שתף קטע נבחר

מהפכת העבודה המועדפת: סיעוד במקום תדלוק

פרסום ראשון: על פי הצעה שתידון בוועדת שרים, יינתן מענק לחיילים משוחררים שיתמידו בתחום הסיעוד, הבניין והחקלאות. לראשונה יוכרו מטפלים בבעלי מוגבלויות ומועדוני חסות נוער במוסדות רווחה, וכך גם כוח עזר בבי"ח. בתחום התדלוק: מענק רק למי שעובד בפריפריה

 

(אילוסטרציה) (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)
 

האם במקום חיילים משוחררים בתחנות הדלק נזכה לראותם במוסדות סיעודיים ובמוסדות הרווחה? ועדת שרים לענייני חקיקה תכריע ביום ראשון בהצעתו של שר העבודה והרווחה חיים כץ לרפורמה במענק לעבודה מועדפת הניתן לחיילים משוחררים על ידי המוסד לביטוח לאומי. השינויים בחוק נעשים לראשונה זה עשור וגובשו בתיאום עם משרד האוצר.

 

במסגרת השינויים, שמתפרסמים לראשונה היום (ד') ב-ynet, יינתן מענק נוסף למתמידים בתחום הסיעוד, הבניין והחקלאות. לראשונה יוכרו מטפלים בבעלי מוגבלויות ומועדוני חסות נוער במוסדות רווחה, וכך גם מקצועות במסגרת כוח העזר בבתי החולים. העבודה בתחנות דלק שאינן בפריפריה תוסר מרשימת העבודות המזכות במענק. עלות כל השינויים עומדת על כחמישה מיליון שקלים.

מתדלקת (ארכיון) ()
מתדלקת (ארכיון)

מענק למלגזנים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מענק למלגזנים(צילום: shutterstock)
המענק בסך 9,557 שקלים משולם לחייל משוחרר שמסיים חצי שנה של עבודה באחד המקצועות שנקבעו, תוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר. מטרתו היא הפניית חיילים משוחררים לעבודה בעבודות יצרניות, בלתי מקצועיות בעיקרן, בשל נחיצותן למשק במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור בידיים עובדות. תכלית נוספת של המענק היא לעודד עבודה ישראלים במקצועות שבהם יש נטייה להעסקה של עובדים זרים, כגון בניין, מפעלי תעשייה ומלאכה, חקלאות ועוד. בשנת 2017 שולמו מענקי עבודה מועדפת ל-14,951 חיילים משוחררים בסך כולל של כ-142 מיליון שקלים.

 

ההצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי בנושא העבודה המועדפת נועדה להביא לעלייה במספר החיילים המשוחררים שיצטרפו למקצועות הסיעוד, לסיוע לאנשים עם מוגבלויות ולכוחות העזר בבתי חולים. במסגרת התיקון לחוק, יוקלו דרישות הסף הקיימות היום לעובדי סיעוד, בין השאר בהיקף המשרה וכן במתן תמריצים כלכליים למתמידים בעבודה.

 

על פי התיקון המוצע, חייל משוחרר יוכל לטפל באדם סיעודי גם אם אין לו היתר להעסקת עובד זר, בשונה מהמצב היום. בנוסף, ההצעה מבקשת להרחיב את הזכאות לעובדי סיעוד מעזרה בפעולות היומיומיות גם לסיוע שיקומי וחברתי. מוצע גם להתאים את היקף המשרה למקובל בענף זה, כך שחיילים משוחררים שבחרו לעבוד בתחום הסיעוד, יידרשו לעבוד במשך חצי שנה 36 שעות עבודה שבועיות במקום 40.

 

השר כץ מציע שיינתן מענק נוסף, מעבר למענק העבודה המועדפת הרגיל, לאלו שיתמידו שנה נוספת בעבודה בענפי הסיעוד, הבניין והחקלאות.

 

כמו כן לראשונה יינתן מענק גם למועסקים ככוח עזר בבתי החולים כגון אלונקאים ומלווי חולים. כך גם נהגי רכב משא כבד וטרקטורים במפעלי תעשייה ובאתרי גידול חקלאיים ובתי אריזה. עוד מוצע להוסיף לרשימת העבודות המועדפות גם תחזוקת מכונות, מחסנאי, מלגזן וכן בענף ההלבשה - עבודות האשפרה והאריגה.

 

כבר לא מתדלקים אלא מוכרים בחנויות נוחות

שר העבודה והרווחה מבקש גם לבטל את המצב שבו מוכרנים בחנויות השירות של תחנות הדלק זכאים למענק העבודה המועדפת, עניין שלדבריו מנוגד למטרת החוק המקורית. בהצעה נכתב כי מכיוון שכיום עיקר התדלוק נעשה בשירות עצמי ועיקר העבודה היא בחנויות הנוחות, יש להסיר את ענף תחנות הדלק מהרשימה, אלא אם מדובר באזורי הנגב, הגליל, עוטף עזה ורמת הגולן. זאת כדי ליצור הזדמנות תעסוקה נוספת לחיילים משוחררים באזורים אלה, שמרוחקים ממרכזי העסקים והיצע העבודה בהם נמוך ביחס לביקוש.

 

שינוי נוסף שייעשה הוא באופן חישוב תקופת ההעסקה הנדרשת. כיום, כדי להיות זכאי למענק, על החייל המשוחרר לעבוד לפחות שישה חודשים בעבודה מועדפת תוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר. בהצעה נכתב כי נוסח החוק כיום, שלפיו תקופת העבודה המועדפת נמנית בחודשים ולא בימים, אינו תואם את המציאות שבה החיילים המשוחררים עובדים מספר משתנה של ימים מדי חודש.

 

לפיכך מציעים שתקופת העבודה תימנה בימים. במקומות עבודה שבהם מקובל לעבוד חמישה ימים בשבוע, ייקבע כי כדי לקבל את המענק יש לעבוד 126 ימים, ובענפי עבודה שבהם מקובל לעבוד שישה ימים בשבוע יש לעבוד 150 ימים.

 

כמו כן תינתן הקלה בתנאי הזכאות למי שמתחיל עבודה מועדפת בשנה השנייה לשחרור. כיום, חייל משוחרר המעוניין להתחיל לעבוד בעבודה מועדפת בשנה השנייה נדרש לעמוד בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, הכוללים תקופת עבודה של שנה כשכיר לפני תחילת העבודה המועדפת. כלומר, חייל משוחרר שהחל לעבוד בעבודה מועדפת לאחר שחלפה שנה מיום שחרורו, גם אם עבד במשך שישה חודשים - לא זכאי למענק אלא אם צבר את תקופת האכשרה לדמי אבטלה (עבד 12 מתוך 18 חודשים לפני תחילת העבודה המועדפת). במסגרת התיקון, הביטוח הלאומי מבקש לבטל את התנאי הזה, ולאפשר לחיילים משוחררים להתחיל לעבוד בעבודה מועדפת בשנה השנייה לשחרור ללא תנאים מקדימים.

חיים כץ, שר הרווחה (צילום: גיל יוחנן)
חיים כץ, שר הרווחה(צילום: גיל יוחנן)
 

במסגרת התיקון לחוק יושוו התנאים בין משוחררי שירות סדיר למי ששירתו בשירות קבע קצר. כיום, כדי להיות זכאי למענק, חייל משוחרר צריך לסיים חצי שנה של עבודה מועדפת בתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר. במקרה של חיילים שהמשיכו לאחר השירות הסדיר בשירות קבע קצר, בעיקר קצינים בדרגות זוטרות או חיילים שהתבקשו להשלים משימות שהוטלו עליהם במסגרת השירות הסדיר (כמו סיום הדרכה בקורס), התקופה להשלמת העבודה המועדפת מתקצרת בפועל, מאחר שהיא נמנית מסיום השירות הסדיר. בתיקון מוצע כי במקרים שבהם המשיך החייל בשירות קבע קצר של עד שנתיים, הוא יוכל להשלים את העבודה המועדפת תוך שנתיים מיום שחרורו משירות הקבע הקצר ולא מתום השירות הסדיר.

 

השר כץ אמר לקראת אישור ההצעה כי "מתן תמריצים להשתלבות בתחומי הרווחה והבריאות משרת את מהות חוק העבודה המועדפת ויתרום הן לחיילים המשוחררים והן לאוכלוסיות החלשות בחברה. בתיקון החוק הוספנו גם מקצועות שיחזקו את ענף החקלאות והתעשייה ודאגנו להקלות בקבלת המענק ועידוד כספי נוסף למתמידים, בתקווה שימשיכו לעסוק במקצועות נחוצים במשק שתורמים למדינה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים