שתף קטע נבחר

גם הסבתא המרוקאית שלי היא ניצולת שואה

מכונת ההשמדה התחילה לפעול גם שם, אבל שואת יהודי צפון אפריקה וגבורתם לא זכתה למקום הראוי לה בזיכרון הקולקטיבי שלנו. סבתא פרלה ממרוקו נאלצה להתחפש למשרתת ערבייה כדי להציל את חיי משפחתה. אחיינה נזרק מבית הספר כי מיכסת היהודים התמלאה / הרב אלי בן-דהן בטור מיוחד ליום השואה הבינלאומי

נולדתי במרוקו. הוריה של אשתי באו מצ'כיה ורומניה. זיכרון השואה, אם כן, הוא חוויה מורכבת עבורנו - וגם עבור ילדינו.

 

שואת יהודי אירופה, שבה נרצחו שישה מיליון מבני עמנו, היא זו הנלמדת בבתי הספר ושולטת בנרטיב הזיכרון הלאומי. לעומתה, השואה שהגיעה למדינות צפון אפריקה נשכחה בשיח, ומשום מה לא זכתה למקום הראוי לה.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

הזיכרון הקולקטיבי נועד לחדד את המסר לדורות הבאים, ולכן סיפור השואה "שלנו", המועמדים להשמדה אחרי יהודי אירופה, צריך היה להיות נדבך מרכזי בו. הרי מכונת ההשמדה כבר התחילה לפעול בצפון אפריקה, ונעצרה רק בזכות הכיבוש האמריקאי המהיר. יהודים מלוב נשלחו ב"טרנספורטרים" לברגן בלזן. בתוניס כבר היו מחנות לעובדי כפייה יהודים.

 

בשנים האחרונות מתחילה התעוררות בנושא מבחינת המחקר והעדויות, אולם זה עדין לא מספיק והשעה דוחקת.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

יהודי צרפת: דתיים יותר, בטוחים פחות

לראשונה מאז השואה: בגרות בהלכה לתלמידי תיכון בגרמניה

בכורה וטור: אהרן רזאל מקשיב לרגליים

 

בשנה שעברה זכיתי לטוס עם משלחת הכנסת לפולין. זו הייתה הפעם הראשונה שלי על האדמה הארורה הזו, שבה גם מצאתי, בתוך אחד הביתנים, את שמם של קרובי משפחתה של אשתי שנספו במחנות ההשמדה. זה היה מרגש ומצמרר.

 

השנה אני בוחר לשים במרכז תשומת הלב שלי את סיפורה של סבתי, פרלה פזואלו ז"ל, שגרה בעיר הנמל פורליאוטי (כיום קניטרה) שבמרוקו.

 

סבתא פרלה ()
סבתא פרלה

הכיבוש של הנאצים בצפון אפריקה החל בלוב ותוניס, ורק לאחר מכן הם הגיעו למרוקו, שהייתה תחת משטר וישי. הצרפתים שיתפו איתם פעולה. הם סימון את היהודים בטלאי צהוב ואסרו עליהם לצאת לשווקים או להעסיק עובדים ערבים ישיגו עבורם מזון – עד שרעבו למוות.

 

למזלנו, הנאצים לא לקחו בחשבון את עוז רוחם של היהודים, ואלה לא נכנעו. לסבתא הייתה משרתת ערבייה נאמנה מאוד, שלא הסכימה לציית להוראות הללו ולנטוש אותה ואת משפחתה למות ברעב, ויחד הן הגו רעיון יצירתי במטרה לעקוף את האיסורים שהוטלו עליהן.

 

הפסיפס שמחבר בין יהודי כל הגלויות

סבתי התחפשה למשרתת ערבייה, והמשרתת "האמיתית" - לגברת עשירה. סבתא העמידה פני אילמת, כי לא ידעה ערבית כלל, וסחבה את הסלים של אישה שלצדה, כמשרתת. יחד הן היו הולכות ורוכשות בשווקים מזון לבית. בזכות זה ניצלו גם סבא, אמא, שני אחיה ואחותה.

 

 

עם כניסת הנאצים למרוקו, הנהיגו בבתי הספר התיכוניים את ה"נומרוס קלאוזוס": רק מספר קטן מאוד של תלמידים יהודיים יכלו ללמוד בתיכון. עד שלושה אחוזים מתלמידי כל כיתה. בן דוד של אמי נזרק מבית הספר, כיוון שיחד איתו חרגו היהודים מהמיכסה.

 

חיי היהודים במרוקו תחת שלטון הנאצים היו קשים מאוד , אך רק מעט מאוד סופר על כך בספרי ההיסטוריה של תקופה זו. הסיפורים רבים, אבל המסר אחד: עלינו להנחיל לדורות הבאים מורשת קולקטיבית הכוללת את חזון הנאצים להשמדת העם היהודי כולו, והביצוע בפועל באירופה, באפריקה ובאסיה. זהו הפסיפס הנכון אשר יתחבר לכדי תמונה שלמה.

 

הרב אלי בן-דהן הוא ח"כ מטעם הבית היהודי וסגן שר הביטחון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ערוץ הכנסת
הרב אלי בן-דהן
צילום: ערוץ הכנסת
מומלצים