אינטל זונחת את פנטיום 4
שנתיים של שמועות וספקולציות יגיעו לסופן בשבוע הבא עם ההכרזה הרשמית: אינטל נוטשת את הטכנולוגיה הוותיקה של פנטיום 4. בכנס המפתחים השנתי שלה, היא תחשוף פרטים ראשונים על הדור הבא בטכנולוגיות המעבדים מתוצרתה. היורש הצפוי: פנטיום M
עכשיו זה רשמי: פנטיום 4 מגיע לסוף דרכו. את מושב הקיץ של כנס המפתחים השנתי של אינטל (IDF), שיתקיים בשבוע הבא בסאן פרנסיסקו, תפתח הכרזה של מנכ"ל אינטל פול אוטליני, על המיקרו-ארכיטקטורה החדשה של החברה.
אינטל צפויה להכריז על מעבר הדרגתי להתבססות על טכנולוגיית פנטיום M ("סנטרינו") בכל קו המוצרים שלה (להוציא שרתי ה-Enterprise שיתבססו על איטניום). ליבת המעבד הזה, שפותחה בסניף הישראלי של אינטל בראשותו של סגן הנשיא דדי פרלמוטר, תקבל הכרה כנכס הטכנולוגי והעסקי החשוב ביותר של החברה.
שמועות על המהלך רוחשות כבר למעלה משנה. הראשון שצפה והסביר אותו בטור שפורסם ב-ynet בתחילת 2004, היה יהודה אלידע.
פנטיום 4: נכון לזמנו
פנטיום 4 הוצג לראשונה בסוף שנת 2000, והגיע עם מיקרו-ארכיטקטורה חדשה (NetBurst) ועם הבטחה: לאפשר האצה של מהירות השעון עד 4GHz ואפילו 5GHz תוך שמירה על גידול אקוויוולנטי בכוח העיבוד. כבר ב-2001 דובר על כך שהמהירות הגולמית של ליבת פנטיום 4 נמוכה מזו של פנטיום 3, אבל ההתאמה של פנטיום 4 למהירויות שעון גבוהות אפשרה לו להגיע בשנים האחרונות לביצועים גבוהים פי שלושה לערך מאלו שאפיינו את פנטיום 3.
הגישה שיישמה אינטל בפנטיום 4 הביאה לידי ביטוי את יתרונה במזעור תהליך ההדפסה של מעגלים חשמליים על סיליקון (ליתוגרפיה). התיאוריה, שהוכיחה את עצמה במשך כעשור, אמרה שמזעור המעגלים מקטין את צריכת החשמל ופליטת החום של המעבד, ולכן יאפשר להאיץ את מהירות השעון.
בפברואר 2004, אחרי הכרזת גירסת ה-90 ננומטר של פנטיום 4 ("פרסקוט"), התברר שקו הפיתוח הזה הולך למצות את עצמו. בהשוואה לגירסת ה-130 ננומטר של המעבד (Northwood), נמצא שפרסקוט צורך יותר חשמל ומתחמם יותר. בהמשך אותה שנה גנזה אינטל את תוכניותיה להמשך הפיתוח של מעבדי פנטיום 4 במהירויות שעון של 4GHz ויותר.
פנטיום M: קרש ההצלה
AMD, מתחרתה של אינטל, בחרה כיוון אחר. בשנתיים האחרונות היא הצליחה להציג במעבדים ממשפחת Athlon, ביצועים דומים ולעיתים טובים יותר מאלו של מעבדי פנטיום 4, למרות מהירויות השעון הנמוכות ב-30-40 אחוז. לדוגמה, המעבד Athlon 64 4000+ שביצועיו עולים ברוב המבחנים על אלו של פנטיום 4 במהירות 3.8GHz, למרות מהירות השעון של 2.4GHz בלבד.
פנטיום M, שהתבסס על פנטיום 3, תוכנן מלכתחילה כמעבד חסכוני למחשבים ניידים. ההצלחה שלו בהצגת ביצועים גבוהים במהירויות שעון נמוכות דרמטית, הפכה אותו לאלטרנטיבה הטבעית לפנטיום 4.
ככלל, פנטיום M משיג ביצועים דומים לאלו של פנטיום 4 ברוב היישומים, במהירות שעון נמוכה בכ-30 אחוז. צריכת החשמל שלו נמוכה בכ-70 אחוזים בממוצע. הגירסה הבאה של המעבד ("יונה"), שתוכרז בתחילת 2006, תיוצר בתהליך החדש של 65 ננומטר ותכלול שתי ליבות (Dual Core). למרות שגם הגירסה הזו תוכננה עבור מחשבים ניידים, היא תציג שלב אבולוציוני חדש שמקרב יותר את פנטיום M למחשוב השולחני.
טכנולוגיות הדור הבא
"יונה" יתמוך בין השאר בטכנולוגיות "מולטימדיה" כמו SSE2/3, ויהיה חלק מהדור השלישי של פלטפורמת סנטרינו, הידוע בשם הקוד Napa.
"מרום", הגירסה הבאה במשפחת פנטיום M, צפויה לייבא טכנולוגיות נוספות מפנטיום 4, כולל כנראה טכנולוגיות ריבוי הנימים (עיבוד מקבילי במעבד אחד) HyperThreading. המעבד הזה, שעל פי השמועות יוכרז באמצע 2006 (במקור הוא תוזמן ל-2007), יהיה כנראה אבן הבניין המרכזית בפלטפורמות המחשוב האינטליות החדשות.
ביניהן יהיו פלטפורמות חדשות למחשוב הביתי והארגוני, שיתבססו על Conroe, הגירסה השולחנית של מרום. כמו גם פלטפורמת השרתים Sossaman, שלא תתבסס על מעבדי Xeon אלא על מעבדים מרובי ליבה בטכנולוגיית פנטיום M.
לקראת הקרב הגדול
המעבד "יונה" הוצג לראשונה לעיתונאים כבר בנובמבר 2004. לא ידוע האם תזמון הכרזתו לתחילת 2006 הוא מהלך טקטי שמניעיו עסקיים, או שהמעבד ממתין לסיום הפיתוח והבדיקה של ערכות השבבים שיקיפו אותו, וירכיבו יחד איתו את פלטפורמת Napa הניידת.
מכל מקום, השמועות טוענות כי יורשו "מרום" כבר רץ מזה זמן במעבדות אינטל, ויודגם לראשונה בשבוע הבא לפני 4000 באי הכנס. מועד ההכרזה הצפוי למעבד - תחילת החצי השני של 2006 - מוקדם בהשוואה ללוחות הזמנים המקוריים עליהם דובר. כך גם ההכרזה הצפויה לרבעון האחרון של 2005, על הגירסה כפולת הליבה של Xeon.
אחרי תקופה בה AMD נשפה בעורפה של אינטל, צפויה 2006 להיות שנה משמעותית מאד במאבק בין השתיים. אינטל מקווה להחזיר לעצמה קצת מהיוקרה שנגזלה ממנה. ימים יגידו האם AMD נערכה לשלב החדש הזה, ותעמוד בו יפה כפי שהצליחה לעשות בעבר.
