גם הערבים רוצים אבטחה בבתי הספר
בעקבות הפיגוע בשפרעם הציגה ועדת המעקב של ערביי ישראל דרישה "לקבל תקציב לשמירת ואבטחת כל בתי הספר ומוסדות החינוך הערביים". ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי הזהירו ש"ללא אפלייה מתקנת, הרפורמה עלולה להיכשל בחינוך הערבי"
חברי ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי דורשת להקצות תקציבים גם לאבטחת בתי הספר הערביים, בעקבות הפיגוע בשפרעם. חברי הוועדה הציגו את הדרישה במסיבת עיתונאים שכינסו אתמול (יום ד') בנצרת.
"מזה שנים רבות טוענים בממשלה, במשרד החינוך ובמשרד לביטחון פנים כי אין צורך להציב שמירה בבתי הספר הערביים, זאת למרות האלימות הגואה ותופעות שליליות אחרות הפוגעות בתלמידים ובמורים. גם השנה - למרות הפיגוע בשפרעם - עמדת הממשלה נותרה ללא שינוי", אומרים בוועדת המעקב, "אנו דורשים מהממשלה להקצות תקציב לאבטחת כל בתי הספר ומוסדות החינוך הערביים".
יו"ר ועדת המעקב, שווקי חטיב, אמר כי "ללא אפליה מתקנת שתיקח בחשבון את הפערים הגדולים בתשתיות, הרפורמה עלולה להיכשל בחינוך הערבי".
יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, נביה אבו סאלח, בירך על ההתקדמות במשא ומתן עם ארגוני המורים, וקרא למשרד החינוך לגבש תכנית רב-שנתית לסגירת הפערים בין שני המגזרים, במיוחד בנושא הבינוי, בו המחסור מגיע לכ-4,900 כיתות.
במסמך שהפיצה הוועדה במסיבת העיתונאים עולה תמונת מצב עגומה בחינוך הערבי בישראל. לפי הוועדה, המחסור המצטבר בכיתות לימוד בבתי הספר הערביים מוערך בכ-5,000 כיתות: כ-2,000 כיתות לימוד (מתוכן מכיר משרד החינוך בכ-1,650 כיתות), כ-2,000 גני ילדים, וכ-900 כיתות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
פרט לכך, מאות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית מבוזבזים מדי שנה על שכירת כיתות, ולפי הוועדה, העלות הריאלית של כל כיתה שכורה מגיעה לכ-30 אלף שקלים בשנה. לטענתה, משרד החינוך מקצה רק 8,600 שקלים בשנה, כך שכל כיתה שכורה משמעותה גירעון של יותר מ-20 אלף שקלים בתקציב החינוך של הרשויות המקומיות הערביות שנמצאות על סף קריסה. "הערכתנו היא שכיום ישנן כ-2,000 כיתות שכורות וכיתות שאינן מתאימות ללימודים", ציינו.
אשר לקצב בניית הכיתות החדשות, ציינו חברי הוועדה כי בשנת 2005 נבנו ביישובים הערביים על ידי משרד החינוך ומפעל הפיס כ-180 כיתות בלבד. משנת 2000 נבנו בממוצע פחות מ-200 כיתות בשנה, כך שלדבריהם, הקצב בקושי עונה על הגידול הטבעי.
"במשרד החינוך אומרים כי בשנת 2006 הם יקצו 40% מתקציב הבינוי ליישובים הערביים, ושוכחים לציין שמדובר שוב בכמה עשרות כיתות, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הגדולים של החינוך הערבי", ממשיך המסמך וקובע עוד כי חלק משמעותי מבתי הספר הערביים סובל מתנאים פיזיים קשים וממפגעים בטיחותיים ובריאותיים המהווים גורם לתאונות ומהווים סכנת חיים של ממש.
"לפיכך אנו דורשים: תוכנית ממשלתית מפורטת ומתוקצבת עם לוח זמנים ברור לסגירת הפערים בנושא הבינוי לבניית 2000 כיתות (כולל כיתות ומוסדות לחינוך המיוחד); 2000 גני ילדים טרום חובה, ו-900 כיתות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב; לנקוט מדיניות של העדפה מתקנת בתקציב הבינוי, ולנהוג לפי מפתח של צרכים ולא אחוזים; להקצות 60 מיליון שקלים באופן מיידי לטיפול במפגעים הבטיחותיים והבריאותיים", קובע המסמך. עוד נכתב כי "כל עוד אין בנייה, חובתו של משרד החינוך לממן את העלות הריאלית לשכירת כיתות (30 אלף שקלים בשנה לכיתה)".
"גני הילדים הופכים לעסק פרטי"
גם תחום גני הילדים זכה להתייחסות בולטת במסמך הוועדה. לדבריהם, בתקציב 2005 הוקצו משאבים לבניית כחמישה גנים לכל היותר ביישובים הערביים.
פרט לכך, מציינים עוד כי כ-90% מגני הילדים ביישובים הערביים נמצאים בכיתות שכורות. בהקשר זה עמדו חברי הוועדה גם על מה שכינו "תופעת ההפרטה", לפיה: "מחד, הממשלה לא בונה גני ילדים ומאידך משרד החינוך נוקט במגמת הפרטה המקלה במתן היתרים לפתיחת גני ילדים על ידי גורמים פרטיים שהשיקול הרווחי בראש מעייניהם. והתוצאה לא מאחרת לבוא: סקר שנערך ב-47 יישובים ערביים מלמד כי יותר מ-65% מגני הטרום חובה (349 מתוך 535) מנוהלים על ידי גורמים פרטיים כמעט ללא פיקוח על התנאים הסביבתיים, מקצועיות הצוות וכו'".
"לפיכך, אנו דורשים שפתיחה וניהול של גני ילדים ובתי ספר חייבת להישאר באחריות המדינה והשלטון המקומי; תוכנית מפורטת ומתוקצבת עם לוח זמנים ברור לבניית גני חובה וטרום חובה ביישובים הערביים; להפסיק מייד את מדיניות משרד החינוך בנושא הפרטת גני ילדים וכן להקצות תקנים הולמים בנושאי הפיקוח וההדרכה לחינוך לגיל הרך ושעות פרופסיונליות וימי הדרכה בחינוך הערבי", ציינו בין היתר.
