קשיים ביוזמת שיכון מפוני נצרים וכפר דרום באשקלון

מכפר דרום ונצרים לאשקלון. במסגרת המאמצים לאפשר לתושבים המפונים מגוש קטיף לשמר את המבנה הקהילתי, גם במעונותיהם החדשים בתוך תחומי הקו הירוק, צפויות משפחות כפר דרום נצרים לעבור עד ספטמבר לאשקלון, שם יגורו בבניינים משותפים.

56 מתוך 75 משפחות כפר דרום הביעו כבר את הסכמתן לעבור לדיור הזמני ברב הקומות "מגדלי אייל" בעיר, כשתושבי נצרים ישוכנו ככל הנראה במגדלי "קו הרקיע" באותה שכונה ("שכונת הסיטי"), סמוך לחוף ימה של אשקלון.

בעיריית אשקלון כבר נערכים לקליטת התושבים ואף הכינו עבורם פתרונות קהילתיים כמו שירותי בתי ספר וגני ילדים, לקראת שנת הלימודים שבפתח.

האוצר: העלויות גבוהות מדי

אך לפי שעה מתעכבת חתימת ההסכמים הסופיים. אנשי משרד האוצר הביעו התנגדות לעלויות הכספיות הגבוהות של העיסקה, אשר עתידה להתבצע בשיטת "שכר מכר": בשלב הראשון תרכוש הממשלה את הבניינים מחברות הבנייה ומדיירים אשר כבר קנו נכסים במקום. בעוד כשנתיים, לאחר השלמת בניית הישובים הקהילתיים החדשים לתושבי נצרים וכפר דרום, ירכשו החברות את הבניינים בחזרה, בעלות נמוכה ב-34 אחוזים מהרכישה.

אנשי האוצר טענו שהמחיר שעתידה הממשלה לשלם עתה, הוא גבוה מהמחיר שקבעו השמאים בתהליך הערכת הדירות. ל-ynet נודע שהמחיר אכן גבוה בכ-11 אחוזים אך עם זאת ההערכה של הגורמים המשכנים היא שמדובר במחיר ריאלי, לאור זמינות הדירות, ריכוזן והיכולת להעביר לשם קהילות שלמות של שני היישובים.

"ראש הממשלה חייב להתערב, כי מבחינה אנושית ומקצועית מדובר בפתרון מצויין לבעיית כפר דרום ונצרים", אמר גורם המקורב למגעים. "זאת גם אם לא נתחשב בכך שבמחיר שנקבע יש הפסד לכאורה של 25 אלף דולר לדירה, לעומת כ-100 אלף דולר שהיא עלות בניית קראווילות חדשות למשפחות אלה".

גורם אחר, המתנגד לעיסקה, הסביר ל-ynet: "העסקה מעוררת תמיהות בשל כוונת המדינה להשקיע כל כך הרבה כסף רק לשם שכירת דירות לשנתיים, עד המעבר למגורי הקבע. אין ספק שמדובר בתושבים שלא פנו בזמן למנהלת כדי למצוא לעצמם מקום דיור. השאלה שעומדת על הפרק היא האם לקנות נכס בהרבה מאוד כסף, ולקחת סיכון שמאוחר יותר המדינה 'תיתקע' איתו, רק כדי לספק למתנחלים שלא פנו למינהלת מקום מגורים זמני".

בדיון שנערך בנוכחות ראש הממשלה ביקש החשב הכללי, ירון זליכה, מספר הבהרות מהיועץ המשפטי בעקבות הפערים בין המחיר שהמדינה מתכוונת לשלם לבין הערכות השמאים לגבי שווי של הדירות. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, מתח ביקורת על כך שפונים ליועץ המשפטי למרות שניתן היה לנסות לפתור את העניין בין המשרדים הנוגעים בדבר. 

מייק בלאס, המשנה ליועץ המשפטי, אמר בדיון: "לא יקרה כלום אם לא תתקבל החלטה מיד", וכי רצוי שיתקיים דיון "לפני שמוציאים סכום בגובה עשרות מיליוני שקלים".

אבל ראש הממשלה, אריאל שרון, כעס על העיכוב בהליכים, היכה על השולחן ואמר: "צריך לראות איך עוזרים לקדם, ולא איך עוצרים". שרון הינחה את הגורמים העוסקים בנושא לסיים את ההידברות ביניהם במהירות האפשרית כדי למנוע עיכובים במתן פתרונות.

ואולם המהלך עדיין מתעכב. בדיון אצל היועץ המשפטי לממשלה ביקש היועץ בחוות דעת ששלח ללשכת רה"מ, לבחון האם קיימות חלופות הולמות אחרות לדיור זמני שעלותן נמוכה יותר.

ממשרד המשפטים נמסר ל-ynet: "בעקבות פניית החשב הכללי באוצר, הועברה חוות דעת היועץ המשפטי. בחוות הדעת כותבת המשנה ליועץ, שרית דנה, כי בהתאם להחלטת ועדת השרים לעניני ההתנתקות, לפיה יש לתת מענה לדיור זמני לקבוצת מתיישבים מחבל עזה באופן שיאפשר להם גם בתקופה זו מגורים כקבוצה ושמירה על המסגרת הקהילתית - יש לבחון לפני ההתקשרות בעסקה האם העסקה המוצעת נותנת מענה לאותם צרכים".

כך או כך, בעיריית אשקלון נערכים ל-15 בספטמבר כמועד להגעת המשפחות הראשונות. בנוסף לתשתיות קהילתיות עבור מפוני שני היישובים הללו - ממוסדות חינוך ועד למוסדות חברה ודת - תאפשר העירייה לתושבים להתנהל בסגנון דומה לאורח החיים שקיימו בגוש קטיף. "נכון, יש איזו מחלוקת בממשלה, אבל מבחינתנו העניין סגור", אמר הממונה על הטיפול באוכלוסיה החדשה, סגן ראש העירייה לשעבר, אלי שבי. "אני סמוך ובטוח שבממשלה לא יערימו קשיים ויאפשרו את הפתרון הזה לנצרים ולכפר דרום".