"אני לא חמדנית"

שלוש שנים אחרי הגירושים משרון אלכסנדר, סמדר קילצ'ינסקי מרגישה ונראית מצוין. גוף נערי כלוא בתוך מכנסי ג'ינס כהים, ובעיקר הרבה שלווה. אוטוטו היא מתעתדת לפתוח משפחתון בהדר-יוסף, שם היא מתגוררת עם שלושת ילדיהם – פז, 10 וחצי, והתאומים קורן ודולפין, בני 6 וחצי. בפתח מחכה גם תפקיד מרכזי בסרטו של חיים בוזגלו "דיסטור - שיין", תערוכת ציורים שהיא מתכננת לקראת יום הולדתה ה-42 וקמפיין ענק ל"דרך חיים" – תוספי מזון מבית שירותי בריאות כללית (קילצ'ינסקי: "בעקבות הקמפיין נחשפתי לחשיבות הוויטמינים לשמירה על אורח חיים בריא").

לא, היא לא כועסת, כך היא לפחות אומרת, על אלכסנדר, שטען מעל גבי מוסף זה שהחמדנות הגדולה שלה היא שהביאה אותו למשבר כלכלי ולסגירת בית-הספר למשחק שהיה בעבר בבעלות שניהם. "יש לנו שלושה ילדים, כך או אחרת אנחנו משפחה", היא אומרת. "את יכולה לכעוס בתוך המשפחה ולהאשים, אבל אנחנו לנצח משפחה".

"אני אדם פרקטי"

"לא הייתי נפרדת משרון, אילולא הייתי יודעת בוודאות שזה מה שאני צריכה לעשות", מתוודה קילצ'ינסקי, שיזמה את הגירושים "ועם הידיעה הזאת אני חיה. אז כך שאין לי מחשבה שנייה בנושא. לא קשה לי. אני ממשיכה הלאה. אני גם אדם מאוד פרקטי. די, נגמר. נקסט צ'פטר.

"זה לא בא לי פתאום שאמרתי זהו. עשר שנים היינו ביחד, ועם השנים הבנתי שזה לא לנצח. אומרים שהדברים שבהתחלה אתה הכי אוהב בבנאדם, הם הדברים שבסופו של דבר הכי לא תאהב בו. חסכנות אצל בן-זוג הופכת לקמצנות, והחוש הומור שהצחיק אותך בהתחלה יכול לעצבן. אני מרגישה שעשיתי צעד נכון. היום אני חיה בלי להסביר לאף-אחד כלום".

שרון טען שהוא נתן לך להוביל את הגירושים. את חושבת ש'החמדנות שלך', כפי שצוטט, היא שהביאה למפלה הכלכלית שלו?

"אני לא חושבת שאני חמדנית ואני לא חושבת שאני האחראית הישירה למפלה הכלכלית שלו. אני חושבת שהוא האחראי הישיר למצבו. אני חושבת שאם אתה נותן למישהו את המושכות להוביל, אל תצפה שהוא ייקח אותך לאן שאתה רוצה להגיע, אלא, מן הסתם, לאן שהוא רוצה להגיע. אני גם חושבת שהוא הגזים ולא היה צריך לפתוח את זה בעיתון. חוץ מזה, יש שני צדדים לכל מטבע. אז לו יש פאלי ולי יש עץ".

כאב לך לקרוא את זה?

"בהחלט כאב. בסופו של דבר זה גם הכסף של הילדים שלי, לא רק שלי. מה שהוא תיאר, זה לא מה שהיה. אני גם לא חייבת לאף-אחד חשבון. קניתי דירה בהדר-יוסף על שמי ועל שם ילדי, שרק בעוד 20 שנה אסיים לשלם עליה את המשכנתא. אבל לפחות אני יודעת שאני דואגת לילדי. מה שחשוב לי בעיקר היום זה השקט הנפשי שלי ושל הילדים שלי, ובטח לא שהם יקבלו כתבות בעיתון שאמא מנגחת את אבא ואבא את אמא. גם במקרה הזה יש לי המון סבלנות וטולרנטיות. עצם העובדה שאני מקבלת את ההאשמות שאני חמדנית, שזה ממש לבלוע צפרדעים בשבילי, זה רק לטובת הילדים שלי".

ביוגרפיה צבעונית

קילצ'ינסקי, בתו הצעירה של אנדריי קילצ'ינסקי, צייר ובית"ריסט שרוף, בעל ביוגרפיה צבעונית עד ביזארית, התפרסמה כנערת שער בעיתון "העולם הזה" בגיל 14. לאחר גירושי הוריה קיבל אביה את האפוטרופסות עליה. בשנות ה-80 כיהנה כדוגמנית צילום מהשורה הראשונה ופרצופה עיטר כמעט כל קמפיין אפשרי. החל משנות ה-90 שימשה לא מעט שנים כדוגמנית הבית של "סופט טאץ'".

שנים רבות התלבטה קילצ'ינסקי האם נועדה להיות שחקנית, אבל המסך הגדול (והקטן) אהב אותה. היא גרפה ביקורות נאות ביותר על תפקידים שעשתה בקולנוע ("בר 51", "החיים על-פי אגפא", "כרוניקה של אהבה"), אבל את עיקר הכותרות תפסו חיי האהבה שלה. כנערה, חלקה זוגיות עם יעקב אלפרון ("הייתי אישה קטנה וצייתנית"), אחר-כך נישאה בן-ליל בארה"ב לאסי דיין, נישואים שהחזיקו מעמד זמן קצר, והבא בתור היה שרון אלכסנדר. בן זוגה בחודשיים האחרונים הוא הסופר גדי טאוב, אבל את עיקר זמנה היא מבלה עם אימה הביולוגית פנינה עדן, שחזרה לחייה רק בגיל עשרים.

מה קורה עם אבא שלך?

"אבא שלי חטף סטרוק והוא משותק עכשיו. אני מבקרת אותו ומטפלת בכל מה שקשור לניירת ולקופת-חולים. יש לו מטפלות ואישה שהוא נשוי לה, אבל קשה נורא לראות אותו ככה. בילדותי הופרדתי משפטית מאמי פנינה. כעסתי עליה על זה שהיא עזבה אותי, על זה שלא גידלה אותי, אבל מהר מאוד הבנתי שאבא שלי לא השאיר לה ברירות.

"כאמא, אני לא יכולה לדמיין איך זה לא לגדל את הילדים שילדת, אבל אני יכולה לדמיין את הסבל שהיא עברה. כבר 20 שנה שאני בקשר רצוף איתה. היא עזרה לי לגדל את התאומים. אמא שלי היא היד הנוספת שלי. חלק מבשרי. אני חושבת שכילדה הפסדתי את החסד שלה. בכלל, ילדים שלא גדלים עם האמא שלהם, הם קצת אבודים".

אתן דומות?

"אנחנו נורא דומות באישיות. שתינו נשים מאוד פרקטיות. אני אמא אדמה. ארצית, שורשית. אני גם נורא הנדי-מן, כמוה. היא אישה מדהימה ביופיה. אני זוכרת שכשהייתי ילדה קטנה, הייתי מגיעה אליה כל שבת שנייה. הייתי די ברווזון מכוער וילדה לא מטופחת. כששיתפתי אותה בבעיות שהיו לי, היא אמרה לי כמו מנטרה, 'לא נורא, בגיל 18 את תעברי לגור אצלי'. המשפט הזה היה גלגל הצלה בשבילי. הוא נחקק אצלי עמוק. זה לא קרה, אמנם, אבל אחרי גיל 18 היחסים התהדקו ובחרתי להכניס אותה לחיים שלי".

בניגוד להתלבטויות שלך לגבי הקריירה, בייעוד שלך כאמא מעולם לא התלבטת.

"מאז שנעשיתי אמא, לרגע לא שאלתי את עצמי מה אני עושה פה, או איך אני עושה את זה. תמיד מאוד ברור לי שהאמהות שלי היא חלק טבעי מהקיום שלי. אני פשוט יודעת איך עושים את זה, למרות שזה לא פשוט. אז יש לי סוג של באלאנס לעצמי. ושרון, אגב, הוא אבא מדהים".

ומה עם גדי טאוב?

"כרגע הוא החבר שלי. ההתערבות של העיתונות לא פעם ממש מקלקלת את היחסים, כי נוצרת איזושהי רמת ציפיות, שזה אפילו לא משנה של מי. מגדירים אותנו כזוג, כשבעצם עוד בקושי היה לנו את הזמן לעצמנו. הרבה פעמים אני מוצאת שזה מקלקל לי. וזה באמת לא חשוב לי אם כתבו עלינו ברכילות ואם ראו אותנו כבר ביחד. זה באמת פרטי ושלי".

במהלך השנים היה נדמה שחיית בצל הגברים שלך. עושה רושם שהפכת לאשה הרבה יותר שלמה ואסרטיבית.

"גדלתי עם אבא מאוד דומיננטי, וכל חיי כנראה חיפשתי את דמות האב, כי אבא שלי הוא כל מה שכול הגברים שלי היו. דעתן, איש לא קל, ושתלטן. היום אני כבר לא מחפשת את דמות האב. התבגרתי. אני לא מחפשת מישהו שיוביל אותי. כשיש לך ילדים, אין אהבה יותר גדולה מזו. זה גם טיפשי לחפש משהו יותר גדול מזה.

"שלושת הגברים של חיי היו שתלטנים בדרכם, בעלי אינטליגנציה מאוד גבוהה ומרוכזים בעצמם. אני נשמתי דרכם והשגתי את שלי בשקט. אבל כן, בדרכי הייתי כנועה, למרות שאני דומיננטית. נתתי להם את הבמה. גם במקרה של שרון. עשינו בית-ספר ביחד וקראנו לו 'שרון אלכסנדר'. הרי יכולנו לקרוא לו אפילו 'הבמה של שרון וסמדר', או כל שם אחר. אני איפשרתי את זה. זו לא אשמתו הבלעדית. אני באמת בנאדם של זוגיות. היום, אני באמת מחפשת חבר אמיתי לחיים, ואם זה יקרה, זה יקרה כנראה יותר לקראת הזיקנה".

הגברים שתבחרי בעתיד יהיו שונים?

"יכול להיות שלא, אבל היום אני לוקחת לעצמי את החלל. אני לא תלויה. אני לעצמי, עם השורשים שלי. אני עץ בפני עצמו".