיכים בגן, לאחר מכן לילדי רווחה, ילדים להורים יחידנים, ילד שיש לו אח בגן, ואם נשאר מקום - ההחלטה אם לקבל את הילד או לא מותאמת לצורכי המעון.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
אם לחמישה ילדים שביקשה לרשום את אחת מבנותיה למעון בירושלים התבשרה לאחרונה כי בקשתה נדחתה. "אני עומדת בקריטריונים, שלושת ילדיי היו במעון הזה בשנים הקודמות והשנה הבת שלי לא התקבלה", אמרה. "אני לא יודעת מה לעשות. בשאר המעונות כבר אין מקום. האופציה היחידה שלי היא לרשום אותה למסגרת פרטית שבה איאלץ לשלם מינימום 2,000 שקל בחודש או לא לעבוד ולהישאר בבית, שזו לא אופציה מבחינתי".

 

המספרים: כמה הורים נדחים?

מנתונים שהגיעו לידי ynet ומתייחסים לשלושת הארגונים הגדולים שמפעילים את מעונות בארץ עולה תמונת מצב בעייתית בכל הקשור לביקוש וההיצע: מדי שנה נדחים אלפי הורים ממעמד הביניים המבקשים לרשום את ילדיהם למעונות, ונאלצים לשלם אלפי שקלים מדי חודש עבור מסגרת פרטית.

 

החברה למתנ"סים, למשל, מפעילה 150 מעונות יום. במעון "לב העיר" בירושלים נרשמו לשנת הלימודים הקרובה 117 ילדים, אך התקבלו 64 בלבד. לגן מיקה בשדרות נרשמו 130 ילדים, אך התקבלו רק 64. במעון גן העיר בבת ים נאלצו לדחות 38 ילדים. למעון קריית הצעירים ברמת השרון נרשמו 63 ילדים והתקבלו רק 33. במעון ירדן ביקנעם עילית נדחו בימים האחרונים 42 ילדים.

 

במעונות ויצו המצב דומה. לשנת הלימודים הקרובה נרשמו למעונות בתל אביב 3,200 ילדים, אך מחציתם צפויים להידחות. למעונות בבאר שבע נרשמו 850 ילדים וצפויים להידחות 230 (כ-30%). בירושלים נרשמו 2,300 ילדים ומתוכם צפויים להידחות 1,000 (כ-45%), ובמודיעין נרשמו לשנת הלימודים הקרובה 700 ילדים, וצפויים להידחות 300.


מכל הנרשמים למעונות היום של נעמת לקראת השנה הבאה נדחו עד כה 2,000 ילדים. כך למשל בבאר שבע נדחו כ-160 ילדים בשלושה מעונות, באשקלון נדחו כ-140 ילדים בחמישה מעונות ובאשדוד נדחו כ-300 ילדים בשישה מעונות.


יש לציין כי ועדות הקבלה טרם סיימו את עבודתן ועל כן הנתונים אינם סופיים. בהקשר זה נמסר ממשרד הכלכלה: "בשנת הלימודים תשע"ו התקיימו ועדות קבלה ב-312 מעונות יום בלבד, המהווים 15% מכל המעונות בארץ. למעונות שבהם התקיימו ועדות הקבלה נרשמו כ-26 אלף ילדים, ומהם לא התקבלו כ-9,000. מתוך כ-95 אלף ילדים שהיו במעונות היום המפוקחים בשנת הלימודים הזו, עומד מספרם של הנדחים על 8.5%. ועדות הקבלה מתקיימות בעיקר במחוזות ירושלים והמרכז – שבהם המחסור מול הביקוש הוא הגבוה ביותר".

 

רבקה פישמן, מנהלת רשת מעונות היום "התחלה חכמה" מבית החברה למתנ"סים הארצית, אמרה: "הצורך הוא גבוה ללא שיעור לעומת היכולת לקלוט ילדים. אנחנו למשל צריכים כפול מעונות ממה שיש לנו כיום על מנת שנוכל לעמוד בביקוש העצום".

 

גם עובדי המעונות מתריעים

לא רק הורי הילדים נתקלים בקשיים מול מעונות היום אלא גם העובדים. במאי האחרון יצאו חלק ממפעילי המעונות למאבק לשיפור תנאי העבודה וההעסקה שלהם. הם התריעו על כך שמערך הגיל הרך עומד בפני קריסה, התלוננו על מחסור חמור במקום, על בינוי שמתעכב במשך שנים, על מחסור במטפלות בשל המשכורות הנמוכות ועוד.

 

לפי נתוני הקואליציה לחינוך מלידה, מתוך 400 מעונות יום שהיו אמורים להיבנות בשנים האחרונות, עד כה הושלמו 75 בלבד.

 

לפני כמה שבועות התקבלה החלטת ממשלה שלפיה מעונות היום יעברו ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה, על אף הדרישה להעבירם למשרד החינוך. השבוע נפגשו חברי הקואליציה לחינוך מלידה עם שר הרווחה חיים כץ. חברת ועדת ההיגוי יערה שילה, ורכזת הקואליציה ליאת גלנץ, מסרו: "מערך הגיל הרך במדינת ישראל נמצא על סף קריסה. במצב הרעוע הזה רק שילוב כוחות של השטח והממשלה יכול לייצב ולהוביל לתיקון משמעותי. אנחנו נחושים להיות במקום שבו יש ביכולתנו להשפיע הכי הרבה – והמקום הזה נמצא כיום במשרד הרווחה".

 

גורם במשרד העבודה והרווחה אמר ל-ynet שהם קיבלו תחום שבו כאוס גדול מאוד, הן בהיבט הבינוי והן בהיבט הסבסוד להורים ושכר המטפלות. "ביקשנו להעביר אלינו באופן מסודר איפה בארץ בונים כיום מעונות, איפה הנושא תקוע ואיפה לא בנו בשנים האחרונות. אנחנו רוצים לעשות סדר בנושא ולשם כך מתקיימת עבודת מטה גדולה", אמר.

 

אותו גורם הוסיף שבמסגרת הדיונים על התקציב סיכם השר כץ עם משרד האוצר על תקציב של 350 מיליון שקל ב-2017 לטובת בינוי מעונות חדשים וסכום זהה ל-2018. על פי משרד הרווחה, ב-2017 צפויים להיבנות בישראל 108 מעונות יום חדשים. עוד הוחלט על תוספת של כ-120 מיליון שקל לסבסוד התשלום להורים.

פורסם לראשונה 17/08/2016 12:21

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
רק חמישית מהפעוטות נמצאים במעונות מפוקחים ע"י המדינה
צילום: shutterstock
מומלצים