טלנובלה על הבמה

ארבע שנים אחרי שסיים את לימודיו בסטודיו של ניסן נתיב, אוהד קנולר הוא שחקן מחוזר עם רזומה שמכיל את כל מה שצריך: הפקות בפרינג', דרמות טלוויזיה מדוברות ובראשן "יוסי וג'אגר" שהפכה אותו לאייטם לוהט, סדרות מעוררות באזזז כמו "אהבה זה כואב", סרטים והתברגות ללהקת השחקנים של תיאטרון "החאן", אותה עזב לפני כשנה. בימים אלה מצטלם קנולר לתפקיד ראשי בסרטו של הבמאי איתן פוקס, "הבועה", והחל מסוף השבוע הוא מגלם כוכב טלנובלות מקומי בהצגה "בשידור חי" שמציג במסגרת פסטיבל "פותחים מסך" לעידוד במאים צעירים בבית ליסין.

גיבורי המחזה, שכתבה דפנה אנגל ומביימת בת זוגו לחיים של קנולר, נועה רבן, הם סיסו המכוער שמאוהב בפאני, זמרת במועדון לילה שחולמת להיות כוכבת. להגשמת החלום משדל סיסו את אחיינו, עסקן בשוק האפור, להפעיל לחץ פיזי מתון על כוכב הטלנובלות אדי גבע לשלב את פאני במשדר יום העצמאות בהנחייתו. מכאן ואילך הכל מסתבך.

"העולם הזה שאנחנו מדברים עליו בהצגה קיים. אני לא מכיר אותו באופן אישי מכיוון שזו לא בדיוק סוג הטלוויזיה שאני עושה. אני מאוד רחוק ממשדרי יום העצמאות ולא יצא לי לעבוד עם כוכבים מסוגו של אדי גבע", אומר קנולר, "אדי הוא סטאר ענק מהסוג שאין בארץ. נגיד שיעל בר זוהר היא הדבר האמיתי, אז הוא יותר מזה. הוא תופס מעצמו כוכב ובזה בעצם מתעסק המחזה – בשאלה עד כמה שחקן טלנובלות ישראלית יכול באמת להיות כוכב, וכמה מזה הוא פיקציה שהוא שבוי בתוכה?"

איך אתה תופס את מושג הכוכבות?

"יש משהו בסיטואציה הזו של אדם ששבוי בתוך כוכבות פיקטיבית שמאוד נוגע ללב, ואת זה אני מנסה להביא לידי ביטוי. לא הלכתי לכיוונים של הנחיות טקסים ונוצץ כי אני לא מרגיש שייך לשם. זה נראה לי לא אמיתי, מזויף ומגוחך. אני מכיר לא מעט כוכבים גדולים בארץ שיודעים שזה מגוחך. הם לא באמת חיים את זה. אני לא חושב שצביקה הדר או יהודה לוי מתנהגים בחיי היומיומיים בפוזה לא מודעת. אם אתה מתחיל להאמין לבולשיט של עצמך, קרי שאתה באמת כוכב, בטח ובטח בישראל שאין בזה שום סממנים של סטטוס אמיתי, אתה עלול לגמור רע מאוד. ההצגה מתכתבת עם המציאות הזו שבה ילדים רוצים להיות מפורסמים כשהם יהיו גדולים".