מסמך: "שירותי הרווחה בדרום - על סף קריסה"
האם חדלה מדינת ישראל להיות מדינת רווחה? מסמך פנימי של משרד הרווחה, שהגיע לידי ynet, חושף כי מאות ילדים בסיכון שעברו התעללות מינית, אלימות או נטישה - הופקרו לגורלם ולא זכו לסיוע גורמי הרווחה. במסמך מוזכר ילד בן ארבע וחצי שברח מאביו ונמצא על הכביש לים המלח. שר הרווחה זבולון אורלב בתגובה: "אין כל קיצוץ בתקציב המשרד"
"ילד בן 4 וחצי שאביו אלכוהוליסט נמצא צועד לבדו לים המלח מאחר שלא נמצא לו סידור לינה מחוץ לבית על ידי גורמי הרווחה". הסיפור המזעזע של הילד הנטוש על אם הדרך במדבר הוא רק אחד בשורה ארוכה של סיפורים קשים המופיעים במסמך פנימי שהגיע לידי ynet, וחובר על-ידי משרד הרווחה.
המסמך מזהיר מפני קריסת שירותי הטיפול בילדים בסיכון באיזור הנגב, בשל מצוקה תקציבית. שורת הסיפורים המתארים לפרטי פרטים את חייהם של ילדים במצוקה מעלה את השאלה האם מדינת ישראל חדלה מלתפקד כמדינת רווחה.
מסתבר כי המערכות השונות מפקירות את הילדים שכל כך זקוקים לטיפול וליד מכוונת - לגורלם. הן עושות זאת לא בלי צער, אולם אילוצים תקציביים מביאים להזנחת מקרי מצוקה והתעללות קשים ביותר.
"נשלל טיפול מילדים בסיכון"
הרשויות המקומיות אינן מעבירות תקציב ואילו משרד הרווחה נמנע מעידכון מספר המקומות במועדוניות בהן מטופלים ילדים השרויים במצוקה קשה. "לא ניתן יהיה למנוע את האסון שבסוף", קובע המסמך, המפרט למעלה משלוש מאות מקרים אישיים וכאובים של ילדים בסיכון. אם בכך לא די, מציינים עורכי המחקר כי מאות הילדים הנזכרים בדו"ח הפנימי מהווים רשימה חלקית בלבד.
מהמסמך עולה כי כמעט מחצית מהילדים בסיכון מתגוררים בעיירה הבדואית רהט, והיתר נחלקים בין ערי הפיתוח נתיבות, ערד, ירוחם ודימונה. בעקבות הגירעון בתקציב הרשויות המקומיות, נותרו יותר מ-800 ילדים בדרום מחוץ למשחקיות. בעבר זו היתה מסגרת שבה זכו האימהות וילדיהן להדרכה ולפעילויות העשרה.
למאה ילדים נוספים מבתים הרוסים נשלל טיפול במועדוניות; מועדוניות לטיפול בילדים בעלי הפרעות מדימונה, ערד, אופקים ונתיבות - עומדות בפני סגירה; ילדים שנפלו קורבן לאלימות במשפחה או התעללות מינית אינם זוכים לטיפול פסיכולוגי הכררחי; טיפולים משפחתיים למשפחות עם ליקויים משמעותיים בתפקוד ההורים - הופסקו.
עובדי הרווחה מדווחים על מערכת במצב של "שיתוק כמעט מלא", וכן על היעדר יכולת מינימלית לטפל בצורה יעילה ואפקטיבית בילדים בסיכון. ברשימת הקיצוצים הארוכה צוין כי קוצץ המימון לאיבחונים פסיכיאטריים לילדים בסיכון, הופסקו הסעות לבתי חולים עבור ילדים המאיימים לשים קץ לחייהם, ילדים שהוצאו מבתיהם משום שנמצא כי הוזנחו או היו קורבן להתעללות פיזית ומינית - מוחזרים לביתם לאחר שהרשויות המקומיות אינן יכולות לשאת בהוצאות אחזקתם.
דרושים לפחות עשרה מיליוני שקלים
הערכת מחברי הדו"ח היא כי תוספת תקציב בגובה עשרה מיליון שקל תסלול את הדרך לסייע לילדים עם מקרים דחופים ביותר בדרום. בין הדרישות הדחופות ביותר שסימן משרד הרווחה: מאה מקומות לינה מחוץ לבית, מימון איבחונים פסיכולוגיים, פתיחת המועדוניות ומימון הסעות לילדים במצוקה קשה בעת חירום.
המסמך מתאר את המצוקה באיזור הנגב. מהתיאור עולה כי כמעט כל אזרח חמישי זוכה לאבטחת הכנסה, שיעור הזכאים לתעודת בגרות נמוך במיוחד, הנשירה מבתי הספר גבוהה ויש עלייה מתמדת במספר תיקי העבירות של בני נוער במשטרה, וכן שימוש גובר בסמים של צעירים. בין מאות המקרים העצובים המפורטים במסמך יש ילדים הסובלים מהפרעות התנהגות, המהווים סיכון לעצמם ולסביבה, אולם אלה נותרים בבית בשל מחסור במשאבים.
ynet מביא שורה של סיפורים אישיים מתוך המסמך, המחברים, עד כמה שניתן, את הכותרות על קיצוץ מתמשך בתקציב מוסדות הרווחה בישראל לפנים ולסיפורי חיים של אלה שזקוקים ליד מושיעה יותר מכל: הילדים.
הנערה רונית הושלכה לרחוב
רונית בת ה-15 וחצי מרגישה לבד. הוריה גרושים. לאביה יש משפחה חדשה מחוץ לעיר, ולאמה היא לא מצליחה להתקרב. אפשר היה לחשוב שהכל בסדר. מי ידע שמזה ארבע שנים בן דודתה פגע בה מינית. הפגיעה כללה מעשים מגונים. לרונית אין עם מי לדבר, היא לא אומרת מילה ומצבה הנפשי מידרדר. היא הופכת לאנורקטית-בולמית ונושרת מבית הספר.
לפני חצי שנה הרגישה רונית שהיא מתמוטטת, היא לא יכולה יותר. היא חושפת בפני חבר שלה את ההתעללות המינית שחוותה והוא סיפר על כך לאמה. האם סירבה להאמין. רק אחרי תהליך טיפולי הבינה שהיה עליה לתמוך בבתה. הן ניגשו להתלונן במשטרה, אך אז כבר היה מאוחר מדי.
רונית החלה במנוסה מהבית. לפני כחודשיים הכירה מישהו במועדון לילה ועברה לגור עם משפחתו. יחסיה עם אמה קשים. אל הבית בו חוותה התעללות מינית היא לא מוכנה לחזור. לאחרונה החליטו, היא והאם, שכדאי שרונית תעבור לגור בפנימייה, שם תקבל טיפול הולם. שם אולי תוכל להרגיש בבית. לו רק רונית היתה עוברת לפנימייה אולי היתה יכולה להתחיל מחדש. אלא שלרשות אין כסף לממן זאת. לעת עתה רונית עדיין לבד.
אבא מכה את אלכס בת השלוש כדי לחנכה
אבא של אלכס מרביץ לאמה. הוא איים להרוג אותה. אלכס בת השלוש ראתה איך אבא נותן לאמא סטירה בפנים. גם יורי ראה. הוא בן שנתיים. גם לאלכס אבא מרביץ, כדי לחנך אותה. לפעמים אמא הולכת מהבית ומשאירה את אלכס ויורי לבד עם אבא. היא אפילו הלכה ללילה שלם. פעם לקחה אותם אמא למקום אחר, מקום מיוחד שהיו בו הרבה אמהות וילדים, מקלט הם קראו לזה. אבא לא היה שם. במקלט ראו שאלכס מתנהגת מוזר, היא אוכלת מתחת לשלחן והולכת על ארבע, היא גם שותה כמו כלב.
למה היא עושה את זה? אמא שלה חסרת אונים, היא לא יודעת מה להגיד. הם לא נשארו במקלט הזה לתמיד. אמא לקחה אותם חזרה הביתה וכשאבא רצה להרוג אותה עם סכין, היא ברחה. אלכס ויורי שוב נשארו לבד. פעם נכנס הביתה גור חתולים. אלכס שברה את הרגליים שלו וחנקה אותו. הגור מת. אלכס רק בת שלוש. למה היא עושה את זה?
עכשיו אבא בכלא והחליטו שאלכס ויורי לא יכולים לגור עם אמא. את אלכס שמו בבית מעבר ואת יורי במשפחת קלט. אולי כבר יותר טוב להם. הסידור נעשה כחירום, לא ברור עד מתי יוכלו לשהות שם. ללא כל התחייבות כספית הם יחזרו לביתם. אמא שוב תשאיר אותם לבד. ואבא, מה אבא יעשה להם?
מהילדה המוזנחת נודף ריח שתן
"שושי היא הראשונה שמגיעה לבית הספר. היא הולכת לבד. לפעמים השעה כל כך מוקדמת ואין לה מה לעשות. היא מטיילת ליד השער. המורה שלה אומרת שהיא נראית מוזר. בקיץ לובשת בגדים ארוכים מדי, בחורף בגדים קצרים מדי. כאילו שאף אחד לא דואג לה. היא גם מלוכלכת ומי שעובר לידה מריח ריח של שתן. אין לה ספרים ואין לה מחברות. גם אוכל היא לא תמיד מביאה, או שיש לה פרוסה יבשה אחת. פעם הגיעה לבית הספר עם עין נפוחה. נדמה שמישהו מכה אותה. לא רק לשושי, גם לאחיה בן יש חבלות בכל הגוף.
השכנים של שושי ובן מתלוננים. כל היום וכל הלילה יש גברים שעולים ויורדים בדרך לבית של אמא שלהם - אירינה. יש שם בדואים ויהודים. המון גברים. אולי אחד מהם הוא אבא של שושי ובן? לאמא שלהם יש חברה טובה, היא נמצאת בבית הרבה. כולם יודעים שהחברה שלה זונה. אומרים שגם אירינה. כשהיא רוצה לצאת עם חברות, אירינה מרביצה להם, עד שהם בוכים. כשהם בוכים הם נרדמים מהר. היא משאירה אותם לבד. לרשות המקומית אין כסף לשלם למשפחת קלט. שושי ובן עדיין גרים עם אמא.
הדוד ניסה לחשמל את האחיינית המוכה
סוהא, בת 16, ופארס, אחיה למחצה, בן 11, זועקים לעזרה. כבר ארבעה ימים שסוהא צורחת. וצורחת וצורחת. אף אחד לא מקשיב. כבר ארבעה ימים. בסוף נמאס ומישהו מוכן לקחת אותה לבית חולים. היד שלה שבורה. שוב הדוד היכה אותה. אבא של סוהא מפגר. אמא שלה נרצחה. לסוהא אין תעודת זהות וגם לא ביטוח בריאות. היא לא הולכת לבית הספר. הגב שלה מכוסה חבורות. דוד שלה, היא מספרת, מכה אותה, הוא גם ניסה לחשמל אותה.
את פארס אכלו העכברושים. חלק מהאף שלו חסר וברגלו יש לו חור ענק, אולי פצע שלא טיפלו בו, אולי גם שם נברו שיני המכרסמים. סבתא לא אוהבת רופאים, היא מכשפה ויכולה הכל לבד. אולי סוהא תפסיק כבר לצרוח. בשתי העיניים פארס בקושי רואה, יש לו קאטרקט (מחלת עיניים), אחת כבר לא יוכלו לתקן. למה לא לקחו אותו לבית החולים בזמן? ואין לו בגדים לפארס. בבית חולים ביקשו ממנו להוריד את המכנסיים שיוכלו לבדוק אותו. הוא התבייש, לא רצה שיידעו שמתחת הוא לא לובש דבר.
את סוהא לקחו למשםחת קלט, את פארס לקח דוד טוב, לטפל בו. אבל סוהא ופארס שבורים, הרוסים. הם צריכים טיפול נפשי ומסגרת תומכת. הם לא למדו כלום, צריכים שיעורי עזר וחונכות. לרשות המקומית אין כסף לשלם. סוהא נמצאת במשפחת קלט באופן זמני, מנהלת המחלקה אמרה שהיא לא יודעת אם תוכל לשלם עבור מסגרת קבועה. סוהא מפחדת, בסוף הם עוד יחזירו אותה לבית של סבתא.
השר אורלב: גאה בהישגים
שר הרווחה, זבולון אורלב, מברך על כך שאין קיצוץ במספר המקומות לטיפול בילדים שהוצאו מבתיהם, אולם הוא בוחר להתעלם מהעובדה שבכל שנה חלה עלייה משמעותית במספר הנזקקים. לפי אורלב, לא חל קיצוץ בתקציב הרווחה. "אני רואה בטיפול בילדים ובנוער בסיכון את התפקיד החשוב ביותר של משרד הרווחה", אמר השר. "איני מוכן לאפשר שום פגיעה בשירות הניתן, למרות הקיצוצים הגדולים בתקציב. ההישג שלנו, בעידן של קיצוצים, שאין קיצוצים לשירותים לילדים בקהילה ולהשמה חוץ-ביתית".
אורלב טוען כי משרד האוצר הוא שמתעלם מהגידול בצרכים במספר הילדים הזקוקים לטיפול. משרד הרווחה דרש תוספת של לפחות 100 מיליון ש"ח עבור ילדים בסיכון, אבל בעידן הקיצוצים, לא נענה. אורלב הודיע שימשיך להלחם לקבלת תוספת.
לפנייה לכתב/ת 
