כך נשתמש בדמיון לריפוי מחלות ושיכוך כאבים
הדמיון שלנו, מתברר, יכול לשמש כלי עזר חשוב לחיזוק המערכת החיסונית, לריפוי מחלות, לשיכוך כאבים ואפילו להתמודדות עם פחד ממחבלים. אנשי המקצוע שעוסקים בטיפול בדמיון מודרך טוענים שהכל מתחיל בתסריט שאנחנו בונים לעצמנו וביכולת שלנו לקחת אותו למקום חיובי יותר
במשך תקופה ארוכה סבל עידו בן ה-,12 שמתגורר עם משפחתו באחד היישובים בקו העימות, מביעותי לילה. הוא התעורר משנתו בבהלה נוראית, רץ לחדרם של הוריו וסירב לחזור לישון במיטתו. כשהגיע לקליניקה של עמוס צור, פסיכולוג קליני ומומחה להיפנוזה, סיפרה אמו שהוא פוחד ללכת לישון ודוחה את הכניסה למיטה כמה שרק אפשר.
לא היה קשה למצוא את הקשר בין מציאות חייו של עידו לבין החלומות הרעים שתקפו אותו. ביישוב שבו מתגוררת משפחתו נחשפים התושבים מדי פעם לאיום של חדירת מחבלים ופיגועים, שהפך לחלק בלתי נפרד מחייהם. אמו של עידו אמנם הפגישה אותו עם שומרי הלילה החמושים של היישוב, בתקווה שהדבר ירגיע אותו, שיתפה אותו ב"טקס" נעילת דלתות הבית בלילה וניסתה להסביר לו שהפחד שלו מוגזם, אך דבר לא הועיל. רק שינה במיטת ההורים הרגיעה אותו.
בפגישה ביקש צור מעידו לעצום את עיניו ולראות בדמיונו שהנה מגיע ערב, הוא הולך לישון, נרדם ומתחיל לחלום את החלום הרע. ואז ביקש מעידו לספר לו מה חלם. “אני חולם שאנשים רעים מקיפים את היישוב. יש להם רובים, והם רוצים להרוג את כל האנשים ואת כל הילדים. כולם נורא מפחדים. אני מתעורר בבהלה,” אמר עידו.
“בהמשך ביקשתי ממנו 'לראות' את המשך החלום עד סופו ולהמציא לו סוף טוב,“ אומר צור, מחבר הספר 'להיות פרפר - כוחו המרפא של הדמיון'. “זה מצא חן בעיניו. סוף החלום הפעם היה: 'האנשים הרעים הולכים למקום אחר'. בסופו של דבר עידו נרדם והמשיך לישון בשקט עד הבוקר.“
להתיידד עם המפלצת
השיטה שבה השתמש צור כדי לסייע לעידו להשתחרר מפחדיו נקראת דמיון מונחה, או דמיון מודרך. שיטת הטיפול הזו עושה שימוש ביכולתנו לדמיין תחושות, רגשות ומראות באמצעות כוח המחשבה, כדי ליצור שינוי במצב הפיזי והרגשי שלנו.
“החשיבה הראשונית שלנו היא חשיבה בתמונות, כשאנחנו מגיבים לתמונות שיש לנו בראש כאילו היו המציאות,” אומר צור. “אנחנו לא מתנהלים מול המציאות, אלא מול המציאות כפי שהיא נתפסת בעינינו, מול מה שאנחנו מאמינים שהוא המציאות.
“הטיפול בדמיון מודרך מאפשר לנו לשנות את תפיסת המציאות שלנו ואת הדימוי שיש לנו בראש לגביה. עבודה עם הדמיון מאפשרת לנו לחולל שינוי במציאות הפנימית שלנו, ובעקבותיה לשנות את רגשותינו והתנהגותנו.
“הראשון שהתחיל בעבודה עם דמיון מודרך היה הפסיכולוג אמיל קואה, שביקש מהמטופלים שלו דבר אחד: להגיד לעצמם כל בוקר, כמו מנטרה, 'מצבי הולך ומשתפר בכל המובנים'. היום העבודה עם כל מטופל הרבה יותר ספציפית, אבל זה הבסיס לשיטה.“
התסריט נכתב מחדש
ד”ר איתי שצקר, מטפל בהיפנוזה ומנהל מרפאה לרפואה משלימה בשירותי בריאות כללית, מתמחה בטיפול בחרדות באמצעות דמיון מודרך. “איש מקצוע שמטפל באדם חרד לא יכול לשנות את מה שקורה בעולם החיצוני, אבל הוא כן יכול לשנות את התגובה הפנימית שלו,“ הוא מסביר. “הרעיון הוא ללמד את הפציינט, באמצעות הדמיון, תגובה פנימית יותר טובה ויותר מסתגלת לדברים שמתרחשים בחוץ ולחקות את תגובותיהם של אנשים לא חרדתיים שנקלעים לנסיבות קשות.
“בדמיון מודרך המטפל חוקר יחד עם המטופל, שנמצא במצב של הרפיה, רגשות ותסריטים שליליים שיש לו בראש, ומתוכם מלמד אותו להגיע למצב מאוזן. אפשר לראות תמונות מפחידות שראית בחדשות, לעצום עיניים ולדמיין את עצמך מטייל במקום נעים, רגוע ונינוח. לחלופין אפשר להשתמש בדימוי דווקא כדי להבין את הפחד ולעבד אותו.“
הדמיון המודרך מבוצע בחדר הטיפולים, באווירה רגועה מגוננת, וכולל תרגילי נשימות. בחלק מהמקרים מקשיב המטופל לפעימות ליבו והופך אותן בדמיונו למין תיפוף רך ולמוזיקה שהוא אוהב. אחת הטכניקות בטיפול היא של 'מקום בטוח'.
“המטופל יוצר לעצמו בדמיון מקום מאוד מוגן, כמו למשל עובר בתוך רחם, ישיבה בחדר נעים על כריות רכות, רביצה על כר דשא שטוף שמש או רכיבה רגועה על ענן גבוה בשמיים,“ מסביר ד“ר שצקר. “טכניקות אחרות הן להחזיר אותו לתקופות בעברו שבהן הרגיש ותיפקד טוב.“
תופעות ובעיות נוספות שבהן ניתן לטפל באמצעות דמיון מודרך: חרדת בחינות, משקל יתר, עישון, חששות מקשר אינטימי והתנהגות כפייתית. דמיון מונחה נמצא מקל ומפחית כאבי ראש, מפרקים ושרירים, יתר לחץ דם ותגובות אלרגיות.
זה במוח שלך
דמיון מודרך והמנגנונים הפיזיולוגיים שהוא מפעיל נמצאים עתה בחזית המחקר. “היום, בזכות הטכנולוגיה המתקדמת, נפתח בפנינו צוהר להסתכלות פנימה לתוך הקופסה השחורה ולהתבוננות חשמלית, אנטומית ופיזיולוגית במה שנעשה במוח בזמן תהליך הדמיון המודרך,“ אומר ד“ר עופר כספי, סגן מנהל מרכז רקאנטי לרפואה פנימית ומחקר ומנהל היחידה לרפואה משלימה במרכז דווידוף במרכז הרפואי בילינסון.
ד”ר כספי, שהוא מומחה ברפואה פנימית ובעל תואר ברפואה סינית ובפסיכולוגיה, משתמש בדמיון מודרך באופן קבוע בעבודתו עם חולי סרטן. “דמיון מודרך עובד בשתי דרכים עיקריות. הוא עובד על מגוון רחב של מנגנונים עצביים וגורם להפעלה של כמה אזורים שונים במוח תוך הפעלות רשתות עצביות מורכבות - רגשיות, חווייתיות, תחושתיות וקוגניטיביות; והוא פועל על מה שהיום מגדירים כ-- (Imunology Pycho Nuero Endo) PNEI שילוב של המערכת הנפשית, העצבית, ההורמונלית והחיסונית, שקשורות זו בזו באמצעות כמה גורמים.
“במחקרים נמצא שבאמצעות דמיון מודרך ניתן להשפיע על מערכת החיסון ולגרום לה לעבוד בצורה יעילה יותר. בדגימות דם שנלקחו מאנשים לפני ואחרי תהליך של דמיון מודרך נמצאו לא רק שיפור בפעילות מערכת החיסון, אלא גם שינוי בהרכבה, כולל עלייה בייצור תאים חיוניים.
“אנחנו עושים בדמיון מודרך שימוש אדיר, כשכל השימושים מגובים במחקרים. אנחנו מכינים בעזרתו חולים לקראת פרוצדורות כירורגיות ופעולות פולשניות. דמיון מודרך לא רק מאפשר להוריד את מינון משככי הכאבים שהחולים מקבלים אחרי פרוצדורות כאלה, אלא גם גורם לירידה אובייקטיבית בסיבוכים אחריהן. כך למשל שימוש בדמיון מודרך לקראת צנתור לב מביא להקטנה בשיעור הפרעות הקצב בפעילות הלב.”
ד“ר כספי מודאג מהמצב הנוכחי, שבו כמעט כל אחד בישראל יכול לטפל בדמיון מודרך. “למרות שההבדל בין דמיון מודרך להיפנוזה לא מהותי, כי שני התחומים האלה משתמשים באותן טכניקות ובאותה שפה, במדינת ישראל רשאי להשתמש בהיפנוזה רק מי שיש לו רישיון ממשרד הבריאות - רופא, פסיכיאטר, פסיכולוג קליני או רופא שיניים שעבר הכשרה מתאימה ועמד בבחינות. לעומת זאת, כל אחד בארץ שעובר קורס של שבועיים אצל איזה גורו כזה או אחר, כל נטורופת או כל מורה שלומדת את זה בשנת שבתון, יכולים לטפל באנשים באמצעות דמיון מודרך. זה מאוד לא תקין".
לפנייה לכתב/ת 
