רונה רמון: אילן פרש בשיא

רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, שנספה בהתפרקות מעבורת החלל "קולומביה", ערכה אמש (א') מסיבת עיתונאים ביוסטון ומסרה את תגובתה הראשונה לאסון.
"לצערנו, הנסיבות הם לא כמו שחשבנו שיהיו", אמרה, "אבל אילן פרש בשיא, בפסגה שלו. הוא היה עם אנשים שהוא מאוד אהב, והוא היה במקום שהוא כל כך נהנה, וקשה היה לו להעביר את התחושות של החלליות הזו, של הרחיפה ושל הרוחניות הזו שקפצה עליו שם".

"אמרו שלא יודעים, אבל כבר ידענו הכל"

רמון תיארה את הרגעים שבהם הבינה שנחיתת המעבורת השתבשה: "עמדנו וחיכינו להמראה, היה יום נפלא - סליחה, אני מדברת על ההמראה כי אף פעם לא חושבים על נחיתה כתהליך מסוכן. והשעון תקתק לנו, וירד, והגענו לעשר, ספרנו מטה, כמו שעשינו בהמראה, והיה שקט, היינו צריכים לשמוע בומים על-קוליים, ולא הגיעו. התחיל איזה שהוא חשש, ואחר-כך ראינו תנועה, ולקחו אותנו משם. אמרו שעוד לא יודעים, אבל כבר ידענו הכל, אין כאן מקומות לתהיות".
לדבריה, "הילדים עוד לא אומרים כל-כך, מנסים לעכל את זה שאבא איננו. אני לא הייתי צריכה להגיד כלום, כי אנשי נאס"א עשו את זה בשבילנו יפה מאוד, ולאט לאט אנחנו מנסים לעכל... יש הרבה מאוד תמיכה, גם מצד נאס"א, אנשים מופלאים שבאים ותומכים ומסבירים גם לנו וגם למשפחה, ויש פה המון פרטים טכניים שאנחנו צריכים עוד לתכנן ולארגן, והם עוזרים בצורה מופלאה. מהצד הישראלי - אחותי כבר פה, והמשפחה אתנו, וגם חברים אתנו, וגם מחיל האוויר, וכולנו כואבים יחד ונמשיך הלאה".
בתשובה לשאלה, האם היא ובעלה דיברו על אפשרות שהוא לא יחזור מהטיסה, אמרה רונה רמון: "אני חושבת שהייתה לכם הצצה קטנה מאוד לחיים של אילן ולאישיות שלו. אילן אדם מאוד-מאוד אופטימי, אף פעם לא חשש, וגם אותנו הוא השאיר בתחושה שהכל טוב. הוא היה אמור לכתוב צוואה. הוא לא כתב אפילו צוואה, כי זה נראה לו מיותר, ואנחנו נמשיך את צוואת החיים שלו. אילן עם חיוך, ואנחנו נמשיך עם חיוך הלאה".
רונה רמון סיפרה על הקשר האחרון שהיה לה עם בעלה: "הקשר האחרון היה כשחזרנו הביתה. קיבלנו ממנו מספר אימיילים. אחד מהם זה אימייל רשמי יותר לשמעון פרס, בעצם איזושהי הוקרת תודה על מימוש הרעיון שלו ושל קלינטון, ובעצם שם זה בעצם התחיל. האימיילים האחרים הם אישיים, והיה לו ברור שאנחנו נקרא אותם ביחד".

"זו חבורה של מלאכים, והם יישארו ככה"

לדבריה, משפחתה שומרת על קשרים חמים עם משפחות האסטרונאוטים האחרים. "אנחנו משפחה אחת גדולה, ואנחנו עוד שעה נפגשים שוב. אנחנו מאוד דואגים אחד לשני, והמחשבה היחידה שמנחמת אותנו זה שבאמת הם כל-כך נהנו ואהבו אחד את השני. את זה, אני חושבת, רואים מכל שידור שהיה. זו באמת חבורה של מלאכים, פשוט מלאכים, והם יישארו ככה".
רמון נשאלה האם לדעתה צריך להמשיך בטיסות המאוישות לחלל. "חייבים להמשיך", היא השיבה, "זו תוכנית שהיא פשוט מופלאה, אפילו רק ברמה החינוכית. זה עושה כל-כך הרבה לילדים, אפילו מגיל ארבע ומעלה - שהם חייבים להמשיך הלאה. זה מושך את כל הטכנולוגיה קדימה, ובוודאי שצריך להיות המשך".
בתשובה לשאלה, האם האבל הלאומי על בעלה מקל את ההתמודדות עם האבל הפרטי, אמרה רמון: "יותר מהכל זה אבל פרטי, אבל מובן כמובן שיש פה איזושהי ברית בין ארצות, שעכשיו אפילו כתובה בדם".
בסיום דבריה הוסיפה רונה רמון: "הדבר היחיד שכל-כך חורה לי עכשיו, זה שבזמן ההמראה, כשכולנו היינו בהיי, כי זה פשוט אירוע מופלא ומושלם, הבת הקטנה שלי צעקה: 'איבדתי את אבי'. כנראה שהיא ידעה. היא בת חמש. זה הדבר היחיד שכואב לי".