תמונה כללית

סיפורים בחוץ

למה סילקו כל-כך מהר את הנערה הדתייה לבנת בן-חמו? מקס סמולוביץ לא מרוצה שדווקא הסיפורים המעניינים לא עוברים לשלב הבא, וכבר שם בצד מועמדים ראויים לגלגל הצלה

מקס סמולוביץפורסם 11:26, 05/04/2005
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית
השלב השני בכוכב נולד נראה כמו התחלה של משהו מעניין. הייתה שבירה של המבנה שבו עושים אודישנים אישיים לטובת יצירת חבורות זמר ספונטניות. זה סיפק את המימד הקצת יותר "ריאליטי", שבו ישנן התחלות של אינטריגות בין משתתפים ואפילו קרבות חתולים של ילדות בנות שש-עשרה. כמובן שמה שהרגיש כמו סטייה לכיוון "הישרדות" חזר מהר מאוד לאודישנים אישיים והתוכנית הפכה למעט משעממת. מצד שני, למרות שמעניין לראות שינוי בתוכנית היחסית מסודרת, עד כמה כבר אפשר ללמוד על היכולת האישית של זמר כשהוא חלק מלהקה, בייחוד כשמרבית הביצועים היו חובבניים למדי? זה היה נחמד, זה מילא זמן המסך, אבל זה לא השפיע.

 

אז מה היה לנו שם? מרבית המועמדים הצעירים מצאו את דרכם החוצה. כנראה שבהפקה התחילו להרגיש שיש יותר מדי צעירים, והם, הצעירים, יותר מדי צעירים. ריקי גל אמרה וצדקה שהלחץ בהמשך ימוטט אותם. עדיין נשארו כמה נציגים לנוער ויש עוד תוכנית אודישנים לפנינו, אבל המצב נראה קצת יותר רגוע.

 

נעלמו גם כל אותם מועמדים שהתגלו ברפת, בכפר ובדיר. הלכה לה הברבי של תחנת הדלק תוך כדי צווחות קשות בשלב המאמץ הקבוצתי, שנראה שפגמו קצת בחוש השמיעה של השופטים (אבל היא תשוב שבוע הבא לנסיון נוסף, לאחר שהשופטים בחרו בכל זאת בה ובמלוויה כהרכב המוצלח ביותר). הלכה לה אורלי מגורי כהן החתולה, שהיא יותר זמרת של כיף וכנראה נשמע עליה ועל השירים שלה במקומות אחרים, יותר קלילים (ומה חשב עליה רענן שקד?), וגם לבנת בן-חמו עזבה וזה חבל.

 

עוצרים את בן-חמו

 

לבנת בן-חמו היא אולי לא הזמרת הכי טובה בתוכנית. היה לה גם אודישן שני גרוע. יכול להיות שהיו צריכים לעצור אותה שנייה לפני שהיא התחילה לשיר את "חיה לי מיום ליום". מילא זה שהשירים של ריטה לא פשוטים, אי אפשר לקחת מישהי
צילום: ערוץ 2
תמונה כללית בן-חמו. לא חבל? (צילום: ערוץ 2) תמונה כללית
ברצינות כשהיא שרה "לא בת 16" - כשהיא פחות או יותר בת 16. אבל איזה סיפור זה היה יכול להיות. ילדה דתייה עם גשר בשיניים שנמצאת במאבק עם אלוהים כי בתורה כתוב שלאישה אסור לשיר. היא באה עם חצאית עד הרצפה ומראה שמציב אתגר אמיתי בפני מאפרים ומלבישים, כי זה סיפור להוציא ממנה את היופי שמסתתר ובאותו הזמן לשמור את התמימות האמיתית שהיא מקרינה. יש לה משיכה לשירים בוגרים, רציניים ומאוד חילוניים. ויש לה קול שיכול לבצע אותם. באמריקה היו כבר עושים עליה סרט באורך מלא. כאן היא נעצרה בשלב מוקדם יחסית.

 

זה המצב. "כוכב נולד" מחפשת את הכוכבים המלוטשים, לא את הסיפורים המעניינים. ההפקה דוחפת לכיוון השבלונות המקובלות, וצדי צרפתי כבר אמר שנראה לו שמחפשים כוכבים רק מסוג מסוים. הפרומו שהבטיח מועמדת שהתגלתה ברפת, מסתיים בכך שהבחורה, שני בירן, לא עוברת את האודישן השני ומסיימת את דרכה מוקדם מהצפוי.

 

הניסיון של העונה הזאת להביא את התוכנית לכל פינה בארץ נראה כרגע ככישלון. הניסיון להביא זמרים מסוג אחר, כאלה שמושכים למקומות אחרים, מעט שונים, שוב לא ממריא. אולי כפיר אדרי, שזכה מצביקה פיק להזמנה לארוחה לאור נרות, יהיה זה שייתן את הגוון השונה שעליו צדי מדבר כל הזמן. המילים הספורות שאמר לגבי בחירת השירים שלו, הראו על תכנון חכם מצדו, ונראה שבניגוד למועמדים אחרים, שבאו כדי לקבל כמה דקות של תהילה, הוא בהחלט הגיע במטרה להתקדם.

 

אבל מספיק עם הניתוחים. גם ככה תוך שבועיים-שלושה יהיה שלב הישרדות שבו אפשר יהיה להחזיר את לבנת בן-חמו, את

מיכאל עינב (שאפילו לא זכינו להסבר מדוע לא עבר) או כל מיני מתמודדים אחרים שייאבקו על גלגל ההצלה של הצופים. לא שזה עזר במיוחד למתמודדי השנה הקודמת (מיכל רשף וחנה גור למי שזוכר), אבל לכו תדעו. בינתיים הדר עוזרי ממשיכה להיראות מועמדת מאוד מבטיחה אם תעמוד בלחץ, אבל אחרי סאגת סשה בעונה הקודמת, צריך להיזהר בהימורים מוקדמים. גם שאר המועמדים היו מבטיחים והעתיד נראה טוב.

 

והוא ייראה טוב אם לא ימשיך המצב המביך הזה שבו צביקה הדר מעביר תוכנית שלמה בהצקות לצביקה פיק. היו כמה רגעים שנראה שהמאסטרו אוטוטו תופס את הכסא (או את אסף אשתר שבוודאי נמצא בהישג יד כהרגלו) ושובר אותו על הדר, תוך כדי צרחות איומות של "זהו הרקדן האוטומטי". ואז עובר לכיוון צדי כדי להסביר לו מה דעתו על שיטת מיון מועמדים לפי צבעים. לא צריך להשקיע ולראות את תוכנית הריאליטי על צביקה פיק. אנחנו מקבלים אותה אפילו בלי שנבקש. וואו שיגעון.