הנשיא קצב: רון ארד חי, וזה יותר ממשאלת לב

"אני מאמין שרון ארד בחיים, ועמדתי בנושא היא יותר ממשאלת לב". כך אמר היום (ה') נשיא המדינה, משה קצב. "בשביל רון ארד ישראל צריכה להודיע כי היא מוכנה לשלם כל מחיר, לעומת אלוף-משנה טננבאום, שעבורו ישראל צריכה לשלם כל מחיר אפשרי".

נשיא המדינה כינס את הכתבים הפרלמנטריים בלשכתו בירושלים, במקביל לשיחה עם העורכים והכתבים המדיניים שערך ראש הממשלה.

"אריק מתכונן להוביל מהלך מדיני שיוביל לפריצת דרך", אמר הנשיא. הוא הוסיף כי הוא מאמין בכוונותיו של ראש הממשלה, ויודע למה הוא מתכוון כשהוא מדבר על "פשרות כואבות". אך למעט המחמאות לשרון, רוב דברי הנשיא כללו ביקורת נוקבת על המערכת הפוליטית וומבנה הממשל בישראל.  

קצב אמר כי אין לייחס לפגישותיו עם יוזמי הבנות ז'נווה כמתן לגיטימציה לשיחות. הוא מתח ביקורת על מזכיר המדינה קולין פאוול, בעקבות הפרסומים כי בכוונתו להיפגש עם יוזמי ההבנות. "אסור שמדינאי זר יקדם יוזמה, כאשר הוא יודע שהממשלה בישראל מתנגדת אליה", אמר. "לעקוף את הממשלה ואת הכנסת, עוד לפני שהנושא נדון בדעת הקהל הישראלית, זאת טעות".

הנשיא מתח בסוגייה ביקורת אישית על יוסי ביילין: "מדובר בפגם מהותי. אסור לשכנע מדינאי עולם ליוזמה לפני שהובאה לממשלה ולכנסת".

"לא זוכר תקופה כה קשה"

קצב נדרש גם לנושא החברתי, ואמר כי אינו זוכה תקופה יותר קשה מזו: "המצב בעשר השנים האחרונות הידרדר. יש משהו מוטעה בתפיסה הכלכלית של ישראל. אני חושש שאם הנושא לא ייבלם, עלולה לבוא התפרצות חברתית. יש אי שקט גדול בחברה הישראלית, ואני מודאג".

נשיא המדינה מתח ביקורת על כוונת האוצר לבטל את נושא סיעוד הקשישים, כפי שהובא בחוק ההסדרים לכנסת. "יש חובות בסיסיות שהממשלה צריכה למלא כלפי אזרחיה. לא עולה על הדעת להפקיר את אוכלוסיית הקשישים. המנהיגות בישראל לא מכירה את המצוקות בחברה הישראלית".

גם על בית-המשפט העליון יש לנשיא ביקורת, בעקבות החלטתו לאפשר את הקרנת הסרט ג'נין ג'נין: "בית-המשפט לא חף מטעויות. צריך היה להתחשב בבקשת המשפחות השכולות. חופש הביטוי מקודש, אך לא מוחלט". קצב הביע שביעות רצון מהחלטת היועץ המשפטי לדרוש דיון נוסף בעניין.  

הנשיא לא חוסך שבטו גם משיטת הממשל בישראל: "לממשלה עוצמה גדולה מדי והשפעה רבה על כל המתחולל בכנסת. לכן יש פגם ביכולתה של הכנסת לפקח על עבודת הממשלה. בישראל של היום אי אפשר לדבר על הפרדה אמיתית של שלוש הרשויות. אין הפרדה כלל בין הרשות המבצעת והמחוקקת".

קצב מלין על-כך שחברי כנסת "רצים לבקש סעד מבית המשפט העליון, ויוצרים תלות של הכנסת ברשות השופטת". בית-המשפט, לדבריו, אינו חורג מסמכותו, אך "הכנסת פונה אליו כל שני וחמישי על מנת שיכריע בנושאים פוליטיים".

בתשובה לשאלה ynet, אילו פתרונות הוא מציע על מנת להילחם נגד הפיחות במעמדה של הכנסת, אמר קצב: "אסור לשלוף פתרונות קסם. הכנסת חייבת למנות ועדה ציבורית ממלכתית כדי לאתר בעיות במבנה הממשל הישראלי. יש לחשוב על ביטול הפריימריס, כיוון שהוא לא טוב במציאות הפוליטית העכשווית, ואף מגדיל את השחיתות".

לסיום נשאל הנשיא, מהי עמדתו לגבי תוכניות הטלוויזיה. הוא השיב: "בעיני מזעזע שלוקחים ילדות ומוכרים להן אשליות של פרסום ותהילה". הנשיא ציין כי אינו נעלב מן האופן בו הוא מוצג בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת", אם כי אינו נוהג לצפות בה.