שתף קטע נבחר

פינוי עצוב: "נצטרך לשחוט את הפרות"

ברפת של קטיף-עצמונה מיואשים. מועד הפינוי תיכף מגיע ופתרון לרפת - איין. "אם זה יימשך כך, ביום הפינוי אני אצטרך לשלוח רבות מהפרות פה לשחיטה", אמר הרפתן, בני גינזברג. תמונת המצב העצובה שהוא מצייר היא מנת חלקם של חקלאי גוש קטיף, החשים שבעוד הפינוי מתקרב ונושף בערפם - העתיד לוט בערפל

מול שברון הלב של הרפתן בני גינזברג מקטיף, נעתקות המילים. המבט העצוב והידיים המונפות לצדדים בחוסר אונים כבר אומרים הכול. "זה מפעל חיים שלי, השקעה של יום ולילה בפרות האלו. פתאום מבקשים ממני להיעלם, להימחק מעל פני האדמה", הוא אומר. "אם זה יימשך כך, ביום הפינוי אני אצטרך לשלוח רבות מהפרות פה לשחיטה. מנהלת סל"ע מפזרת הבטחות, אבל בפועל שום דבר אינו מוכן. לא תהיה לי ברירה".

 

 

"לולא הצייקנות של מנהלת ההתנתקות ושל ממשלת ישראל", אומרים ברפת של היישוב קטיף, "אפשר היה להמשיך ולהחזיק את הרפת המפוארת הזאת. רפת שמכניסה כסף, רפת שיש להשתבח בה. אבל שם יש אנשים עם לב של אבן, שכל מה שאכפת להם זה שהמדינה תרוויח והם היו רוצים לראות אותנו נעלמים. מוכרים את הפרות, שוחטים אותן ונעלמים. אחרת אין הסבר למה שקורה כאן".

 

סיפורה של הרפת בקטיף יכול לייצג היטב את מצבם של חקלאי גוש קטיף כולם. 21 ימים לפני הפינוי, והאסימון של מרביתם נפל. הם מקיימים מגעים אינטנסיביים עם מנהלת סל"ע בניסיון לקבל פתרונות ראויים – אך בפועל שום דבר של ממש אינו קורה. בתוך כשלושה שבועות אמורים 800 ראשי הבקר של הרפת הגדולה והיחידה בגוש קטיף, המניבה כ-14 אלף ליטר חלב ביום, לעבור לרפת זמנית בבאר-טוביה, אך התשתית עוד לא הוקמה והקבלנים מבטיחים שהיא תסתיים רק ב-20 באוגוסט, כלומר חמישה ימים אחרי המועד הרשמי של תחילת הפינוי.

 

"בל נשכח שמדובר רק בתשתיות", אומר גינזברג הרפתן, איש קיבוץ סעד בן 50, שמזה שש שנים עוסק בהקמת ובטיפוח הרפת החדישה בקטיף. "מה עם המתקנים הנלווים? מה עם החשמל? מה עם מתקן החליבה? מה עם הסככות? הרי פירוק של כל סככה אחת מהעשרה שיש לנו כאן לוקח שבוע. מה עם העברת הפרות? אתה יודע מה זה להעמיס עדר של 800 ראש על 80 משאיות? מתי נעשה את זה? ההמלצה היא לאקלם 150 ראש פעם בשבוע. איפה יש זמן לעשות את זה? אין לי מושג איך 450 הפרות ו-350 העגלים ישרדו העברה מהירה, כשעוד שום דבר לא מוכן לקלוט אותם שם". 

 

הקסאמים הורגים גם פרות

 

הרפת הגדולה שייכת לישובים קטיף ועצמונה במשותף. כשבאו לבנות אותה ב-1999, הייתה כאן רק דיונה. מצד מזרח רואים היטב את בתי ומסגדי חאן יונס. משם יורים עליהם מדי פעם בפעם ואף אחד לא מדבר על זה. הנה, רק ביום שישי האחרון נהרגה פרה כאשר קסאם בו מנופף הרפתן התפוצץ בפתח הסככה. שש פרות נפגעו מהרסיסים ובתוך ימים אחדים יובלו לשחיטה. "תודה לאל שאף אחד מהבחורים שהיו בחליבת ערב לא נפגע. אבל מה עם צער בעלי החיים? מה עם הקשר שלנו לפרות הללו, שאנחנו ממליטים אותן, מגדלים אותן? אלה החיים שלנו ואני עדיין נפעם מהכוח של עשרת העובדים, שבאים לפה ועוסקים במלאכה בלא פחד", הוא אומר ומצביע על החורים הרבים שנקבו רסיסי הקסאם בגג הסככה.


רפת בגוש קטיף. מה יהיה ב-15 באוגוסט? (צילום - ירון ברנר)

 

לדבריו של גיזנברג, "המדינה אומרת לנו תלכו מכאן – אך לא נותנת לנו פתרונות. חוק פינוי פיצוי נותן לנו רק שני שלישים מערך ההשקעה. המנהלת שכרה עבורי רפת בבאר-טוביה, אך מחייבת אותי לשלם את שכר הדירה כחלק מסכום הפיצויים. אף אחד לא מדבר איתנו על פתרון הקבע, איפה יקימו את הרפת הקבועה? איפה יגורו הרפתנים שעובדים כאן, שבעה יהודים ושלושה עובדים זרים? אני אומר לאנשי מינהלת ההתנתקות, 'או.קיי. החלטתם לגרש אותנו, לעקור אותנו בניגוד לרצוננו, תנו לנו עוד שלושה חודשים, להכין הכול, לדבר על הכול, למצוא פתרונות. ככה כמו שאתם נוהגים בנו וביתר חקלאי גוש קטיף – זה לא אנושי. זה נורא, מחלוצים הפכתם אותנו לפח הזבל של המדינה'".

 

האחראי על החקלאים בגוש קטיף, יוסי צרפתי, אמר ל-ynet שמצבה של רפת קטיף-עצמונה הוא מקרה קלאסי ומייצג של מצב החקלאים בגוש. הרבה מאוד הבטחות של המנהלת ופתרונות של ממש איין. "שלושה שבועות לפני מועד הפינוי והמדינה מוכרת הבטחות ובפועל דבר אינו קורה", הוא מסביר. "עשרות מפעלי חיים, של חקלאים מהמוצלחים שקמו למדינת ישראל, עלולים לרדת לטמיון בשל האטימות והבטחות השווא. יצואנים גדולים עומדים לקרוס ומשפחות שלמות עלולות למצוא את עצמן מחוסרות תעסוקה לאור המצב האבסורדי שנוצר – שלושה שבועות לפני מועד הגרוש".

 

ממנהלת סל"ע נמסר בתגובה כי "עורך הדין של רפת קטיף-עצמונה, הודיע למינהלת סל"ע שאין להנהלת הרפת עניין בהכנת רפת חלופית. הנהלת הרפת ובתוכם המתלונן גינזברג, מסרבת עד לרגע זה לקיים כל דיאלוג עם המינהלת על העתקת הרפת. זאת, למרות פניות חוזרות ונשנות של ראש המנהלת, יונתן בשיא, ובקשתו לחוס על חיי הפרות. למרות כל זאת, מנהלת סל"ע השקיעה מאות אלפי שקלים בהכשרת רפת בבאר-טוביה, שתהיה מוכנה לקליטת הפרות החל מהראשון באוגוסט".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
פרה בגוש קטיף. המדינה לא מציעה פתרון
צילום: ירון ברנר
צילום: ירון ברנר
רפתני קטיף ועצמונה. מפעל חיים יירד לטמיון
צילום: ירון ברנר
צילום: ירון ברנר
רפת בגוש קטיף. בינתיים ממשיכים לעבוד
צילום: ירון ברנר
מומלצים