הכתב צעק: "כדור ברגל"

נפגשנו במורג, כמה מטרים מהמוצב שבו נהרגו החיילים. איציק מכיר היטב את הרצועה משנים של סיקור. ישבנו עם אחד המפקדים בגזרה שתיארו את האירוע. איציק רשם כל פרט, שרטט כיצד הגיעו המחבלים, היכן ירו והיכן נהרגו החיילים. אחר כך הוא נזכר בפחית הקולה שלו באוטו שלי. הוא לקח את המפתח והביא את הפחית.

איציק סבן מקבל טיפול‏ (צילום: מוטי סנדר)

1

2

3

4

5

בדרך למוצב, יחד עם מפקד אוגדת עזה, תא"ל שמואל זכאי, הוא התבדח ואמר כי הג'ינס היקר שקנה מתלכלך עכשיו. הגענו עד לשער המוצב, למקום בו חדרו המחבלים. קיבלנו הסבר, איציק המשיך לרשום את הדברים, כאשר לפתע החלו חלופי אש כבדים. כדורים שרקו מעל ראשינו ומפקדי צה"ל באזור ביקשו שנתרחק מהמקום ונעמוד במקום מוגן.

חילופי האש נמשכו דקות ארוכות, וכללו פיצוצים וירי נשק קל. איציק חייך. "יש לי ביטוח", אמר. הקצינים החליטו לפנות אותנו דרך כניסה אחרת של המוצב, כדי שנוכל לחזור ליישוב ולתפוס מחסה. התחלנו לנוע, איציק עמד לידי וסיפר לי שהוא מתעניין במחשב נייד חדש. הוא היה מחוייך כתמיד. כמה שעות חלפו מאז התקרית, הוא הכיר כבר את כל הפרטים על בוריים. התקדמנו לכיוון המדשאות של מורג.

מפקד האוגדה, תא"ל זכאי, עמד מטרים ספורים מאיתנו. עקפתי את איציק והגעתי לקצין, לפתע איציק נפל. אחז ברגל ימין וצעק "כדור ברגל, כדור ברגל".

בהתחלה זה נראה כאילו מדובר במשחק, אבל כשהוא צעק פעם שלישית ורביעית זה כבר נראה רציני יותר. מפקד האוגדה רץ אליו, יחד עם קצינים נוספים, הם הרימו אותו והחלו לטפל בו מייד. כתם דם קטן הופיע על הג'ינס. אחד הקצינים שם לו חסם עורקים. חובש הגיע אל המקום והמשיך בטיפול וכעבור מספר דקות אמבולנס פינה אותו.

איציק צעק כל העת "הרגל, אל תיגעו לי ברגל", אבל הצליח לשמור על קור רוח. מיד לאחר מכן, פינו את כל הכתבים והצלמים למרחב מוגן. מצבו של סבן הוגדר על ידי הצבא כ"קל". לא ברור עדיין האם הוא נפגע מכדור שירה המחבל או מאש צה"ל.