חתיך פחד

כספי, 35, בוגר מגמת תיאטרון בסמינר הקיבוצים ומשחק מול מצלמה אצל רות דייכס, שעשה כמה תפקידי אורח בסדרות והשתתף בפרסומות, נבוך ביותר מההתעניינות הציבורית סביבו. עולם הזוהר ממלא אומנם חלק נכבד מחייו, ובנוסף לפרסומות שעשה הוא בין המובילים את קמפיין החורף של "גולף", אבל מצידו, תנו לו לדבר שעה שלמה על "במה 2", קבוצת תיאטרון אותה הוא מפיק ובה הוא משחק. הוא גם ישמח לספר לכם על העבודה שלו עם נוער במצוקה השוהה בפנימיות, ותגלו כי מדובר בעצם באיש חינוך, האחראי על התיאטרון הקהילתי במינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. וזה לא הכל: כספי שולח ידו גם בכתיבה, ומחזה שכתב יועלה בעונה הבאה בתיאטרון חיפה.

"הייתי באמצע עבודה על המון דברים, כשפתאום קיבלתי טלפון על האודישן ל'אהבה מעבר לפינה'", הוא מספר. "עשיתי אותו מול שרון חזיז, שהקסימה אותי והיה בינינו חיבור טוב".

איך אתה מתייחס לתפקידך בסידרה?

"במושגים של תיאטרון. עבדתי על הדמות של עופר בשיא הרצינות. יש לו מטרה שלשמה הוא בא - להחזיר אליו את אשתו ובנו. העבודה בטלנובלה מהווה אתגר. יש לה קצב מאוד מהיר, שנוגע במקומות הזרימה שלך, ביכולת לקחת ולתת מול הפרטנרים שלך. וכאן אני חייב להזכיר לטובה את דני שטג (ד"ר גולדמן, שנלחם מול עופר על ליבה של יונת), שבא כמוני מהתיאטרון והתחברנו כבני אדם, ואת אושרי, שמשחק מולי וממש הפעיל אותי, הוציא ממני משהו אבהי".

מאיפה זה בא?

"זה קיים אצלי. אין לי ילדים, אבל בטח יהיו לי עוד מעט. דורית הראל, שמטפלת בי במשרד של הסוכנת שלי, זהר יעקובסון, אמרה לי שהיא חושבת שיוצא ממני המדריך בפנימייה. לדעתי, יש חשיבות מאוד גדולה לעבודה עם בני נוער במצוקה, ואני לא רוצה להישמע כחסיד אומות העולם. הילדים האלה נותנים אהבה בכמויות עצומות, ולראות אותם בסוף השנה על הבמה, זה אחד הדברים המרגשים שיש".

כספי גר בהוד השרון, מתרחק מאירועים מתוקשרים ומיוחצנים ומסרב בתוקף לדבר על חייו הפרטיים. הוא מוכן לגלות רק כי הוא גרוש ללא ילדים, ומצוי כרגע בראשיתה של זוגיות טרייה.

מה מצב המעריצים?

"האמת, לא הייתי מודע לאימפקט של טלנובלה, ונוכחתי לדעת שההערצה גוברת ולפעמים מעיקה. הלכתי לראות איזה אולם בבית ספר בקריית אונו, נכנסתי לחדר של המנהלת, וכשיצאתי עמדו בחוץ 70 חבר'ה שצעקו לי 'עופר, עופר'. היה בזה משהו מפחיד. ניגשים אלי ברחוב, מדברים אלי ברמזורים. עושים לי מין כבוד מצחיק. אתמול הלכתי בדרום תל אביב ורץ אחרי איש אחד, ממש מבוגר. הסתובבתי אליו קצת בבהלה, כי זה היה בשעות הערב, אבל הוא רק תפס אותי ואמר לי 'כל הכבוד, כל הכבוד'".

מחכים לך מעריצים ליד הבית?

"לפעמים אנשים עוברים ליד הגדר של הבית שלי וצועקים 'עופר'. אני גר בשכונה מאוד ותיקה, רוב התושבים מבוגרים, ופתאום הם מזמינים אותי אליהם הביתה לשחק פינג פונג. החבר'ה שאני מלמד בפנימיות דווקא לוקחים את העניין בפרופורציות. לא ממקום של הערצה, אלה מפירגון ואהבה. אף אחד מהם לא נכנס להיסטריה. אני אוהב את ההתייחסות הקולית שלהם לעניין".

הצעות העבודה זורמות עכשיו יותר?

"הצטלמתי לאחרונה לסרט של אייל שיראי לצד טינקרבל, ואני מצלם קליפ לזמרת דקלה. היא ראתה אותי בסידרה והזמינה אותי להופעה שלה. היא מדהימה, ואני משתף איתה פעולה בשמחה".

נראה לי שאתה לא הכי מבין על מה ולמה המהומה סביבך.

"נכון. מוזר לי עניין ההגדרות שנותנים לאנשים: זה סלבריטי, זה שייך לעולם הזוהר, אתה בתיאטרון ספרותי או שאתה בפרסומות. העניין של מה מכובד במקצוע המשחק משתנה כאן כל שנתיים. באתי ל'אהבה מעבר לפינה' בתור דמות של אאוטסיידר, כי זה התאים לי, אבל זה לא אומר עלי כלום. נשארתי אותו דבר".

תמשיך גם בעונה הבאה?

"עקרונית אני חתום לשלוש עונות. חוץ מזה, עופר וייצמן הבמאי קרא את המחזה שלי וחשב שיהיה נחמד אם אצטרף לצוות הכותבים, אבל שום דבר לא סגור".