קוד פתוח: יומן מלחמה

אחת המלחמות הגדולות של השנים האחרונות לא זוכה כמעט לסיקור בכותרות ראשיות: "מיקרוסופט", ענקית התוכנה ששולטת על חלק נכבד מחיינו, נאבקת באיום הגדול ביותר על קיומה – תוכנות הקוד הפתוח.
האימפריה של ביל גייטס שוקלת הורדת מחירים, רוכשת חברות ומאיימת שהאנרכיסטים של הקוד הפתוח מובילים לקריסה כללית וכאוס. מנגד טוענים אבירי הקוד החופשי, כי "מיקרוסופט" דואגת בסך הכל לרווחים שלה, וחוששת ממצב בו חלופות לתוכנות שהיא מוכרת ביוקר יחולקו חינם, ויותאמו לצרכים האמיתיים של כל אחד מאתנו.
בשבועות האחרונים צוברת המלחמה תאוצה: "מיקרוסופט" ביצע רכישה מתוחכמת שמציבה אותה בעמדה נוחה לתבוע את מפיצי התוכנות החינמיות המתחרות, ואלה, מנגד, לא מתכוונים לוותר, ונעזרים במתחרותיה רבות העוצמה של ענקית התוכנה. מדובר במאבק על עשרות מיליארדי דולרים, ועל העתיד של צורת השימוש שלנו במחשב.

מה זה בכלל "קוד פתוח"

"קוד פתוח" הוא פחות טכנולוגיה, ויותר תפיסת עולם. המשמעות היא כי כל מוצר – בעיקר תוכנה - צריך להיות "שקוף" למשתמש. כשם שכל אדם הרוכש מכונית, יכול לנסות לתקן אותה בעצמו בסיוע מדריך היצרן ותיבת הכלים הביתית, כך גם בתוכנה. הקרביים שלה – הקוד ממנו היא בנויה – אמורים להיות חשופים למשתמש. שיוכל לבצע בה שינויים ו"לתפור" אותה לצרכים המיוחדים שלו.
מנגד עומד המושג של "תוכנה קניינית": חשבתם שאתם קונים את התוכנה של "מיקרוסופט"? לא ממש. אתם קונים את הזכות להשתמש בה, אבל לא תוכלו לשנות אותה, להוסיף או לגרוע, בלי תמיכה והרשאה של יצרנית התוכנה – מה שיעלה הרבה כסף ורלוונטי לארגונים בלבד, לא למשתמש הפרטי שכותב קורות חיים ב"וורד"..

"לינוקס" ב"שר הטבעות"

החשש המרכזי של "מיקרוסופט" הוא מהתפשטות הקוד הפתוח בארגונים וחברות גדולות. המשתמש הביתי רגיל ל"חלונות" ו"אופיס", ולא ימהר להחליף אותם במערכת ההפעלה "לינוקס" עם סמל הפינגווין המפורסם, וגם לא ב"אופן אופיס", החלופה החינמית ל"אופיס".
ארגונים, לעומת זאת, מאמצים יותר ויותר את תוכנות הקוד הפתוח. לא רק בגלל העלות הנמוכה, והטענות לאבטחה טובה יותר: בחלק מהמקרים מדובר בפוליטיקה ומאבקי כוח.
"מיקרוסופט" מתחרה מול לא מעט חברות במגוון של תחומים, החל מבידור ומשחקי וידיאו, וכלה במחשבי כף יד. חלק מהגורמים הללו ישמחו לתמוך ביוזמות שפוגעות בבטן הרכה של האימפריה.
ראיתם את סרטי "שר הטבעות"? האפקטים המיוחדים המרשימים, כולל דמותו הדיגיטלית של גולום, נוצרו בעזרת מחשבים שפעלו על מערכת ההפעלה "לינוקס", המתחרה ב"חלונות". למה? לא רק כי התוכנה עצמה עולה פחות (המחיר מתחיל מחינם, ומטפס לפי איכות התוכנה וסוג השירותים הנלווים), אלא כי היא מאפשרת עבודה על מחשבים סטנדרטיים, ולא על מחשבי על.
צוות ההפקה של "שר הטבעות" עבד על תקציב לחוץ – ו"לינוקס" הציעה פתרון הולם. "קיבלנו תפקוד מוצלח פי 2 תמורת חצי מהמחיר של הציוד שהשתמשנו בו קודם", אמרו בחברת האפקטים המיוחדים WETA. עוד שיקול היה מהירות אספקה: ההפקה הייתה חייבת להשלים את הסרט השני תוך שנה מיצירת הסרט הראשון בסדרה. התהליך כלל, למשל, הזמנה וקבלת 250 שרתים מבוססי "לינוקס" תוך שלושה שבועות. יצרניות מחשבי העל ששימשו את הצוות בסרט הראשון לא היו עומדות בקצב הרצחני הזה.
התמיכה ב"לינוקס" הולכת וגוברת. IBM, "אורקל" ו"פיקסר" למשל תומכות במערכת. אולי זה המקום להזכיר, שאחד מראשי "פיקסר" הוא סטיב ג'ובס, המנכ"ל והיו"ר של "אפל" – המתחרה ב"מיקרוסופט". "אורקל" בהנהגת לארי אליסון הצבעוני, לא מסתירה את הסלידה שהיא רוכשת ל"חלונות".
התוצאה: 14% מהשרתים המגיעים היום לשוק פועלים על "לינוקס". השיעור אמור לצמוח ל-25% עד 2006.

הקרב על הממשלה

לא מדובר רק בחברות וארגונים: המאבק מתנהל גם בזירה הממשלתית. "י.ב.מ" החלה למכור מחשבים מבוססי לינוקס לסוכנויות הממשל בארה"ב, ובהן חיל האוויר, משרד ההגנה, החקלאות והאנרגיה ומנהל התעופה הפדראלי.
מערכות לינוקס הותקנו גם בפרלמנט הגרמני, במשרד הדואר הסיני, במשרדי התרבות, ההגנה והחינוך בצרפת ובסוכנויות ממשל בקנדה, אנגליה, ספרד, סין וסינגפור. בפרו התקבל חוק, המחייב את כל מוסדות הציבור והממשל במדינה להשתמש בתוכנות, שפותחו במודל הקוד הפתוח, ואוסר על רכישת תוכנות מסחריות של "מיקרוסופט" כדי לחסוך בהוצאות. בדרום קוריאה נקנו 120 אלף עותקים של מערכות ההפעלה עבור הממשלה.
ככלל זוכה הקוד הפתוח לתמיכה רבה באירופה. ביולי 2000 הציב האיחוד האירופי מטרה: לקדם את השימוש בתוכנות קוד פתוח במגזר הציבורי ובמערכות הממשל המקוון. המדינות הראשונות לפעול בכיוון החדש היו צרפת וגרמניה.
כבר לפני שנה נחתם הסכם ארוך טווח בין ממשלת גרמניה לבין "י.ב.מ", ולפיו תסב "י.ב.מ" את מערכות המחשב של המימשל הגרמני לעבודה תחת "לינוקס".
מחקר שנערך באוניברסיטת מאסטריכט הראה, כי מרבית מפתחי מערכות הקוד הפתוח בעולם, כולל אלה המתגוררים בארה"ב ופועלים בחברות אמריקניות, הם אזרחים אירופים. לרבים מהם אזרחות צרפתית (16.3%) או גרמנית (12.4%). גם ספרד ובריטניה מקדמות קוד פתוח, וממשלת הלייבור של טוני בלייר הודיעה לפני קצת יותר משנה, כי היא תקדם פרוייקטים שייעשו בקוד פתוח.

בארץ: האוצר בעד קוד פתוח

המאבק על הנושא הגיע גם לארץ. בשנה שעברה הגישה חברת הכנסת נחמה רונן הצעת חוק, לפיה מוסדות ציבור וגופים ממשלתיים יחויבו להשתמש בתוכנות קוד פתוח, ויזדקקו לאישור שר האוצר אם ירצו להשתמש בתוכנות של "מיקרוסופט". ההצעה עוררה התנגדות עזה ב"מיקרוסופט ישראל", ולא הועברה. אבל נראה שבממשלה יש אהדה מסוימת לקוד הפתוח – בעיקר, כנראה, לעלות הנמוכה שלו. משרד האוצר תמך – כלכלית ובייעוץ – ביוזמת עיברות "אופן אופיס". מדובר בחבילת תוכנות שאמורה להציע תחליף חינמי לתוכנות "אופיס" שהמשתמש הביתי לא יכול בלעדיהן.
גם כאן אפשר למצוא את עקבות המתחרים של "מיקרוסופט": חברת "סאן" העולמית יזמה את הפרויקט ו"IBM ישראל" מסייעת בפיתוח הגירסה המקומית. מדובר בחבילת תוכנות שעובדות על "חלונות", ומסוגלות אפילו לקרוא מסמכי "וורד". גירסת הבטא של התוכנה יצאה כבר לפני כחודש. מנגד, היא מתוחכמת פחות מ"אופיס", ולא כוללת למשל תוכנת אי מייל דוגמת "אאוטלוק".
עוד איום על הגמוניית "מיקרוסופט" מגיע מכיוון "לינדוז", תוכנה המופצת ע"י חברה באותו שם. מדובר בתוכנה מבוססת לינוקס, שנראית ומתנהגת כמעט כמו "חלונות": הממשק הגרפאי דומה, היא מריצה את "אופן אופיס" ומסוגלת להריץ חלק מהתוכנות המיועדות ל"חלונות".
בסוף 2002 זכתה התוכנה לתמיכה עברית, ורשת חנויות ניורון החלה למכור מחשבים מבוססי "לינדוז" – שעולים כ 500 שקל פחות מאחיהם מבוססי "חלונות". ברשת מדגישים שלקוחות שירצו בכך יקבלו את המחשב עם "חלונות" בפנים – אבל קשה להתעלם מפער המחירים, בעיקר בעידן בו ניתן לרכוש מחשב טוב ב 3,000 שקל.

"מיקרוסופט" מכה שנית

"מיקרוסופט" לא מתכוונת לשבת בשקט בזמן ש"לינוקס" נוגסת נתחים עסיסיים מהשוק העיסקי, ובמקביל מתגנבת לשוק הפרטי. במסמך פנימי של החברה, שדלף לעיתון "הראלד טריביון", כותב אורלנדו איילה – מס' 3 בחברה – כי "בשום פנים ואופן אסור להפסיד ללינוקס".
איילה כותב, כי ההאטה הכלכלית גורמת לארגונים וממשלות לחפש חלופות זולות לתוכנות "מיקרוסופט" – וכי על החברה להתאים את עצמה ולהוריד מחירים. במקרים בהם נראה כי "העסק אבוד", ולהוריד מחירים.
במקרים בהם נראה כי "העסק אבוד", מונחים המנהלים להוריד את המחירים, ואף להציע מערכות חינם – תוך שימוש בכספים מקרן של "מיקרוסופט" הנקראת "יוזמת החינוך והממשלה". משפטנים מעריכים כי "מיקרוסופט" עלולה להסתבך בעקבות ההנחיות: חוקים בחלק מהמדינות אוסרים על מונופול להציע הנחות משמעותיות כאלה.
מהמסמכים עולה כי "מיקרוסופט" "מרגלת" אחרי תנועת הקוד הפתוח, ואנשיה משתתפים בכנסים בנושא – ולעתים אף מתחזים, למשל לבעלי תפקידים במערכת החינוך.
הצעד האגרסיבי ביותר של "מיקרוסופט" בוצע לפני כשבועיים: החברה הודיעה על רכישת רשיון לשימוש בקוד המקור של תוכנת "יוניקס" מחברת SCO – מערכת הפעלה פופולרית לארגונים.
למה זה אמור לעניין את אנשי הקוד הפתוח? כי "יוניקס" שפותחה לפני 30 שנה במעבדות at&t, היא במקור תוכנת קוד פתוח – וחלק מהקוד שלה, טוענת SCO, משמש גם "לינוקס" התוכנה נמכרה ב 92' לחברת "נובל", וב 95' ל SCO.
המהלך של "מיקרוסופט" הוא מעין החדרת סוס טרויאני לשורות אנשי הקוד הפתוח: תמורת הסיוע הכספי שלה ל-SCO הסובלת מצרות פיננסיות, היא מקבלת את האפשרות להצטרף לשורת תביעות נגד מפתחי תוכנות מבוססות "לינוקס", על הפרת זכויות קניין רוחני. SCO כבר הגישה תביעת ענק נגד IBM בטענה שזו איפשרה לאנשי הקוד הפתוח להשתמש בקוד של "יוניקס".
לא ברור אם קהילת הקוד הפתוח מבינה את הסכנה הניצבת בפניה. אמנם מדובר רק במערכת ההפעלה "לינוקס", ורק בגירסאות מסויימות שלה – יש עוד מערכות קוד פתוח, ואפשר לשנות את הקוד הבעייתי במקרה של הפסד בבית המשפט. אבל האפקט של יחסי הציבור, והרתעת ארגונים מלעבדו עם קוד פתוח הוא שהקרב על עתיד מערכות ההפעלה והתוכנות, בו מעורבים חברות ענק, ממשלות וארגונים, רחוק מסיום.