סילבן שלום: "אני יכול לסחוף מדינה שלמה"
שר החוץ מסתער על המירוץ לראשות הליכוד ועונה לאלו הטוענים שהוא נעדר כריזמה: "הצניעות אינה תכונה מגונה. המדינה זקוקה למישהו שינהל אותה, לא למישהו שיעשה שואו-אוף". על האג'נדה הכלכלית-חברתית שאימץ לעצמו כעת, למרות שהצביע בעד תקציבי הגזירות: "אמרתי את דברי נגד, אבל הממשלה קיבלה החלטות. לא יכולתי לעשות יותר"
את הערב הקודם, לאחר ההכרזה על המועמדות, הוא סגר בכנס פעילים בצפת. "מאות היו שם והריעו לו", מספרים אנשי פמליית השר. אמש היה לו קשה יותר בכנס שדרות. "אם לא עכשיו, אז מתי?", אומר לנו בן דודו, חיים שלום מקרית-גת, אישיות ציבורית מקומית שהתייצב לסייע לסילבן במאבק הגדול של חייו. בין לבין הוא סוגר קצוות לקראת הקמפיין הפרסומי הגדול שיעלה המטה בימים הקרובים. ה-19 בחודש, מועד הפריימריז על ראשות הליכוד, הולך ומתקרב.
- אדוני סגן ראש הממשלה ושר החוץ, עמיתיך בליכוד טוענים שהתברכת בתכונות משובחות רבות, אשר כריזמה היא לא אחת מהן.
"אני לא מסכים עם זה. התשובה החד משמעית שלי היא שאני יכול לסחוף מדינה שלמה קדימה, אבל הצניעות אינה תכונה מגונה. הלוואי וכל הפוליטיקאים היו מאמצים את התכונה הזאת. מעולם לא דאגתי להבליט את עצמי, אולי כמו שאחרים רוצים לעשות זאת. המדינה זקוקה למישהו שינהל אותה, לא למישהו שיעשה 'שואו-אוף'.
"אני חושב שכיום אני התשובה היחידה האמיתית שיכולה להציל את הליכוד. יש הרבה מועמדים טובים. אבל אני חושב שאני אוכל להביא את מספר המנדטים הגבוה ביותר לליכוד. אני גם בא עם הניסיון הכי עשיר. אני בעל ארבעה תארים אקדמיים, כיהנתי בשלושה משרדי ממשלה. אני האיש שיכול היום להוביל את המדינה קדימה".
- ובעניין הזה ממש. היית שר אוצר, היום אתה סגן ראש ממשלה, איפה היית כל הזמן הזה? הרי הצבעת בעד תקציב הגזירות ב-2005, העוני של 1.5 מיליון ישראלים והאבטלה של רבע מיליון לא החלו היום, כשאתה עובר לדבר באג'נדה חברתית-כלכלית.
"כשהייתי שר אוצר, ישראל הייתה באחת התקופות הקשות שידעה: 20 אלף פיגועים, 140 הרוגים כל חודש, 7 מיליארד שקלים שהייתי צריך להעביר לחומת מגן א' ו-ב', 11 בספטמבר בניו-יורק, הנאסד"ק נפל שלוש פעמים. בתקופה הזאת היינו עם ש"ס ועם העבודה בקואלציה. למרות כל אלה, עשיתי דברים שמעולם לא עשו, הטלתי מס על הבורסה...".
- זה צעד נגד העשירים, אך מה על העניים? גם אתה חתום על הגזירות הללו שעכשיו אתה יוצא נגדן.
"רק בשנת התקציב הזאת אנו מכניסים לקופת המדינה שלושה מליארד שקלים מהמיסים על שוק ההון. שלושה מיליארד שקלים שיכולים לעשות לעניים ולרווחה דברים שהם חלומיים".
שלום עם קופי ענאן ואבו מאזן. לא להסכם קבע (צילום: שי מילנר)
- בנאומך במסיבת העיתונאים בה הכרזת על מועמדותך לליכוד הדגשת: "אסור שהמדיניות הכלכלית של התקופה האחרונה תימשך", וחתמת בסימן קריאה. אבל אתה היית שם, כסגן ראש ממשלה. אתה הרמת יד בעד תקציב הגזירות שאתה יוצא עכשיו נגדו.
"זה נכון שאני הייתי סגן ראש ממשלה, אבל אני לא יכול לעשות יותר כשבנוסף אני מופקד על תיק החוץ. אני יכול לבוא ולומר את דברי נגד הגזירות וגם עשיתי זאת, אבל בסופו של דבר הממשלה מקבלת החלטות.
"אני חושב שהמדיניות הזאת הייתה לא נכונה. אי אפשר לעשות מדיניות שפוגעת רק בחלשים ואני לא עשיתי זאת. אני יכול היום לתת תקווה, אני יכול להציע שיוויון הזדמנויות. אני מאמין שכל אותו ציבור שעמד עד היום בפני חסימה – תיפתח לו בעזרתי הדרך. אני יודע כמה קשה לאנשים מבאר שבע להצליח, הרי עברתי את הדרך הזאת בעצמי. לכן אמרתי שאני אפתח בשבילם את הדרך. אני מאמין שאני יכול לתת תקווה ובכוונתי לעשות מהפיכה, מהפיכה חברתית".
- לסיום, ענייני מדיניות החוץ והביטחון של ישראל. לו אתה ראש ממשלה, האם היית חותר מייד להסכם קבע עם הפלסטינים?
"לא, ממש לא. אם נלך עכשיו להסדר הקבע, אנחנו נפוצץ הכל. זה עלול להתפוצץ לנו בפרצוף. הפערים בינינו לבין הפלסטינים כל כך גדולים ונוגעים לסוגיות רבות - מירושלים, דרך קביעת הגבולות וההתנחלויות ועד סוגיית הפליטים. צריך לעבור את התהליך בהדרגתיות – אם אין טרור, אז מדברים ומצמצמים פערים. אם הולכים ישר להסדר הקבע זה יביא להתפוצצות שסופה מי ישורינו".
- ואתה סומך על אבו-מאזן?
"פגשתי אותו בשבוע שעבר בארוחת ערב על שולחן נשיא טוניסיה. אמרתי לו דבר אחד: ההצהרות שלך יכולות להיות טובות, אך אם זה לא מגובה במעשים – זה לא יעזור. אמרתי לו שהחמאס יערער בסוף את שלטונו האישי ברשות הפלסטינית. נכון לעכשיו, הוא לא עושה את מה שנדרש".
לפנייה לכתב/ת 
