שתף קטע נבחר

בדרך לנגב - ההיי-טק הישראלי תקוע בציר רמת החייל-הרצליה. דעה

האם פיתוח הנגב יהפוך למשימה לאומית שהכל נרתמים לה, ובכלל זה יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל, או שיישאר סיסמה חלולה? העיכוב בהעברת יחידות המודיעין של צה"ל לנגב הוא איתות מבשר רע. אם ההיי-טק הישראלי המפואר יתרכז ברדיוס צר של 25 ק"מ - כולנו נפסיד

מי שפוגש מנהלי חברות היי-טק רב-לאומיות, נציגי קרנות הון סיכון ומשקיעים ושואל אותם: "מה מביא אתכם לישראל?", מקבל תשובה נחרצת: "האקו-סיסטם הטכנולוגי המפואר שבניתם פה".

 

פייפאל סוגרת את המשרדים בבאר שבע

צה"ל 2017: הצצה לתנאים המפנקים באמצע המדבר

מחקר: עיר הבה"דים לא הפכה מנוע צמיחה לערי הדרום

 

ואם מבקשים מהם לחדד את התשובה, הם אומרים שבנוסף לאקדמיה איכותית, גורם משיכה נוסף הוא מערכת הביטחון במובן הטכנולוגי של המילה, במובן ההון האנושי של המילה, שמתדלקת את החדשנות הטכנולוגית הישראלית. ובמילותיו של מנכ"ל של חברת ענק הפועלת בארץ: "האופן שבו מערכת הביטחון תורמת לפיתוח הטכנולוגי אצלכם הוא חסר תקדים בעולם. אין לכם מושג איזו ברכה זו".

עיר הבה"דים. הדרום משווע להשלמת המהלך (צילום: יואב זיתון) (צילום: יואב זיתון)
עיר הבה"דים. הדרום משווע להשלמת המהלך(צילום: יואב זיתון)
 

ואכן, יש במה להתגאות. האזרחים פוגשים את הפיתוחים הטכנולוגיים בשעת מלחמה או מבצע צבאי. אבל מעבר ל"כיפת ברזל", "שרביט קסמים" ו"מעיל רוח", כולם פרויקטים טכנולוגיים מזהירים, יש גם מערכות מודיעין ותקשוב אדירות ומשוכללות, עם יכולות פענוח והצפנה יוצאות דופן, שמאחוריהן ניצבת מערכת אנושית מסועפת של מהנדסים ומפתחים.

 

התרומה של צה"ל לפיתוח הטכנולוגי האזרחי בישראל היא רבת שנים ורבת מימדים. היא נובעת מהעובדה שצה"ל הוא ארגון שתמיד היה פתוח לאימוץ חידושים טכנולוגיים.

 

כך למשל, הצורך בפיתוח טכנולוגי הביא לכך שבמהלך השנים הפכה מערכת הביטחון לחממה חסרת תקדים, במונחים עולמיים, לטיפוח הון אנושי טכנולוגי. יחידות העילית של צה"ל מגייסות את מיטב הנוער ומעבירות אותו ישירות לחזית הטכנולוגית העולמית - לעיסוק בפיתוח טכנולוגי מן המתקדמים בתבל.

 

התוצאה של ההשקעה בפיתוח הצבאי-טכנולוגי הניבה תוצרים אנושיים, הנדסיים וטכנולוגיים יוצאי דופן, כאשר מרבית מיוצאי מערכת הביטחון ויחידות העילית של צה"ל, כגון 8200, מאיישים אחר כך את חברות הסטארט-אפ שקמות בישראל במספרים שאין להם אח ורע בעולם.

 

תכנון לקוי ומאבקי כוח

זה היה אחד השיקולים ביסוד הרעיון להעברת הבסיסים של יחידות הטכנולוגיה הצבאיות לנגב. תהליך שהחל עם הקמת עיר הבה"דים ליד ירוחם ואמור היה להגיע לשיאו עם מעבר יחידות התקשוב והמודיעין לנגב.

זה אמור היה להיות אחד הפרויקטים החשובים והאסטרטגיים לעתיד האזור, כאשר צה"ל משמש כמנוף לפיתוח אזורי, וזאת לאחר שנים שבהם הנגב סבל מהזנחה ומתת תקצוב.

 

ההנחה הייתה - והיא עודנה תקפה - כי מעבר יחידות צה"ל לנגב, ובמיוחד של יחידות העילית, ייצור עוגנים חדשים של כלכלה, מחקר ופיתוח, פיתוח תעשייתי וחיבור לאקדמיה. בנוסף, המהלך ימשוך לנגב אוכלוסייה צעירה וחזקה, ויתרום תרומה מכרעת לביסוס האזור. יחידות העילית אמורות היו לפגוש בנגב פארקי היי-טק משובחים ותשתיות שכבר פועלות בו ומושכות לכאן חברות רב-לאומיות ומקומיות.

 

אלא שלאחרונה חלו עיכובים במימוש המהלך האסטרטגי הזה. המכרז להקמת קריית המודיעין בנגב, בהשקעה של מיליארדי שקלים, שהיה צפוי להתפרסם בסוף שנת 2017 השנה, הוקפא. לכך נוספות בעיות אחרות.

 

התברר למשל, כי החלטות שקשורות לפיתוח תשתיות תחבורה, שאמורות לאפשר את הגעתם של אלפי משרתי הקבע לקריית המודיעין, כמו גם לבסיסים אחרים של צה"ל לנגב, טרם התקבלו. למשל, הקמת מסילת רכבת נוספת בקו תל אביב-באר שבע. במצב זה לא ניתן להתחיל בעבודות לבניית קריית המודיעין.

 

העיכוב הוא כנראה ביטוי לתכנון לקוי ומאבקי כוח בירוקרטיים, שמאפיינים מאוד את מערכת קבלת ההחלטות הציבורית. ייתכן ומעורבים פה גם שיקולים פוליטיים ומאבקי אגו ויוקרה. זהו צידה השני, המכוער, של אומת הסטארט-אפ.

חיילות באגף התקשוב של צה"ל (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
חיילות באגף התקשוב של צה"ל(צילום: דובר צה"ל)

אלא שאי אפשר לבוא בטענות רק לממשלה. תפקידה ברור ומחדליה כתובים על הקיר. גם לאנשי הקבע יש לבוא בביקורת. הם לא תמיד רואים במעבר צה"ל לנגב הזדמנות לתרומה אישית למימוש מהלך ציוני-היסטורי משמעותי, כפי שבעבר הלא רחוק וגם היום, אנשים לקחו ולוקחים אחריות אישית, לעיתים תוך כדי הקרבה למען המדינה (במעבר לנגב ההקרבה היא לא דרמטית כל כך).

 

לכל אלה שאמורים לעבור, אנו אנשי הנגב יכולים לבשר, שבאר-שבע וערי הלוויין שלה עברו מהפך דרמטי בשנים האחרונות, תוך השקעה מאסיבית בתשתיות ובחינוך. הן מציעות היום איכות חיים שלא נופלת מאלה של ערי המרכז, בניטרול יוקר המחייה שלהן.

 

החלטות השקעה מתעכבות

צריך לזכור מה המשמעות הכלכלית של העיכוב בהעברת יחידות צה"ל לנגב. חברות, יזמים וגורמים עסקיים מעכבים החלטות השקעה, שכן גם הם מבינים את התרומה הישירה והעקיפה של צה"ל לפיתוח הכלכלי-טכנולוגי בנגב. בד בבד, חברות טכנולוגיות שכבר החלו לפעול באזור עוזבות, והמקרה של פייפאל מדגים זאת ומעורר דאגה.

 

לא פחות חמור מכך הוא מצבן של חברות טכנולוגיה שמעורבות בתוכניות המשותפות עם צה"ל ומערכת הביטחון, שכבר העתיקו את פעילותן לפארק ההיי-טק בבאר-שבע. כך גם של אוניברסיטת בן-גוריון, שכבר החלה בהשקעות נרחבות להרחבת הקמפוס להקמת תשתיות שיאפשרו קליטת סטודנטים חדשים והרחבת הסגל האקדמי.

 

המיזם שבמסגרתו עתידה להיבנות קריית המודיעין ליד היישוב עומר נחשב לגולת הכותרת בשורת המיזמים הקשורים למעבר יחידות צה"ל לדרום, והיקפו מוערך בעשרה מיליארד שקלים. כל עיכוב ביישומו הוא מכה לפיתוח הנגב.

 

אם החברה הישראלית חפצת חיים, היא חייבת להבטיח שהצלחת ההיי-טק הישראלי תחלחל לכל שכבות האוכלוסייה ולכל אזורי הארץ. כאשר ההיי-טק הישראלי המפואר מתרכז, רובו ככולו, ברדיוס צר של 25 ק"מ על ציר רמת החייל-הרצליה פיתוח ומחזק את החזקים - כולנו מפסידים.

 

העיכוב בירידת צה"ל דרומה, בדגש על מעבר קהילות התקשוב והמודיעין של צה"ל, הוא תמרור אזהרה. יש לקרוא מכאן הן לממשלה, שתירתם ותדאג לביצוע החלטותיה, והן לאנשי הקבע של צה"ל, שלא יעכבו את המעבר בשל נוחות אישית ולהירתם לעניין לאומי גדול יותר משל עצמם.

 

הכותבת היא מנהלת שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו", חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מ"מ ראש מועצת עומר ויו"ר עמותת "יחדיו" מיסודה של קרן רש"י

 

צפו: כך נראים החיים בעיר הבה"דים

 

 


פורסם לראשונה 02/01/2018 17:05

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים