נתוני המחאה: 688 קטינים נעצרו, כ-10 עדיין עצורים

688 נערים ונערות נעצרו מאז תחילת חודש ינואר 2005 ועד לתחילת השבוע בעקבות ביצוע עבירות על רקע ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות. כך עולה מנתונים שכתב המשנה לפרקליט המדינה, עורך הדין שי ניצן, במכתב תשובה ששלח היום (ג') ל-14 דוקטורים ופרופסורים למשפטים. 

עוד עולה ממכתבו של ניצן כי מתוך כלל הקטינים שנעצרו נמצאים היום פחות מ-10 נערים במעצר עד תום ההליכים, כמעט כולם בגילאי 17 עד 18. ניצן הדגיש כי בקשת הפרקליטות לעצור קטינים עד תום ההליכים, ללא הסכמה לחלופת מעצר, הוגשה רק כשסברו בפרקליטות כי קיים סיכון ממשי ביותר בשחרורו של הקטין. 

ניצן גם הפנה אצבע מאשימה לעבר הורי הקטינים וכתב כי "ככלל, גם כאשר מתבקש מעצר עד תום ההליכים, אנו מעדיפים במידת האפשר לשחרר לחולפת מעצר אך במקרים חריגים הדבר אינו מסתייע, עקב חוסר שיתוף פעולה של ההורים". כדוגמה ציין ניצן שלוש נערות שנותרו במעצר למרות שבית המשפט קבע שישוחררו אם תוצע חלופת מעצר הולמת. אולם ההורים התנגדו לחלופה המוצעת, שהייה בקיבוץ דתי, והנערות נותרו במעצר ושוחררו רק לאחר מה שכינה ניצן "השתדלויות התביעה".

"מודאגים מההליך הדרסטי"

אנשי האקדמיה, בהם פרופ' מירי גור אריה, מומחית לדיני עונשין מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ' עמנואל גרוס מאוניברסיטת חיפה, פרופ' רון שפירא דיקן הפקולטה למשפטים בבר אילן, ד"ר חאלד גנאים מאוניברסיטת חיפה ועוד, שלחו בראשית חודש אוגוסט מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ואל פרקליט המדינה, ערן שנדר, ובו הביעו דאגה ממה שהם כינו "ההליך הדרסטי של מעצר קטינים עד תום ההליכים".

"כמוכם, גם אנו סבורים שיש להימנע מצעד זה ככל שניתן", כתב ניצן. "מדיניות המעצרים של התביעה הכללית בכל הקשור לתהליך ההתנתקות, בכלל, ובפרט בכל הנוגע למעצרם של קטינים, היא מדיניות מרוסנת, ורק במקרים בודדים, בהם לא היה מנוס מכך, נעצרו קטינים עד תום ההליכים. גם בעתיד בכוונתנו להתמיד עם מדיניות זו עקב הרגישות היתירה שבהחזקת קטינים במעצר".

לאחרונה ספגה שופטת בית המשפט העליון, השופטת איילה פורקצ'יה, ביקורת נוקבת על שהורתה לעצור עד תום ההליכים נערה בת 14 שהשתתפה בהפגנה נגד תוכנית ההתנתקות.