"זורקים אותנו לים בידיים קשורות, ומתלוננים שאין פרטנר"
"אתם רוצים לתאם איתנו את ההתנתקות, אבל לאן בכלל היא הולכת?", שואל סאיב עריקאת. ובעוד השר הפלסטיני לשעבר חושש מהפיכת עזה ל"כלא הגדול בהיסטוריה", חיים רמון דורש משרון להמשיך להתנתקות ב' - הפעם בגדה
אחרי פסגת שרון-בוש, ופחות ממאה ימים לפני תחילת הנסיגה מעזה, ישראל מתווכחת בינה לבין עצמה סביב תוכנית ההתנתקות. הפלסטינים מצידם חשים כי הם נדחקים לקרן זווית.
סאיב עריקאת, עד לא מזמן חבר בקבינט ברמאללה, ניסה לתאר הערב (יום ג') לעמיתיו בישראל את המבוכה שחשים ברשות: "אנחנו לא יודעים מה יקרה ביום שאחרי יישום תוכנית ההתנתקות. לא ברור לנו מה יקרה במעבר רפיח, האם יהיה חיבור לגדה, מה יהיה על הכלכלה הפלסטינית. האם ישראל מתכוונת לצאת מעזה ולהפוך אותה לכלא הגדול בהיסטוריה?"
עריקאת הוזמן לכינוס שערך בתל-אביב מרכז פרס לשלום, וניסה לבחון את ההיבטים השונים ליום שאחרי ההתנתקות. "אף אחד לא עונה לנו על השאלות, אבל דורשים שנתאם את ההתנתקות מבלי לדעת לאן היא הולכת", טען. "אנחנו עייפים מהסכמי ביניים, אין לנו צורך להמציא שוב את הגלגל מחדש. אם לא היום, אז בעוד עשר שנים הפיתרון יהיה שתי מדינות בגבולות 67'. אני לא מבין למה אי אפשר לשוב ולחדש את המו"מ".
עריקאת מביט קדימה, ואינו אופטימי. "במהלך שנות האינתיפאדה", הוא אומר, "הכל נהרס. בשכם, למשל יש בלאגן אחד גדול וכל המפקדות נחרבו. אתם קושרים לנו את הידיים, זורקים אותנו לים, ואם אנחנו לא מצליחים לשחות - אז אנחנו לא נחשבים לפרטנר בשבילכם, ואם כן - אז אנחנו לא פרטנר טוב עבורכם. הגיע הזמן שתגדירו מה בדיוק אתם רוצים מאיתנו".
רמון: להמשיך להתנתקות ב'
את התשובות שדורש עריקאת מתקשה ישראל לספק, כנראה, גם בשל המחלוקות הפנימיות באשר ליום שאחרי. אז גם קשה להניח שהאידילייה, ששוררת בין שרון לאנשי מפלגת העבודה, תשרוד לאורך זמן.
בעבודה אימצו את ההתנתקות בחום, אך מסרבים לראות בה נוסחה להקפאת מצב. השר חיים רמון, שהשתתף אף הוא בכינוס בתל-אביב, הציג את משנתו: "לאחר יישום ההתנתקות, חייבת להיות התנתקות 2, במהלכה נצא מהשטחים עד לתוואי גדר ההפרדה. הכי חשוב זה לשים קץ לכיבוש. אם לא נשים קץ לכיבוש, הוא ישים קץ לנו מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית. ישראל צריכה להגדיר לעצמה שהיא עושה זאת, בין אם הפלסטינים רוצים ובין אם לא".
"אנחנו לא רוצים להמשיך ולשלוט באזור הזה", הסביר רמון. "אנחנו צריכים לסגת לתוואי הגדר המוקם, הכולל כ-7 אחוזים משטחי הגדה וכ-150 אלף מתיישבים ישראלים בגושי ההתיישבות, זאת אולי בנוסף לרצועה לאורך בקעת הירדן. אני יודע שהביצוע הוא מסובך, הוא יצריך את פינויים של 30-40 אלף מתנחלים וייושם לאורך שנתיים או שלוש, אך בסיומו של דבר, שני הצדדים יהיו בשלים יותר לדיון בסוגיות הסדרי הקבע".
"ישראל חייבת להתנתק מהשטחים", פסק השר רמון. "לשמחתי, שרון אימץ תוכנית מדינית ולפיה אנחנו יוצאים מעזה. הוא עשה זאת כי הוא הבין שאין לו סיכויים להגיע להסדר ביניים, ובניגוד למה שסבר, הוא האמין שהסטטוס קוו יביא למשבר. תוכנית ז'נבה היא זו שהביאה את השינוי וגרמה לשרון להבין שאם הוא ירצה להמשיך ולאחוז בכל - הוא יישאר בלי כלום ... ישראל לוקחת את גורלה בידיה ומבצעת בעצמה את התוכנית".
יו"ר מפלגת העבודה, השר שמעון פרס, בחר להדגיש בפאנל, בו השתתף גם יו"ר הקואליציה גדעון סער, את המצב הכלכלי ברצועה. "אני מאוד מודאג ממה שיקרה למחרת הנסיגה מעזה. אם צה"ל ייצא והרעב והמרירות יישארו, לא יהיה שקט בעזה. צריך לטפל בבעיית הרעב אך זה דבר שלוקח שנים, אנחנו מוכרחים לעשות מאמץ עלין ולמצוא לזה פיתרון. אנחנו לא רוצים להיות כובשים ולא שהשכנים שלנו יהיו עניים, אני בספק אם יהיה שלום אם השכנים שלנו יהיו עניים", סיכם.
