מעל 600 משתתפים בטקס ה-30 לנרצחי מינכן

"כוכבי ספטמבר מעליי, אחד עשר והם זהב" - כך כתב אהוד מנור, בשיר שייחד לטקס הזיכרון במלאת 30 שנה לרצח אחד עשר הספורטאים הישראלים במינכן.
שלושים שנה מאז הרצח הנתעב באולימפיאדת מינכן והורדת דגל ישראל לחצי התורן בעקבותיו, ושלושה שבועות אחרי שאלכס אברבוך הרטיט את הלבבות עם השמעת "התקווה" באותו מקום, התכנסו באנדרטת הי"א בתל אביב יותר מ-600 איש כדי לציין שלמרות הזמן הרב שחלף, אנחנו עדיין זוכרים.
הטקס כובד בנוכחות נשיא המדינה, משה קצב, ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, יו"ר הועד האולימפי הישראלי, צבי ורשביאק, נשיא הועד האולימפי הגרמני וולטר טריגר, המשפחות השכולות וספורטאים אולימפיים מהעבר וההווה. שר המדע, התרבות והספורט, מתן וילנאי, לא הגיע לטקס מסיבות אישיות.
ראשון עלה על הבמה ורשביאק שאמר: "כשראיתי את אלכס אברבוך עומד על הדוכן מספר 1, עטוף בדגל ישראל וברקע צלילי 'התקווה', הרגשתי שנסגר מעגל. הרגשתי כאילו צוואתם של האחד עשר קויימה".
שלושים שנה שדוד ברגר, יוסף גוטפרוינד, משה ויינברג, אליעזר חלפין, מרק סלאבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, קהת שור, אנדריי שפיצר, עמיצור שפירא ויעקב שפרינגר אינם בין החיים, והפצע עדיין פתוח, כמו שאמרה אלמנתו של יוסף רומנו, אילנה, בשם המשפחות השכולות: "שלושים שנה חלפו וכאילו זה היה רק אתמול". נשיא המדינה, משה קצב, הוסיף: "שלושים שנה עברו מאז הפיגוע האכזרי והכאב לא מרפה, הפצע אינו מגליד".
לאחר הטקס אמרה רומנו ל-ynet: "ברגע שתגיע דקת דומייה באולימפיאדות, ואנחנו קרבים לזה, רק אז הם יקבלו את הכבוד הראוי להם". לדעתה של רומנו, אירועי ה-11 בספטמבר העמיקו את התחושה שאילו האנשים היו מתעוררים אז, ב-5 לספטמבר 1972 אולי ניתן היה למנוע את מעשי הטרור האחרונים: "הפרסונות המכובדות התחלפו ואנחנו נשארנו כאן, לא מוותרים. ואם לא אני, אז בנותיי ימשיכו בדרכי להנצחתם".
את הספורטאים האולימפיים ייצגה אסתר רוט-שחמורוב שהייתה ב-72 במינכן ואיבדה בפיגוע את מאמנה, עמיצור שפירא. "אני מרגישה שאנחנו משפחה אחת גדולה, משפחת הספורט הישראלי", אמרה.
הנשיא קצב התייחס גם לקשר בין הרצח במינכן לבין אירועי טרור אחרים שהתרחשו ומתרחשים בישראל ובעולם: "לטרור אין גבולות, אין לו מגבלות, אין מדינה שמחוסנת מפניו. לכן עלינו להמשיך בנחישות לפעול בדרכנו הבלתי מתפשרת במלחמה נגד הטרור ובמלחמה להשגת שלום".
נשיא הועד האולימפי הגרמני, וולטר טריגר, היה ב-1972 מנהל הכפר האולימפי ונשאר מאז קשור למשפחות השכולות. "זוהי זכות גדולה אבל גם חובה שלי להיות פה. העולם במצב רע, והלוואי שזכרם של יקירנו מה-5 לספטמבר יצליח לשפר במעט את הסביבה".
בתום הטקס אמר טריגר ל-ynet: "העולם לא למד ממה שקרה לפני 30 שנה. אנחנו עושים הכל כדי להנציח, אבל זה לא מספיק. צריך גם לדאוג שזה ישפר את עולמנו".
כמידי שנה נטלו חלק בטקס כמאה חניכי שבט החורש של תנועת הצופים. השבט, שהיה אחראי על המסכת, עובד כל השנה להנצחתם של אחד עשר הספורטאים הישראלים שנהרגו במינכן.