דו"ח: תלמידים ערבים נושרים מלימודים פי 2 מהיהודים
כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה כי אחוז הבנים הנושרים בשני המגזרים, כפול מאחוז הבנות הנושרות מלימודים. משרד החינוך: הנתונים מצביעים על ירידה באחוזי הנשירה
הסקר מדד את נתוני הנשירה מהלימודים של תלמידים בכיתות ז' עד י"ב בשנת הלימודים תשס"ב (2001-2002). תלמיד נושר מוגדר כתלמיד שהפסיק את לימודיו בבית ספר שבפיקוח משרד החינוך ולא עבר לבית ספר אחר.
מהנתונים עלה כי 6,100 תלמידים בכיתות ז'-ח', המהווים 2.7% מכלל התלמידים בכיתות אלה, נשרו מהלימודים בשנת תשס"ב. כמו כן, 21,600 תלמידים בכיתות ט'-י"א, המהווים 6.6% מהתלמידים בכיתות אלה, נשרו באותה השנה מלימודים.
עוד עלה מהנתונים כי אחוז הנושרים בקרב בנים כפול מהבנות בשני המגזרים: 7.4% מהבנים לעומת 3.7% מהבנות במגזר היהודי ו-14.7% מהבנים, לעומת 7.5% מהבנות במגזר הערבי.
אחוז הנושרים בכיתות ז' עד י"א במגזר היהודי עמד על 4.4%, זאת לעומת המגזר הערבי, שם עמד אחוז הנשירה על 7.4%.
מבין הנושרים מכיתות ז' עד ח', כ-4,400 נושרים הם תלמידים מהמגזר היהודי וכ-1,700 מהמגזר הערבי. כלומר, בקרב המגזר היהודי אחוז הנשירה עומד על 2.5% ובחינוך הערבי על 3.3%.
עוד עלה מנתוני הסקר כי מבין הנושרים בכיתות ט' עד י"א, כ-15,000 תלמידים הם מהמגזר היהודי וכ-6,600 תלמידים מהמגזר הערבי. משמעות הנתונים היא שבשנת תשס"ב עמד אחוז הנושרים בטווח גילאים זה במגזר היהודי על 5.6%, כמחצית מאחוז הנושרים במגזר הערבי שעמד על 11.1%.
עם זאת, ישנה ירידה בשנים האחרונות באחוז הנושרים בקרב המגזר הערבי, שעמד על14.1 אחוז בשנת תשנ"ט (1998-1989).
סיכון גבוה
הסקר בדק גם את אחוז הנושרים בקרב תלמידים המוגדרים כנמצאים ב'סיכון גבוה לנשירה' בכיתות ט' עד י"א. הנתונים מראים כי הקבוצות הנכללות בהגדרה זו הן בנים שלאביהם השכלה נמוכה (עד שמונה שנות לימוד), תלמידים שאמם לא נשואה ועולים בעלי ותק בארץ של חמש שנים או פחות.
השכלתו הנמוכה של האב התגלתה כבעלת השפעה על נשירת התלמידים: 7.7% מתלמידים אלה נשרו במגזר היהודי ו-15.5% במגזר הערבי. זאת בהשוואה לאחוז נשירה של 5.2% בחינוך העברי ו-8.6% בחינוך הערבי, מבין התלמידים שלאביהם השכלה של למעלה מתשע שנות לימוד.
בקרב תלמידים שאמם אינה נשואה אחוז הנושרים גבוה באופן ניכר מזה שבקרב תלמידים שאמם נשואה. במגזר היהודי נשרו מהלימודים 8.3% מהבנות שאמן אינה נשואה, ו-12.4% מהבנים. זאת לעומת כלל התלמידים בכיתות אלה, שאצלם אחוז הנשירה של בנות מהווה חצי מזה של הבנים.
נושרים בקרב העולים
הסקר מראה כי אחת הקבוצות בעלות אחוזי הנשירה הגבוהים היא זו של עולים חדשים שעלו לארץ משנת 1998 ואילך. קבוצה זו מאופיינת באחוז נשירה שנתית גבוה של 18.4%, פי שלושה מהאחוזים שבקרב עולים ותיקים יותר, ופי ארבעה מהנתונים שהתקבלו בקרב ילידי הארץ.
ככל שגיל התלמיד בעת עלייתו ארצה גבוה יותר, כך גם עולה הסיכון לנשירה: בקרב תלמידים שגילם היה עד 14 שנים בעת העלייה נשרו 12.6%. בקרב תלמידים שגילם בעת העלייה היה 17 נשרו 25.2%.
עוד עולה מנתוני הסקר כי אחוז הנושרים בקרב העולים מאתיופיה נמוך כמעט בחצי מזה של העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
יו"ר ועדת חינוך: נכנס דיון דחוף
בעקבות הנתונים הודיע יו"ר ועדת החינוך והתרבות בכנסת, ח"כ אילן שלגי, כי בכוונתו לכנס דיון דחוף בנושא. "מדאיג מאוד שמשרד החינוך לא אוכף את חוק חינוך חובה חינם, שמופר כאשר מפסיקים ללמוד לפני כיתה י"א".
משרד החינוך: הנתונים מצביעים על ירידה בנשירה
ממשרד החינוך נמסר, כי נתוני הלמ"ס מצביעים על מגמת ירידה באחוז הנושרים. "ירידה זו נזקפת לתוכניות שמפעיל משרד החינוך במהלך השנים האחרונות. יצויין, כי עם כניסתן לתפקיד העמידו שרת החינוך, לימור לבנת ומנכ"לית המשרד, רונית תירוש את צמצום הנשירה כיעד מרכזי. בהתאם לכך, הנהיג המשרד את תוכניות אומץ ונחשון, כדי להשיג יעד זה. במשרד מוסיפים, כי הודות לתוכניות אלו צומצמה הנשירה במהלך השנתיים האחרונות ב-4.7%. גם במגזר הערבי חלה ירידה באחוז הנושרים מ-14.1% בתשנ"ט ל-11.1% בתשס"ב".
לפנייה לכתב/ת 
