משחק הנבחרת בבוסניה ישודר בערוץ הראשון

נבחרת ישראל תעלה הערב (שבת) באיצטדיון בבוסניה למשחק המוגדר כ"הכי חשוב" בקמפיין הנוכחי בדרך למונדיאל 2002, לפחות עד המשחק הביתי נגד אוסטריה. לאחר סימני שאלה רבים בנוגע לשידור המשחק הבינלאומי בישראל, הודיע הערוץ הראשון כי רכש את הזכויות לשידור המשחק וישדר הערב את משחקה של נבחרת ישראל נגד נבחרת בוסניה.
השידור מהאולפן יחל כבר בשעה 20:30, 45 דקות לפני תחילת המשחק בשעה 21:15. השידור הטלוויזיוני של המשחק התאפשר לאחר שאביב גלעדי, המחזיק בזכויות השידור של המשחק, הסכים לרדת מדרישתו הכספית הראשונית - 400 אלף דולרים. בסופו של דבר הוסכם בין גלעדי לערוץ הראשון, כי זכויות השידור ימכרו לערוץ תמורת סכום של 320 אלף דולרים.

משחק הדמעות

מי שיצפה בשידור הטלוויזיה הערב בערוץ הראשון, יכול לצפות מהנבחרת לאותה דרמה, אליה התרגלנו בשלבי הישורת הסופית של הבתים המוקדמים באירופה. ההבטחה גדולה וכך גם האופטימיות, אך לצידה מקנן החשש התמידי מעוד אכזבה, עוד פנצ'ר שימנע מישראל את ההישג האדיר אליה היא חותרת - הופעה במונדיאל 2002, שיערך בדרום קוריאה ויפן. למרות שהנבחרת לא שיחקה בבוסניה מעולם, יש תחושה קשה של דז'ה וו, כאילו כבר היינו בסרט הזה, וזה ככל הנראה סרט אימה: מגרש קטן, מדינה פחות מפותחת במרכז-מזרח אירופה, אוהדים טמפרמנטיים ונבחרת שעל הנייר נחשבת כנחותה. נסיונות מודעים ולא מוצלחים להקטנת ציפיות, ומנגד קורטוב של שאננות בריאה מעלים זכרונות מקפריסין. איך זה נגמר, בסוף כולם יודעים.

תרבות חדשה, תוצאות ישנות

ריצ'אד נילסן הביא אולי תרבות חדשה, נימוסין אירופיים, חוש הומור ביזארי ואופנת ספורט אלגנט לגיל הזהב. מבחינת כדורגל, אנחנו לא במקום אחר ממה שהיינו בתקופת האיש והקיסם, שלמה שרף. נילסן לא הצליח להוציא נקודה באוסטריה. במקום זה הוא הוציא אותה בבית נגד ספרד, אבל הפעם אוסטריה היא לא נבחרת פתטית, ומה שהספיק אז למקום השני לא בטוח שיספיק הפעם.

רק להיות תלויים בעצמנו

כשבוחנים את הבית, אם ישראל מפסידה היא ככל הנראה כבר תכין את הכורסה לראות את המונדיאל מהטלוויזיה. גם תיקו עשוי שלא להספיק, אבל במצב כזה, לפחות פני הדברים יהיו במשחק המכריע, ה"הכי חשוב" האחרון נגד אוסטריה בבית, ישראל תהיה תלויה בעצמה. אוסטריה ככל הנראה תפסיד בספרד, אבל עוד לפני המשחק נגד ישראל, היא תארח בביתה את בוסניה. איך בוסניה משחקת בחוץ כבר ראינו, איך אוסטריה משחקת בבית גם ראינו. בקיצור בלאגן, חייבים לנצח בבוסניה, אחרת אנחנו בצרות.

על הנייר, בוסניה מרשימה יותר

יש את המנטרה השולטת שבוסניה היא אוסף של אינדיבידואלים מוכשרים שלא מסוגלים לשחק כמו קבוצה. אולי זה נכון, בכל זאת, מבחינה אינדיבידואלית הבוסנים הרבה יותר מרשימים מהשחקנים בסגל של נילסן וצריך לזכור את זה. יש שם ארבעה שמשחקים בגרמניה (טומיסלב פיפליצה, מרקו טופיץ' וברונו אקרפוביץ', אנרג'י קוטבוס. חסן סליהמיג'יץ' - באיירן מינכן), שניים שמשחקים באנגליה (מירסאד היביץ' - ווסטהאם, מוחמד קוניץ' - קובנטרי) ועוד שחקן שייך לריאל מדריד (אלביר באליץ'), אחד שמשחק בבלגיה ואחד שמשחק בטורקיה. נבחרת ליגיונרים. לנו במשחק נגדם יהיה כולה את עידן טל וחיים רביבו בשביל הרושם.

רוצים הפי אנד

אבל כל זה רק על הנייר. ישראל, כאמור, כבר עברה סרטים כאלה במגרשים כאלה. ברוב הפעמים זה לא נגמר בהפי אנד. משחקי המבחן הרבים והמשחקים הרשמיים בחוץ הוכיחו ששום דבר מהותי לא השתנה. אולי משחקים אחרת, יותר פיזיות, יותר הגבהות, פחות דיבורים, אבל משיגים את אותן תוצאות. הערב בבוסניה זו תהיה ההזדמנות של נילסן להוכיח שאולי בכל זאת משהו השתנה. ואולי לא.

ההרכב המשוער של ישראל

דודו אוואט; שמעון גרשון, אדורם קייסי, אמיר שלח, אריק בנאדו, עופר טלקר (אלון חרזי); טל בנין, אורן זייתוני, עידן טל, חיים רביבו; אבי נמני.