יום בקלפי: "רק אבו-מאזן, כל השאר חסה"

חגיגה של דמוקרטיה: "למה אתה מסתובב עם המדבקה בתוך הקלפי?" נזף משקיף של מוסטפא ברגותי בחבר קלפי ממחנהו של אבו-מאזן בבית ספר באל-בירה. "על-פי חוקי התעמולה זה אסור", התעקש המשקיף. "איזה חוק ואיזו תעמולה", ענה חבר הקלפי, איש הפתח. "זו מדבקה של הפתח ולא של אבו-מאזן, וחוץ מזה אני חבר ועדת קלפי, אל תדבר אלי ככה".

התמונה שלעיל היא רק אחת מהתמונות שמשקפות את יום הבחירות ברשות הפלסטינית. המועמדים ואנשיהם "חורשים" את השטח, ואילו פעילי הפתח, בסטייל השמור רק למפלגת השלטון, מביאים את האנשים אל הקלפי. הם כבר בטוחים: האנשים שלהם משלשלים פתק של אבו-מאזן ויוצאים בחצי חיוך.

על-פי תגובות המצביעים, צריך נס כדי שהסקרים שניבאו לברגותי 30% יתממשו. נראה כי אבו-מאזן זוכה לרוב מוחץ בהרבה. מחוץ לאחת הקלפיות נראה מצביע מלקק את הדיו שעל הבוהן, מה שהעלה ישר את החשד כי האיש מבקש להסיר את הדיו כדי להצביע פעם נוספת. אחד המשקיפים מבחין בכך ומיד מוגשת תלונה לוועדת הבחירות.

פלסטיני כבן 60 יוצא מהקלפי. כשנשאל למי הצביע, הפטיר: "נכון שכולם אותו דבר? נכון. בגלל שכולם אותו דבר אני הצבעתי לד"ר עבד אל-חלים אשכר". "ד"ר עבד מי?", שואלים הסובבים. עבד אל-חלים אשכר הוא איש אקדמיה פלסטיני החי ברצועה, ומזה מספר חודשים נמצא במעצר בית בארה"ב בחשד למימון ותמיכה בחמאס.

ההגיון שמאחורי ההצבעה דווקא פשוט: "אולי הקול שלי, ביחד עם עוד 17 אנשים שאולי יצביעו בשבילו, ישכנעו את האמריקנים לשחרר אותו ממעצר", הסביר האיש.

וברחובות סביב הרעש גובר. נהגי הפורד-טרנזיט הצהובות מטריפים את העוברים והשבים עם הצפירות הבלתי פוסקות. לאחר שהם עוברים, קבוצת צעירים צועקת בחרוזים: "אבו-מאזן ו-באס ו-כולהום חס", בתרגום חופשי: "רק אבו-מאזן והיתר - חסה". הצעירים, מדגישים במטות השונים, לא עובדים, רק מתנדבים. אלה שמקבלים תשלום, זוכים לסכום של בין 50 ל-100 שקלים. סכום אסטרונומי עבור נערים וילדים שבסך הכל התבקשו לתלות פלקטים ולהרעיש.

ברמאללה נצפו ידויי אבנים בין ילדים משני המחנות העיקריים. באחת הקלפיות בעיר, בוחר אחד המצביעים בזכות השתיקה. הוא לא מוכן לגלות עבור מי יצביע. "תצביע לבן עירך", מורה לו מבוגר שהרגע מימש את זכותו הדמוקרטית. "תצביע לבסאם סאלחי, יה בן אדם, הוא כמוך, מלוד שלנו, והמשפחה שלך היא גם מלוד. תתבייש לך אם לא תצביע בשבילו".

וברשות הפלסטינית, כמו בעולם כולו, יימצא גם מי שינסה לקלקל את הכל - לפחות את מערכת הסקרים והמדגמים המסועפת. סמוך לאחת הקלפיות לוקח אחד המצביעים את הסקר, מתרחק מהסוקרים ואומר לחברו: "תראה איך אני מרמה את הסקר של הטמבלים האלה. בקלפי הצבעתי למועמד אחד ובסקר רשמתי מועמד אחר. נכון שזה לא יפה, אבל גם לא יהיה יפה להודות ששיקרתי והטעיתי אותם. טוב, כבר לא משנה כי אבו-מאזן יביס את כולם".

השורה התחתונה בסיפור הזה ברורה לכולם. ימין או שמאל, המורשת היא שקובעת. או כמו שניסח זאת אחד המצביעים: "אין שום הבדל בין המועמדים. לכולם יש תקרה של עמדות שהיא העקרונות שקבע ערפאת, ומי שיסטה מהעקרונות האלה, ערפאת והעם הפלסטיני יהרסו את התקרה מעל לראשו".