עץ המוזיקה הישראלית של קיוב

עץ המוזיקה הישראלית הוא פרויקט פלאש חדש, מושקע ומענג של אתר קיוב, המנסה למפות את הרכבי המוזיקה הישראלית לדורותיהם ולמצוא קשרים ביניהם. בשלב זה, העץ מכיל כ-1,160 להקות המקושרות באמצעות חבריהן. אפשר לדפדף באינדקס הלהקות על פי האלף בית, לבחור בעץ של להקה מסוימת, לקרוא עליה (ובוני העץ לא שכחו לצרף ביוגרפיה על הלהקה, קישורים לביקורות על אלבומיה, אם יש, והפניות לאתר הבית ולאתרים נוספים), ולראות איך חבריה מקושרים להרכבים נוספים בהם ניגנו. ועל פי ההסתעפויות, נראה כי רוב הענפים משתרגים זה זה בסופו של דבר, בביצה הקטנה הקרויה ישראל.

מפתחי עץ המוזיקה אף מצאו קשר בין איזבו, התרנגולים, מנגו, אי סטריט באנד של ברוס ספרינגסטין, חמסה, אורפנד לאנד והדודאים, כמו גם איתרו את השורשים המחברים בין כל הז'אנרים המוזיקליים הקיימים, בהם מוזיקת עולם, רוק כבד, ג'אז, טראנס, להקות קצב מהסיקסטיז, אמצע הדרך, להקות אינטרנטיות בלבד (פאנקפלה, היקום בפיתה, נוודי האוכף), הסצינה הרוסית בארץ, להקות אלטרנטיב כמו איזבו, אביב מארק והפילהרמונית, אסטרוגליידס, אלג'יר, פופ לדורותיו (סקסטה, חלב ודבש, מנגו, שוקולד מנטה מסטיק) ועוד. אז מה המסקנה לנוכח העובדה שכולם מנגנים עם כולם? אולי שהשוק המקומי קטן מדי ומוזיקאים חייבים להתפרנס, גם אם בדוחק, או שהז'אנר המוזיקלי הכי בולט בישראל הוא "הסצינה הישראלית", שהמוטו שלה הוא "הכל הולך".

העץ לא פסח על הסתעפויות ותתי הסתעפויות של ז'אנרים בשולי המוזיקה הישראלית. למשל, הידעתם שרוגל אלפר ורם אוריון חברו להרכב החד פעמי "הדה בושס"? אלפר חבר לאסף גברון בהרכב "פסיכופט צעיר", ואילו גברון הצטרף לאוריון ואוהד פישוף בהרכב "הפה והטלפיים". 

אפשר לאתר בעץ אפילו את ההרכב "עידו אמין והרגשות שלו", שפעל בשנים 1989-1990, עם עיתונאי המחשבים עידו אמין (במקור עידו אילן), עם עדי עליה בבאס ונמרוד קרת בסקסופון. ניתן למצוא קישורים של חברי ההרכב הזה אל ההרכבים "הוועד למען בריאות הציבור", "מע"צ" ו"ישראל". חברי ההרכב "אהוד בנאי והפליטים" מסתעפים ללא פחות מ-20 להקות והרכבים, בהם "היחידה לטיפול נמרץ", "אור כשדים", "למה פיל", "ז'אן קונפליקט", "למה פיל", "טאטו", "להקה רטורית" ועוד. דפי המידע מאפשרים לגולש לגלות אילו גירסאות כיסוי לשירים של הרכבים אחרים ביצעה כל להקה, ותכונה חביבה נוספת, הלחצן Random, מקפיץ את הקורא ללהקה מסוימת באופן אקראי.

אנשי המוזיקה ודאי יעוטו על העץ ויחפשו בו טעויות, כמו גם יצביעו על חסרונם של כמה הרכבי מפתח. יוזמי הפרויקט, מצידם, קשובים להערות ומבקשים לקבל תיקונים כדי לשפר את העץ. אנשי אינטרנט יתמוגגו מהשימוש הנכון והיצירתי בטכנולוגיות רשת לצורך הגשה נכונה לקורא של פרויקט עתיר טקסט שהיה מעייף אילו הוגש בכל תצוגה אחרת. מיזמים כאלה, שאין טבעיים מהם למדיום האינטרנטי, חסרים מאוד באתרי התרבות והמוזיקה בישראל וברשת הישראלית ככלל, והביצוע של קיוב נהדר. לי חסרה בעיקר מפה דינמית המתווה את הקשרים בין כל הלהקות במאגר, אבל אי אפשר לבקש יותר מדי, כנראה. קיוב, כל הכבוד. (גל מור).