עיקר התאונות: בגלל מהירות כחוק

בשנת 2002 אירעו 18,833 תאונות דרכים - עלייה של חצי אחוז לעומת 2001. מתוכן - 489 תאונות קטלניות שגבו מחיר של 558 הרוגים. כך עולה מנתוני אגף התנועה של משטרת ישראל ל-2002. מספר התאונות הקשות ירד ב-2002 ב-7.2% והסתכם ב-2,557 פצועים קשה - ירידה של 10.3%. מספר התאונות הקלות הגיע ל-16,272 - עלייה של 1.7% לעומת 2001, ומספר הפצועים הגיע ל-35,541 - עלייה של 0.1%.

המהירות אשמה

הדו"ח של אגף התנועה המנתח את גורמי התאונות לפי סוגיהן, מפנה אצבע מאשימה לעבר המהירות, שהיא הגורם מספר אחד לתאונות הקטלניות - 18% מהתאונות נגרמות בגלל מהירות. התנהגות הולכי הרגל עומדת במקום השני - תורמת ל-17% מהתאונות הקטלניות, סטייה מנתיב ל-10%, ואי ציות לרמזור, אי-מתן זכות קדימה לרכב, אי-ציות לעצור, אי-שמירת רווח, פנייה לא נכונה ואי-מתן זכות קדימה להולכי-רגל, תורמים כל אחד בין 4%-2% מהסיבות לתאונות הקטלניות.
אבל, אגף התנועה אינו עושה אבחנה בין מהירות לפי החוק לבין מהירות מופרזת. המשטרה אינה אוכפת את המהירות המופרזת, אלא לוכדת רק את אלה העוברים על המהירות החוקית. כלומר, אקדחי הלייזר המשטרתיים יעצרו את מי שנוהג במהירות של החל מ-101 קמ"ש בכביש בינעירוני פתוח שבו המהירות החוקית היא 90 קמ"ש, אבל לא את מי שינהג במהירות של 40 קמ"ש ליד בית-ספר כשילדים יוצאים משעריו.
מניתוח מעמיק למה שמשטרת התנועה קוראת מהירות, עולה תמונה שונה לחלוטין מזו שמנסה המשטרה להציג: נהיגה במהירות העולה על החוק גרמה רק ל-13 תאונות קטלניות (מתוך 489 תאונות קטלניות שאירעו ב-2002), שהן 2.65% מכלל התאונות הקטלניות, וזה רחוק מאוד מהנתון הכללי של 18% שהמשטרה מייחסת למהירות.

מהירות מופרזת

מה שהיה בעל משקל גדול יותר על מרכיב התאונות הקטלניות היא מהירות מופרזת בתנאי השטח שבו אירעה התאונה. מהירויות כאלה, שאותן המשטרה מתקשה לאכוף שכן הן חוקיות, גרמו ל-67 תאונות קטלניות - 13.7% מכלל התאונות הקטלניות.
לעומת זאת, רק 40 תאונות קשות נגרמו בגלל מהירות העולה על החוק, זאת מתוך 2,072 תאונות קשות שאירעו בשנה האחרונה. כלומר, רק 1.9% מהתאונות הקשות נגרמו בגלל מהירות העולה על המותר בחוק. 592 תאונות קשות נגרמו בגלל מהירות מופרזת בתנאי השטח שבו אירעה התאונה, כלומר, 12.5%.
מהירות העולה על החוק, אינו גורם דומיננטי בתאונות קטלניות או קשות. מאמצי האכיפה המוקדשים לעברייני המהירות מופרזים לנוכח תרומתן של עבירות אלה לקטל. כנראה שצודקים אלה הגורסים שהמשטרה הפכה לגובה המסים היעיל במדינה.

נוכחות משטרתית

מנתוני המשטרה על פרויקט האכיפה הממוקדת בכבישים בינעירוניים מרובי תאונות דרכים חמורות עולה כי אמצעי האכיפה השולט היה ממל"ז ומצלמות מהירות. אמנם תוצאות המבצע היו מרשימות: ירידה של 25% בתאונות הקטלניות ושל 21% במספר ההרוגים, ובסך הכל ירידה של 25% בתאונות החמורות. אבל האם דו"חות המהירות החוקית הביאו לירידה הזו, או שהנוכחות המשטרתית היא שגרמה לנהגים להתנהג אחרת בכביש?
אם היו מקדישים את אותה כמות מאמצים המוקדשת ללכידת עברייני המהירות החוקית - לטיפול בהולכי רגל, היו בוודאי מושגות תוצאות טובות בהורדת מספר ההרוגים.