שתף קטע נבחר

סתיו באיסטנבול

העיר ריקה, הכל (אבל הכל) זול ואין בעיה לסגור סופשבוע ב-1,000 שקל. עד ה-17 בנובמבר אפשר גם לשוטט בחללי הביאנלה לאמנות. לא רק למבינים

הביאנלה הדרפנה וארמון ירבטאן מסעדות מומלצות 

איסטנבול משנה בסתיו את פניה. השדרות הרחבות מכוסות עלי שלכת, מוכרי הערמונים הקלויים עומדים עם עגלותיהם בפינות הרחוב, והאקשן עובר מהרחובות והכיכרות לתוך מבנים ומקומות סגורים. לא יפה לשמוח על צרות של אחרים, אבל מצבה הנוכחי העגום של הכלכלה הטורקית מאפשר לתייר הישראלי להרגיש מיליונר לכמה ימים. הכל בזול וסוף עונת התיירות מבטיח יחס מלכותי בכל חנות שטיחים.

הביאנלה

חללי התצוגה מעניינים יותר מן העבודות

בימים אלה מתקיימת באיסטנבול הביאנלה הבינלאומית מס. 7 לאמנות עכשווית. התערוכה מתקיימת עד ה-17 לנובמבר ומאפשרת להתעדכן במה שקורה באמנות הפלסטית בעולם. גם למי שאמנות היא לא כוס התה שלו אפשר להתרשם מחללי התצוגה המרהיבים, שלמען האמת הרבה יותר מעניינים מרוב העבודות שמוצגות בהם. התערוכה מתפרסת על ארבעה מוקדים, מהם שלושה בטווח הליכה בעיר העתיקה, והרביעי מעבר למיוצר הבוספורוס, בארמון ביילרביי.

למען ניצול זמן יעיל אפשר להסתפק בשלושת האתרים הקרובים, שהם כנסיית איה איריני (AYA IRINI), הדרפנה (DARPHANE) וארמון ירבטאן (YEREBATAN). כרטיס כניסה לכל התערוכה עולה 5 מיליון לירות טורקיות (כ-3 דולר) וניתן לרכישה בכניסה לכל אחד מהאתרים. כרטיס זה הינו זול יותר מדמי הכניסה הרגילים לחלק מהאתרים, כך שזאת ללא ספק עסקה משתלמת.

מומלץ להתחיל באיה איריני (ביוונית - כנסיית הרחמים הקדושים), שהיא הכנסייה הביזנטית שניצבת בכניסה לארמון טופקאפי בעיר העתיקה. הכנסייה נבנתה על ידי מתכנני כנסיית איה-סופיה במאה החמישית לספירה. היא מהווה ציון דרך בתולדות האדריכלות, בהיותה המבנה הראשון שמשלב כיפה עגולה עם מבנה מרובע, ללא עמודי תמיכה גלויים.

עד להקמתה נבנו כיפות על מבנים עגולים (הפנתאון ברומא, למשל) או קמרונות על מבנים מרובעים. לאחר שבנו את איה איריני התפנו הביזנטים להקמת איה סופיה, שבנויה על פי אותם עקרונות בקנה מידה גדול יותר. אחרי שמתרשמים מהגודל והאלגנטיות של הכנסייה (שהופשטה במהלך הדורות מכל קישוטיה, כך שכיום שום דבר לא מסתיר את יופיו של המבנה עצמו) ובוחנים את יצירות האמנות, אפשר לעבור לאתר התצוגה הבא - הדרפנה.

חזור למעלה
הדרפנה וארמון ירבטאן

קומפלקס שנפתח אחרי שיפוץ מסיבי

הדרפנה היתה המטבעה המלכותית של האימפריה העותומנית. זהו קומפלקס מבנים שנפתח עכשיו לראשונה אחרי שיפוץ מסיבי. הכניסה נמצאת ליד איה איריני. בניגוד לחלל התצוגה הגדול של איה איריני מורכבת הדרפנה מחדרים חדרים, שבחלקם עומדים עדיין מכבשי המתכת וכורי ההיתוך העותמאניים, וסביבם מוצגות העבודות. אפשר רק לדמיין איך נראה המקום במאות שעברו, כשטבעו בו את מטבעות האימפריה ששלטה על חצי עולם.

בקצה התחתון של קומפלקס הדרפנה נמצאת הכניסה למוזיאון הארכיאולוגי של איסטנבול. המוזיאון הוא פנינה אמיתית לחובבי ארכיאולוגיה, ובין השאר מוצגים בו לוח גזר (המוצג העתיק ביותר של כתב עברי קדום) ומצבת עוזיה המלך, שהובאה לכאן מנקבת השילוח בירושלים.

על-מנת להגיע לתחנה הבאה במסלול הביאנלה צריך לטפס בחזרה לשער טופקאפי (שממנו נכנסים לאיה איריני), לצאת ממנו ולהקיף את מתחם כנסיית איה סופיה. היעד הוא ארמון ירבטאן. זהו שמו הטורקי של מאגר מים ביזנטי תת-קרקעי. הכניסה נמצאת בבית אבן קטן מעבר לרחוב הראשי, משמאל לאיה-סופיה. יורדים במדרגות אל מתחת למפלס הרחוב, ובתוך יער של מאות עמודי אבן, על גשרי עץ בתוך מאגר המים, מטיילים בין עבודות וידאו ארט שמבוססות על סרט האנימציה היפאני 'רוח במעטפת' (שאגב, מוקרן מדי פעם בערוצי YES). ושוב, החלל המיוחד מרשים הרבה יותר מהאמנות.

חזור למעלה
מסעדות מומלצות

דג שטוח מכוער אבל טעים

איסטנבול של התיירים היא חנויות שטיחים ומסעדות קבב המוניות. הנה כמה מקומות שונים לגמרי:

1. קפה רפיקה (REFIKA) נמצא בבניין ניו-פרה (NEW PERA), מרחק בלוק אחד ממדרחוב איסתיקלל (הרחוב הראשי של העיר החדשה). בעלי הקפה חיו כמה שנים בניו-יורק, ואם המקום מזכיר לכם את הסוהו, זה לא במקרה. בשבת ויום ראשון מגישים שם בראנץ' עם ביצים בנוסח בנדיקט (על קרואסון במקום האינגליש מאפין המסורתית), ותמיד יש קפה מצוין ואנשים יפים. בניין ניו-פרה מאכלס מספר מקומות בילוי אופנתיים לשעות הערב, אבל רפיקה הוא המקום המושלם להתחיל את היום.

2. בשוק המצרי משמאל לשער הראשי יש דלת קטנה שמוליכה למסעדת פנדלי (PANDELI), בקומה השנייה של המבנה העתיק. המסעדה, שנפתחה לפני מלחמת העולם הראשונה, פתוחה בכל יום בין השעות 12 ו-3 אחר הצהרים, וכדאי להזמין בורקס חצילים. זה לא בדיוק בורקס, זה ממולא קרם חצילים עדין, ומעוטר בפיסת שווארמה. טעים ומיוחד.

3. בשכונת ג'יהנגיר (CIHANGIR), במלון "וילה ציריך" (VILLA ZURICH) שוכנת מסעדת דוה (כתוב DOGA, מבטאים "DOA”). זאת מסעדת דגים בסגנון אזור הים השחור, שנבדל במרכיבים ושיטות הבישול מאזורי חוף אחרים בטורקיה. בכניסה, במפלס הרחוב, נמצא בר הסלטים שממנו בוחרים את המנות הראשונות (אחת המנות המיוחדות לאזור היא סלט מעלי סרפד חלוטים). אחרי שבחרתם תוכלו לעלות למסעדה שנמצאת על גג המלון. הנוף כולל פנורמה מרהיבה של הבוספורוס, העיר העתיקה והחלק האסייתי של העיר. האוכל כולל דגים טריים ופירות ים, שעליהם תהילתה של המסעדה. בעונה זו מומלץ לקחת קלקן (KALKAN) מטוגן. זה דג שטוח ומכוער שנקרא בצרפתית "טורבו". מכוער מכוער, אבל טעים.

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איה אירני. המבנה הראשון שמשלב כיפה עגולה עם מבנה מרובע
ארמון ירבטאן. יער של מאות עמודי אבן על גשרי עץ בתוך מאגר המים
מסעדת דוה. הנוף מהגג כולל פנורמה של הבוספורוס והעיר העתיקה
מומלצים