האיש שניצח את הקזינו

המהנדס ממונטה קארלו

ג'וזף ג'גרס, מהנדס מכונות בריטי בן המאה ה-19, הוקסם מהמכניקה של גלגל הרולטה. ב-1873 הוא נסע לקזינו במונטה קארלו, ושכר שישה בחורים, שתפקידם היה לרשום כל מספר שיצא בכל אחת משש הרולטות במקום, בכל שעות הפעילות. אחר כך הוא בילה עוד שבוע עם המספרים וחיפש דפוסים שחוזרים על עצמם מעבר לאקראיות. זה היה לפני הימים המפונקים של המחשב, אבל בסוף הוא מצא כמובן, אחרת זה לא היה סיפור כזה טוב: באחת הרולטות של הקזינו היו תשעה מספרים שחזרו לעיתים תכופות מדי.

למחרת נכנס ג'גרס לקזינו ויצא משם עם 70 אלף דולר. כעבור שלושה ימים הוא צבר קופה קטנה של 300 אלף דולר. מנהלי הקזינו לא ויתרו בקלות, ובאמצע הלילה החליפו בין גלגלי הרולטה שעל השולחנות. כשג'גרס נכנס לקזינו כדי להמשיך לעבוד על החיסכון לאוניברסיטה בשביל הנכדים, הוא נתקל בגלגל רולטה נקי וטהור, בלי מספרים מועדפים - וגם בלי השריטה הקטנה שהשאיר על הגלגל האהוב שלו בדיוק למקרה כזה. מבט מהיר מסביב, והוא מצא את האבדה. בסוף הערב עמד הכיס המצטבר שלו על 450 אלף דולר, סכום עתק במונחי 1873.

לאנשי הקזינו נמאס. הם הזמינו מפריז סט חדש של חוצצי המתכת שמפרידים בין המספרים בגלגל הרולטה, ובכל לילה החליפו בין החוצצים בין כל הרולטות. עברו יומיים של הפסדים לפני שג'גרס החליט לוותר, ונסע בחזרה לבריטניה עם מה שנשאר לו: 325 אלף דולר. הוא מעולם לא חזר למונטה קארלו.

כשאיינשטיין צחק

לא ברור אם הסיפור הבא אמיתי, אבל הוא נחמד בכל מקרה. ניק "היווני" דנדלוס, מהמר מוכר באמצע המאה שעברה, מצא את עצמו פעם מלווה את הפרופסור אלברט איינשטיין בסיור בין בתי הקזינו של וגאס. ניק רצה שהאורח המכובד יזכה ליחס הולם, אבל חשש שחלק מחבריו המהמרים לא בדיוק יודעים מי זה הגאון שמסתובב איתו. לכן הוא הציג את איינשטיין בפני כל מי שפגשו כ"אל הקטן מפרינסטון, ששולט על חלק גדול מהאקשן בסביבות ג'רזי". האגדה מספרת שהגאון, שהיה מאוד משועשע מהקטע, הצליח לשמור על פני פוקר.

היום שבו 15 איש טבעו בשלולית

כעבור איזה 100 שנה, בחלק אחר לגמרי של העולם, הפועל פ"ת מארחת את בני יהודה. סערת אימים, המגרש בוצי, השחקנים כולם מים. בטוטו צריך לנחש רק 13 משחקים, וערן מפתח תקווה צמוד בטירוף ל"שירים ושערים" ברדיו. יש לו כבר 12 מ-12 וחסר לו רק ניצחון של פ"ת, המשחק האחרון שעדיין מתקיים. 0:1 קטן יספיק. דקה 60, דקה 70, דקה 80 - אין התקדמות. דקה 90 נגמר המשחק בתיקו אפס.

בלילה יושב ערן לראות את "משחק השבת", או איך שלא קראו לזה ב-1982. מראים שם קטע מהמשחק, ופ"ת תוקפת כל הזמן. רונן הלל מחמיץ עוד כדור ועוד כדור. אלוהים, גול קטן הוא לא יכול לתת? בדקה ה-87 הלל עובר שני שחקני בני יהודה, חולף גם על פני השוער, מגלגל מעשרה מטרים פס שטוח מול שער ריק - והכדור נתקע בתוך שלולית על קו השער. והכדור מסתובב ומסתובב, תקוע באותה נקודה על קו השער בתוך שלולית הבוץ. הלל ומגן של בני יהודה רצים אליו, והמגן מקדים אותו בחצי שנייה, מעיף את הכדור רחוק ומונע הפסד.

למחרת, אחרי שהטוטו מתארגן על כל הזכיות, ערן מצלצל לתקליט (ככה היו אומרים אז) ושומע שאף אחד לא זכה בפרס הגדול ויש עוד 15 אומללים כמוהו שפגעו ב-12 ניחושים. האיש גומר עם 2,500 לירות בכיס במקום מיליון וחצי. הכל בגלל שלולית.

משחק ה-54 מיליון דולר

סוכנויות ההימורים עושות את הכסף הגדול מכדורגל בדרך כלל, שם נרשמת תמיד תנועה כבדה. אבל באביב 2002 היתה להם נחת גם מכדורסל, ועוד כדורסל אירופי: אוראל גרייט, קבוצה מרוסיה, עמדה לארח את ריאל מדריד. על פי כל הדיווחים, ריאל - שכבר איבדה עניין במפעל - התכוונה לצאת למסע הארוך להרי אוראל בלי חמישה משחקניה, ארבעה מהם שחקני החמישייה הראשונה.

הדיווחים התבררו כנכונים. ריאל באמת הגיעה בסגל קטוע לגמרי, וצירפה שחקנים מקבוצת הנוער. ציפה לה משחק מול קבוצה שנחשבה לחזקה מאוד באולם הביתי, הפסידה עד אז רק אחד מתוך שבעה משחקים, ומעבר לזה גם ניצחה את ריאל בספרד.

המהמרים נכנסו לטירוף והליין עלה מחמש נקודות לרוסים עד 11, תנועה חסרת תקדים. לאיש לא היה ספק שהרוסים יביסו את ריאל, שכביכול אין לה על מה לשחק. אלא שזה היה היום שבו נולד המשפט השגור בקהילת המהמרים - "הרוסים האלה, כולם מוכרי משחקים. לא נוגע בהם יותר בחיים". ריאל ניצחה 104:113, ועד היום לא ממש ברור איך.

באותו שבוע פירסם ה"סאן" הבריטי שהמשחק הזה שבר לראשונה אי פעם את כל שיאי ההכנסות של אתרי ההימורים, הטוטו החוקי והבנקים הלא חוקיים, ממשחק כדורסל אחד: 54.7 מיליון דולר עפו מכיסי המהמרים אל הבנקים. גם אני תרמתי למאמץ הקולקטיבי, כששמתי עם חבר 100 שקל על הניצחון השקוף של הרוסים. מה זה שקוף, כמו אוויר.

פרשת הזוכה המפוחם

הסיפור האחרון התרחש לפני כשנתיים. יורגוס ספרופולוס, מחסנאי בנמל של פיראוס שהשתכר 950 יורו בחודש, זכה במיליון ורבע יורו בטופס טוטו שהורכב ממשחקי כדורגל בליגה היוונית הראשונה. הוא בדק את הטופס, מיהר להודיע לאשתו על הזכייה, ואמר לאחראי המשמרת שהוא סובל מכאבי ראש נוראים ומוכרח לצאת הביתה, אחרת הוא מתעלף. אחרי שקיבל אישור הקפיד להניח את הטופס הזוכה בתוך הארנק, וטמן אותו בכיס. כמו תמיד.

ספרופולוס הזמין מונית למשרדי הטוטו המקומיים, והתמקם במושב האחורי. כל מה שעניין אותו היה להגיע בשלום ולפדות את הטופס הזוכה. כל שתי דקות, יש להניח, הוא מישש את אחוריו כדי לוודא שהארנק נמצא שם.

ב-15:30 בערך, בצומת מרכזי בפרבר של אתונה, המונית שבה נסע ספרופולוס התנגשה במכונית שנסעה במהירות וסטתה מהמסלול. שלושה הרוגים נרשמו בתאונה ההיא, ופצועה אחת. שתי גופות נמצאו מפוחמות לגמרי. זאת של נהג המשאית, וזאת של הזוכה המאושר. הטופס, אגב, לא נמצא מעולם.