רוצה שבעלך יהיה גם חבר שלך? פה מתחילה הבעיה

יועצי הנישואים שהשתתפו לפני על שלושה חודשים בכנס בצפון קרוליינה על יחסי נשים-גברים בתחילת המילניום השלישי היו תמימי דעים: הדילמה המרכזית בחיי הנישואים היום היא איך לצקת אינטימיות למערכת הזוגית-משפחתית. "במיוחד הגברים מתקשים בסוגיית האינטימיות", אמר בכנס פרופ' סם מרגוליס מאוניברסיטת גרינסבורו שבצפון קרוליינה. "הם כבר למדו להתייחס בכבוד לקריירות של נשותיהם, התרגלו לקבל בהבנה את העובדה שהאישה מביאה תלוש משכורת יותר שמן משלהם, קלטו איך רוחצים תינוק, איך מחתלים ומחממים לו בקבוק, והם מסוגלים להכין עוף עם יין בתנור עוד לפני שהאישה מגיעה הביתה, אבל הם מתקשים להביע אינטימיות רגשית ביחסיהם עם בנות הזוג, וזו היום הסיבה למחצית ממקרי הגירושים באמריקה".

רשמים מהכנס מביא כתב העת האמריקאי 'סייקולוג'י טודיי' בגליונו האחרון. כתב העת מנסה לשים את האצבע על הבעיה המרכזית: "מחקרים רבים מתמקדים בסוגיות שעוסקות בשינוי הקיצוני שחל במעמדן של הנשים מאז שנות ה-70 של המאה שעברה, דנים במגוון התפקידים הציבוריים שהן ממלאות, בשאיפותיהן, בהזדמנויות החדשות שנפתחו בפניהן, ומנתחים מכל זווית את הנשיות התלת מימדית החדשה, זו שמאפשרת לאישה לתפקד כאם, כרעיה ובה בעת לפתח קריירה. אבל המחקרים הרבים מתעלמים בדרך כלל מההשלכות שיש לכך על הגברים – בין אם מדובר בבעלים או סתם בבני זוג. גם חיי הגברים השתנו לבלי הכר, ועכשיו רובם נבוכים, מחפשים הדרכה כדי להבין איך לתפקד מול עולם מושגים נשי שהתחדש לנגד עיניהם".

"מעט נשים יכולות לומר היום שחייהן זהים לחיים שניהלו אמותיהן", אמר בכנס ד"ר סטיבן נוק מאוניברסיטת וירג'יניה, מחבר הספר 'מהי משמעות הנישואים לגבר'. "לנשים נפתחות אופציות חדשות מדי חודש, וזה מביך גברים שהביאו מהבית מושגים על התפקיד המוכר, המסורתי, של אמא ואבא. הם הכירו את ההגדרה שאומרת שבעל טוב הוא מי שמפרנס, מגן ומשמש מסגרת איתנה למשפחה. והנה היום רוצות הנשים גם בעל מפרנס ומצליח וגם חבר קרוב, ידיד נפש ושותף רגשי לחוויותיהן".

מחיר האחריות הגברית

בשנות ה-60 וה-70 לא נשמעה הטענה שאחד מסודות הנישואים המוצלחים הוא שעל הבעל להיות החבר הכי טוב של אשתו. הצלחה של הגבר מחוץ לבית – למשל בקריירה ציבורית או בעסקים – הקנתה לו תהילה רבה בבית, מעין גושפנקה להיותו בעל לעניין. גם היום לא נוהגות נשים לפסול גבר רק משום שהוא מצליח ועסוק בעשיית כסף, אבל הן לא מוותרות על מה שנראה להן הדבר הכי חשוב – שיהיה שותף רגשי. אם הוא מרוחק, שקוע בענייניו, לא מתעניין במה שקורה להן במישור האישי, הוא נחשב לבעל מאכזב.

ד"ר סטיבן נוק: "אני חוקר כבר שנים רבות לעומק את טיב הקשר הרגשי בין בעלים לנשים. אין לי ספק שגברים מתייחסים לחיי הנישואים שלהם במלוא הרצינות, אבל סולם העדיפויות שלהם עדיין שואב ממסורת בית הוריהם ובית הורי הוריהם ולא מתואם עם סולם העדיפויות של הנשים בשנות האלפיים".

משנת 1994 עורך ד"ר נוק סקר רוחב בקרב 6,000 גברים אמריקאים – כולם צעירים, משכילים ובעלי יכולת כלכלית ממוצעת. ממצאי הסקר מתפרסמים לראשונה ב'סייקולוג'י טו - דיי', ומתברר ש-70% מהמשתתפים בסקר אמרו שעם נישואיהם חל שינוי עמוק בכל תחומי חייהם. הם חשו שמוטלת עליהם 'אחריות גברית', ובגלל זה הם עבדו יותר שעות והתאמצו להתקדם בעבודה. הם אכן הצליחו להגדיל את הכנסותיהם החודשיות, אך במחיר כבד: הם בילו הרבה פחות זמן עם קרובי משפחה, התנדבו הרבה פחות לכל מיני מבצעים, התראו פחות עם חבריהם מנוער, נמנעו מלעסוק בספורט שדורש העזה והסתכנות ונראו יותר באירועים עסקיים וציבוריים.

מסביר ד"ר נוק: "התרשמתי שגברים צעירים משנים אחרי נישואיהם את השקפת העולם שלהם. הם רואים אחרת את תפקידם ביקום. הם הופכים להולכים בתלם, נמנעים מלהיגרר להרפתקאות (גם אם בעברם היו הרפתקנים), נהיים יותר שמרנים, מגלים עניין במסורת, מתעניינים בחינוך ובאקולוגיה. השתכנעתי מעבר לכל ספק שמבחינתם הנישואים הם יותר מהבעת אהבה לאישה – מדובר בהצהרת כוונות פומבית לקחת אחריות ולהתחייב למערכת הציפיות של בת הזוג ושל המשפחה הקרובה. הרצינות שבה הם נכנסים למסגרת הנישואים מוכיחה שהם רוצים להיות בעלים מוצלחים ומוכנים להתאמץ כדי להצליח בתחום הזה".

אז מדוע הם בכל זאת נכשלים? ד"ר נוק מסביר שהכישלון נובע מכך שהנשים העלו את דרישותיהן מחיי הנישואים, וכעת הן רוצות שהבעל יהיה גם חבר אינטימי. "היום דרישתן הראשונה של הנשים היא שהבעלים יהיו חבריהן הטובים ביותר. כשהתחלתי את המחקר, בתחילת שנות ה-90, הן לא העלו את הדרישה הזאת. וחוץ מזה הן דורשות שיהיה רגיש. רק לפני דור, אם גבר היה מפרנס טוב ובעל תכונות אנושיות נחמדות, לא יותר מזה, נשים היו משיבות לו בשמחה רבה 'כן' על הצעת נישואים. די היה בכך שהוא היה חוזר ערב ערב הביתה, שותה כוסית, צופה בטלוויזיה עם האישה והולך איתה לישון ביחד. היום הדרישות התרחבו מאוד. בעל טוב הוא מי שיודע להקשיב, להפנים את מה ששמע מהאישה, להביע עניין ואמפתיה. עליו לחיות עם ולא ליד ולהיות שותף רגשי מלא. נשים לא מסתפקות יותר בטיפוס שלא משקר להן, מפרנס היטב ורוחץ את הילדים בערב. הן רוצות יותר".

רף ציפיות חדש

מי ילמד את הגברים להיות שותפים אינטימיים? טרי ריל, תרפיסט ויועץ נישואים שהשתתף בכנס: "לגבר שפונה אלי ושואל 'מה אשתי רוצה ממני?' אני עונה: אתה הרי בחור פיקח. לא מדובר בבניית חללית. היא רוצה שתהיה יותר תקשורתי, יותר מתעניין, יותר פתוח ובר שיח. היא רוצה שתדבר אליה. העניין הוא שללא מעט גברים המטלה הזאת נראית יותר מסובכת מלבנות חללית ולשגר אותה לחלל".

מוסיף ריל: "הגבר המיואש הזה, שאשתו מאיימת עליו בפרידה, אומר לי: 'אני לא מבין מה לעזאזל היא רוצה ממני. אני מביא הביתה משכורת שמנה, אנחנו גרים בבית מרווח, המטבח שלה מאובזר בכל הכלים החדשים, אני מחליף לה מכונית מדי שלוש שנים, אני מביא פרחים בחגים, ובכל זאת היא מסתובבת בבית בפנים חמוצות'. אני לא סבור שמדובר בסוגיית נשים מנוגה וגברים ממאדים. מדובר ברף ציפיות מסוג חדש, שהגברים לא ערוכים אליו. הנשים מצפות בעצם שהבעל יתנהג כמו החברה הכי טובה שלהן.

השאלה היא עד כמה הגברים בנויים לכך מטבע בריאתם. הרי כשאישה יוצאת למסיבה ומכירים לה כמה גברים, היא תעדיף ללא ספק את איש העסקים השנון מאשר את מורה התיכון הרגיש שגוחן ומקשיב לה. אי אפשר לקבל הכל.

"גברים יוסיפו כנראה להתלבט עוד שנים רבות בשאלה 'מה היא באמת רוצה ממני ואיך אני יכול לתת לה את מבוקשה'. אין ספק שרוב רובם של הגברים היום הם אבות יותר טובים ממה שהיו אבותיהם, אבל נראה שהם לא בעלים הרבה יותר טובים מאבותיהם. הסיבה המיידית לכך היא שמבחינת הגבר קל יותר ומסוכן פחות להיות חשוף, רגשי, קרוב ואינטימי עם הילד מאשר עם האישה".