לא מסתחבק, לא עושה פשרות

כל יממה בפוליטיקה הישראלית היא התמודדות מחודשת, כל דקה שקטה היא דקה של חסד: את המסרים האלה למד עמרם מצנע היטב בחודשיים האחרונים, מאז הודיע על כוונתו לעזוב את עיריית חיפה ולהתמודד על ראשות מפלגת העבודה. הבוץ שדבק בנעליו של מצנע בעקבות פרשת "התרומה הבלתי חוקית" - רק חידד את תחושת הזרות של המועמד החדש.
בראיון ל-ynet מדבר מצנע על הפתעתו מפוליטיקאים שאינם אומרים אמת, מעיתונאים שעוד יאכלו את הכובע וממצוקת המזומנים במטה הבחירות שלו. "מפתיע עד כמה בפוליטיקה אין ישירות. לא מסתכלים אחד לשני בעיניים ואומרים את האמת", הוא משתומם. "אין מצב של לצלם את המציאות ולקבל החלטות. הכל וירטואלי. אדם יכול להגיד לך בפנים, 'שמע הדרך שלך נכונה ואני תומך בך' ובבוקר אתה שומע שהוא בכלל לא תומך בך".

עמרם מצנע, מה מצבך היום בסקרים?

"אני לא עושה סקרים. אני מרגיש את השטח. כבר כמה שבועות שלא עשיתי סקרים, כי אין לי כסף. 3000 דולר לסקר זה הרבה כסף, כשאני מוגבל ל-850 אלף שקל לכל מערכת הבחירות. בשבוע הבא יש ועידה ואני כבר אומר לכם שהשלטים שלנו יהיו קטנים. אמרו לי 'תעשה ג'ינגל'. זה עולה 3000 שקל ואמרתי לא. לי חשוב לשמור כסף ליום הבחירות. אני כנראה אחד הבודדים עד היום שלקח ברצינות את חוק מימון מפלגות. הכנס ביקום, למרות כל המספרים שנזרקו, עלה בסביבות 140 אלף שקל. היה נכון לעשות אותו כדי לכפר על הכתם ההוא" (ליל הכיסאות הלבנים שאליו הגיע תומכים מעטים - ס.ש.).

אתה מאוכזב מכך שחברי העבודה לא אצו להתגייס עבורך - ונשארת עם חולדאי, וילנאי, יעל דיין, יולי תמיר ולא הרבה יותר מזה?

"הרבה אנשים שאני נפגש איתם, אומרים לי שהדרך שלי נכונה, שחייבים לעשות את השינוי, אבל... ופה בא ה'אני לא יכול, אני מחויב', ואפילו 'אני מאוים'. ואז אומרים לי 'אני אהיה איתך, אבל לא בקול, לא באמירה. אומרים לי 'אני מבטיח לך שאני לא הולך לשכב על הגדר עבור המועמד ההוא, אבל!' אחרי האבלים האלה באים הרבה דברים".

קדמה התלבטות לא קצרה לפני הקפיצה למים. בתחילה דחית על הסף את הרעיון.

"באו לשכנע אותי כל מיני אנשים וכשאדם בא לשכנע אותך, אתה צריך להגיד כן או לא. אתה לא אומר לו 'אני אחשוב ואתן לך תשובה'. כי אז הוא יגיד 'הנה מצנע הולך על זה'. הרי מרגע שבאתי לעיר חיפה היו אלי פניות. גם יצחק רבין רצה אותי ברמה הממלכתית ובטח כשאהוד נבחר לראשות הממשלה. זה היה מהרגע הראשון שעזבתי את הצבא, אבל בצורה יותר רצינית זה הגיע בשנה האחרונה. היו כאלה שבאו בצורה ממש ברוטאלית ואמרו לי 'תפסיק להתפנק, תפסיק להיות אגואיסט' והיו אפילו כאלה שאמרו 'אתה פחדן'".

מה ענית להם? אתם מטורפים?

"לא, הסברתי להם שאין לי את האגו הזה של אני ואפסי עוד. תמיד אמרתי שכדי להגיע לתפקיד ראש הממשלה צריך אגו גדול, עור עבה, כי אתה עובר תהליך כל כך מורכב וזה משחק. אתה צריך לשחק גם בהחלטות וגם בהתנהגות – והסברתי שזה לא מתאים לי. אני אדם שאומר את האמת. אמרתי אותה 40 שנה בכל מקום ואני חושב שגם היום צריך להגיד את האמת, כי מספיק מסבנים את העם הזה כל הזמן. העם היום יודע את האמת".

אז בעצם חשבת שאתה לא מתאים לראשות ממשלה...

"גם היום אני חושב שאני לא ניחן בתכונות האלה, אבל אני חושב שיש היום יותר נכונות בציבור לשמוע את האמת. העם רוצה שידברו איתו אשכרה בעיניים והגענו כמעט לתחתית הבור".

אבל הרי בהסתחבקות פואד לוקח אותך בהליכה. הוא היה ילד מעברות, הוא מוריד צ'פחות, העברית שלו שבורה כמו של הישראלי הממוצע ואילו אתה הרבה יותר סולידי וקריר.

"לא, לא, לא, יש כאן בלבול בין שני דברים. זה שמישהו סחבק והוא מחבק אותך, זה עוד לא אומר שהוא אומר לך את האמת. הוא יכול לחבק אותך ולהגיד לך 'אה, זאת הבעיה שלך, אני תוך יום פותר לך אותה', אבל כמובן שהבעיה לא נפתרת. אני באמת לא האיש שמסתחבק כל הזמן, למרות שגם פה התדמית עשתה לי יותר ממה שאני. אבל אני אומר את האמת. כולנו יודעים שאין סיכוי לשלום בלי פינוי השטחים. ואז אני בא לחוג בית ואומרים לי 'קח קצת ימינה, אתה לא חייב להגיד את דעתך כל הזמן'".

עשית פשרות כאלה?

"כמעט ולא".

היתה תחושה, שהועברה בתקשורת, שמצנע הגיח משומקום, ואמר "אני אלמד אתכם איך עושים את זה". הספקנות במקומה, לא?

"אני חושב שהתקשורת פגועה מזה שהיא לא העלתה את הרעיון של מצנע (לשלטון). למה היא לא חשבה על זה? זה אומר משהו על התקשורת. היא נכשלה במידה מסויימת. למה לא עשיתם בדיקה מי הדמויות בישראל שיכולות להוביל? אני חושב שהתקשורת אומרת 'במה שלא המצאנו, אנחנו לא נתמוך'. במידה מסויימת זה לא מפריע לי, כי אני מעדיף שאחרי הכל יהיו כמה שיצטרכו לאכול את הכובע. אולי עדיף יחס כזה על פני האפשרות שיחבקו אותי וילטפו אותי כפי שעשו עם אהוד ברק. חלק מהאכזבה מברק קשורה בגלוריפיקציה הבלתי רציונלית שקדמה לבחירתו".
איש הימין אביעד ויסולי, החשוד שניסה "לעקוץ" את מטה מצנע עם שיקים בסכומים מופקעים, לא הצליח להפליל אותו, אלא גרוע מזה. הוא הצליח לעורר ויכוח ציבורי הממוקד בשאלה האם דבק או לא דבק כתם במתמודד הטרי. עבור אנשי בן-אליעזר, הפרשה היתה מתנת חג מרשרשת ומצנע שוב מצא עצמו מתפלא. עד לעוקץ, הוא ניווט על המפה הפוליטית בקלי קלות, מבלי להתנשף.
"האיש הזה, ויסולי, הוא טרבל-מייקר אמיתי. הוא איש ימין קיצוני שכמעט ולא זיהיתי בפנים. הוא נתקל בי בעירייה פעם אחת, כאשר עתר לבית משפט בטענה שפקחים מורידים לו שלטי מחאה קיצוניים כמו 'ערפאת רוצח' וכדומה בחיפה. אני חושב שהוא פעל לבד, אבל אולי אני תמים. ככה לפחות אומרים לי חלק מהאנשים. הוא בטח שרוט בראש".

עושה רושם שהמלחמה עם פואד הופכת מלוכלכת. אפילו ריח עדתי כבר יש.

"זה לא מלחמה שלי עם פואד, אלא המלחמה שלו איתי. היה זה פואד שקבע כבר כשנבחר שתהיה התמודדות במפלגה לפני בחירות כלליות. הוא הבטיח אז את זה, כי הבין שאם לא יבטיח, הוא עלול לא להיבחר. בעניין העדתיות, אני מאוד מקווה שלא יוציאו את השד העדתי מהבקבוק. מי שעושה את זה בפרונט זה לא פואד, אלא אומרים כל מיני... זה יהיה לא נכון ולא ראוי וזה יהפוך לבומרנג כלפי פואד עצמו".

אתה מצידך אמרת עליו שהוא מניע טנקים והכריז על הסכם 'עזה תחילה' כי אתה "יושב לו על הזנב", כלשונך.

"נכון, ציטטתי כותרת שאמרה שהמהלכים של פואד מוסברים בזה שמצנע נושף בעורפו. זו אמירה לגיטימית".
ישבנו במסעדה באבו גוש בשעה מאוחרת, עם הצוות המצומצם המקיף את מצנע בימים אלה. הוא כבר היה אחרי ארבעה קילומטרים בצעדת ירושלים, ביקור בסניפים, מפגש עם תושבי אבו גוש, לאחר יום שנפתח בחמש בבוקר. בסיום הראיון הוא נכנס במפתיע למכונית ומתיישב מאחורי ההגה. "אין לי נהג. אני הכי יצירתי בזמן הנהיגה. אני פותח קצת חלון. הרוח חזקה בפנים ואז אני בונה לי את כל הנאומים וכל הרעיונות".

לראות את המשפחה בחודשיים האלה, יצא לך?

"אני מגיע מאוחר הביתה ואני צריך גם לנהל את העיר, אבל אני רואה את המשפחה. יש לי צוות מסור ומקצועי בעירייה, שעובד בשיקול דעת ותשומת לב וזה מסייע לי. סיורי בוקר אני עושה פחות".

רעייתך עליזה היא חלק ממסע הבחירות שלך?

"אשתי היא חלק מכל מה שאני עושה. אחרי שעות העבודה היא עוזרת לי במטה. היא אישה מאוד צנועה ומאוד אינטיליגנטית. היא לא היתה בעד ההתמודדות שלי, היא גם לא היתה נגד, אבל בכלל לא בעד. היא מכירה אותי ויודעת מה המשמעות של להגיע לתפקיד המסויים הזה מבחינת החיים הפרטיים שלך ומבחינת החשיפה. זה פשוט לא אנחנו. אבל כשנפלה החלטה, גם אשתי וגם הילדים שלי מאוד מפרגנים ומאוד עוזרים. בתי שרון חזרה במיוחד מסן פרנסיסקו כדי לעזור".

אחרי ברק ונתניהו, אם אכן תהיה ראש ממשלה תאמץ את סגנון "החיים הטובים"? למשל, תתחיל לעשן סיגרים?

"אני לא מעשן - זו התחייבות, בטח. אני גם לא שותה משקאות חריפים. אבל בירה כן, וגם זה לא בכמויות היסטריות".

תגובה

בתגובה לדברי מצנע מסר אביעד ויסולי: "מצנע ואנשי המטה שלו בהיסטריה מוחלטת. אני גיליתי רק את קצה הקרחון של מימון הקמפיין שלהם. אני מניח שתיפתח חקירה בעניין, כי גיליתי מערכת מושחתת ומסועפת. באשר ליתר הדברים, אני לא אוריד את השיח הפוליטי לרמה של קללות".