פותחים עונה ב-NBA: הבית הפאסיפי
פיניקס שתהנה מחזרתו של סטודמאייר לאחר שנה בחוץ, הקליפרס שינסו להתרגל למעמדם כקבוצה הבכירה בלוס אנג'לס, גולדן סטייט עם דון נלסון על הקווים וקובי והלייקרס ייאבקו על ראשות הבית
את הבית הפאסיפי לקחה בשנתיים האחרונות פיניקס בקלות יחסית. העונה נראה כי הסאנס עלולים לשלם לראשונה על ההגנה החדירה שלהם, בעיקר בעקבות שיפור יריבותיה לבית. הבית הפאסיפי, אחד החזקים ביותר ב-NBA, פתוח לחלוטין. ככה הוא הולך להסתיים.
לוס אנג'לס קליפרס
הגיעו: טים תומאס (29, 2.08 מ'), ארון וויליאמס (35, 2.06 מ'). רוקי'ס: פול דייויס (22, 2.11 מ'). עזבו: ולדימיר ראדמנוביץ' (שחקן חופשי, ללייקרס).
סם קאסל, מומחה לשיקום פרוייקטים עשה את זה שוב בעונה שעברה והפך את הפרנצ'ייס הכי עלוב ב-NBA לקבוצת פלייאוף מצויינת, למרות יכולת לא מזהירה במיוחד. קאסל, כהרגלו, הפך את השחקנים שלידו לטובים יותר ויצר כימיה נכונה בין אלטון בראנד, קורי מגאטי וכריס קיימן.
בקיץ ייצב מייק דאנליבי הותיק והטוב את הסגל, כיאה לקבוצה שרוצה לרוץ חזק. צירופו של טים תומאס יהפוך את הקליפרס לאיום רציני בכל מקום על הפארקט ויריבה לגיטימית לכל קבוצה בפלייאוף שעכשיו יהיה עבורה גם קל יותר בזכות דירוג גבוה יותר. לג'יי לנו כבר אין על מי לצחוק - אין ספק, ימים יפים עוברים על בילי קריסטל, הגרסה היהודית והנחמדה של ג'ק ניקולסון.
שווה מעקב: שון ליבינגסטון. הגארד הצעיר לא יכול היה לבקש יותר ממה שהוא קיבל מהקליפרס. אחרי שנתיים עמוסות בפציעות, ליבינגסטון, שהגיע ישירות מהתיכונים, אמור לקבל דקות משמעותיות יותר כמחליף של קאסל. על הדרך הוא גם יוכל ללמוד מהמאסטר אותו הוא אמור בבוא היום גם להחליף.
פיניקס סאנס
הגיעו: מרכוס בנקס (26, 1.87 מ'), ג'ומיין ג'ונס (27, 2.03 מ'), אריק פיאטקובסקי (36, 2.01 מ'), שון מארקס (31, 2.08 מ'). עזבו: טים תומאס (לקליפרס), אדי האוס (לניו ג'רזי).
הכדורסל המהיר והקצבי שהכתיבו המאמן מייק ד'אנטוני והרכז שלו סטיב נאש, הפך להיות הדבר הכי אופנתי בכדורסל כיום וגם הביא את הקבוצה להישגים (ראשות הבית הפאסיפי, תואר MVP שני רצוף לנאש ותואר השחקן המשתפר לבוריס דיאו). העונה כך נראה, תשלם הקבוצה על חורים בהגנה וזה מה שיעשה את ההבדל בדרך לירידת שלב אחד בבית, דבר שעלול לפגוע בסיכוי לעבור יותר מסיבוב אחד בפלייאוף.
הבאתם של אריק פיאטקובסקי ושון מארקס אינה מספיקה, למרות שחזרתו של אמארה סטודמאייר מפציעה נראית כאילו הוחתם פרי-אייג'נט ברמה הגבוהה ביותר (וגם כך יכולותיו ההגנתיות די מוגבולות). למרות הוורסאטיליות של שון מריון והשיפור האדיר ביכולתם של בוריס דיאו וליאנדרו בארבוסה בשנה האחרונה, נראה כי רק אם הכל באמת ידפוק באופן מושלם, יצליחו השמשות לעשות עוד קפיצת מדרגה קדימה. ראג'ה בל וקורט תומאס יצטרכו לתת עונה גדולה מהספסל וסטודמאייר, שחוזר אחרי שנה ללא כדור, יצטרך לחזור ליכולת שאיפיינה אותו לפני הפציעה. בסאנס מאמינים שהכל חלק מהתכנית, גם אתם?
שווה מעקב: שון מריון. האמת, אין מה להרחיב דיבורים על השחקן הנהדר הזה, אבל בכל זאת - שון מריון הוא אולי התענוג הכי גדול שהליגה הזו יכולה להציע (נו טוב, אחרי סטיב נאש). הידית של 'המטריקס' מכל מצב וחכמת המשחק שלו, היו יכולים לקחת את פיניקס עד הסוף, אם הוא רק היה פחות נחמד. אנשי הפנטזי שביניכם בטח כבר מכירים את התרומה של 'המטריקס', אבל מי שלקח על עצמו את רג'י מילר במשך כל השנים, צריך גם להראות תכונות אופי דומות יותר למספר 31 המקורי מאינדיאנה.
שון מריון, 'המטריקס' צריך להפסיק להיות כזה נחמד (איי פי)
לוס אנג'לס לייקרס
הגיעו: ולאדימיר ראדמנוביץ' (26, 2.08 מ'), שמונד וויליאמס (31, 1.86 מ'), מוריס אוואנס (28, 1.96 מ'), ג'.ר. פינוק (23, 1.96 מ'). רוקי'ס: ג'ורדן פארמר (20, 1.88 מ'). עזבו: דווין ג'ורג' (לדאלאס).
השנה, לראשונה בהיסטוריה של הוליווד, הלייקרס מתחילים את העונה כקבוצה השניה בטיבה בעיר. לקובי ופיל ג'קסון לא היה חסר הרבה כדי להדיח את פיניקס בעונה שעברה ונראה כי הסופרסטאר עם המספר 24 על הגב (כבר לא 8), יבוא עם מטרה ברורה השנה. אם תשאלו את קובי, הוא גם היה צריך לקחת את תואר ה-MVP בקיץ האחרון (שכנראה גם הגיע לו), מה שרק יוסיף לדלק שמניע את המכונה ההתקפית הזו.
קחו את הלייקרס בחשבון. לפני שנה לא היו רבים שנתנו לסגולים-צהובים פלייאוף וכולם היו צריכים לאכול את הכובע בסופו של דבר. את העונה הנוכחית מתחילים בלה-לה לנד עם אותם ציפיות, אבל עם הרבה יותר אופטימיות בזכות הישגי השנה שעברה והמנוחה הראויה שקיבל קובי מהניתוח בברכו. כמו העונה הקודמת, גם זו בסך הכל עונת מעבר לפני שיתפנה בקיץ הבא מקום בתקרת השכר שיוכל לאפשר הבאת סופרסטאר נוסף לצד קובי.
בקיץ השקט יחסית שעבר על המועדון, הביא ג'קסון את ולדימיר רדמנוביץ' שיעבוד על תקן הקלעי שהיה חסר ללייקרס בסדרה מול פיניקס. ג'ורדן פארמר היהודי, נבחר בדראפט ויספק עוד קצת יציבות מהספסל. יחד עם קוואמי בראון, סמוש פארקר ולמאר אודום, יש לג'קסון חמישייה שיודעת לעשות הרבה סלים, שביחד עם השיטות ההגנתיות של ה'זן' גם יכולה לחשוב רחוק. אודום המשתפר אמור להמשיך להיות שוליה אפקטיבית לקובי ולתת הרבה נוכחות משל עצמו. פיפן הוא עדיין לא, אבל תסמכו על ג'קסון שיעשה שמח גם השנה לג'ק ניקולסון והחברים ב'סטייפלס סנטר'.
שווה מעקב: שמונד וויליאמס. נכון, ללייקרס יש הרבה צעירים כמו קוואמי בראון, ג'ורדן פארמר וסמוש פארקר, שהפתיע את כולם בעונה שעברה. אבל את שמונד וויליאמס יצא לנו להכיר בעונה שעברה מקרוב כשחקן ברצלונה ומעניין יהיה לראות כיצד הוא יתאקלם מחדש בליגה הטובה בעולם. וויליאמס, ששיחק ברוטציית "ששת השחקנים הפותחים" של דין סמית' בנורת' קרוליינה בסוף שנות ה-90' (עם וינס קארטר, אנטואן ג'יימיסון ואד קוטה), יודע לשחק כדורסל מסודר ועשוי לתרום לפיל ג'קסון עם הרבה ניסיון. בדיוק כמו מוריס אוואנס אגב (שעבר בתחילת שנות ה-2000 באולימפיאקוס, בנטון ודינמו מוסקבה).
גולדן סטייט ווריורס
הגיעו: דוואן וגנר (23, 1.88 מ'), קית' מקלאוד (27, 1.88 מ'), אנתוני רוברסון (23, 1.88 מ'). רוקי'ס: פטריק אובראיינט (20, 2.13 מ'). עזבו: דרק פישר (ליוטה), וויל ביינום (למכבי תל אביב), קלברט צ'ייני (שוחרר).
במסגרת השיפור הכללי שחווה הבית הפאסיפי, גם במפרץ סן פרנסיסקו יכולים להתגאות במגמת עלייה מסויימת - בעיקר בזכות המאמן החדש-ישן דון נלסון, שחזר לעשות סדר בשורות הלוחמים. המאמן הותיק שפוטר ב-1994 ובנה בינתיים את הקבוצה המלהיבה של דאלאס הנוכחית, הסתכסך עם הבעלים כריס כהן וחזר אחרי 12 שנה למפרץ. הוא היה האחרון שהביא את המועדון המפואר (3 אליפויות) לעונה חיובית והאחרון שגם הביא לאוקלנד ארינה פלייאוף.
אז הוא עשה את זה עם ה-RUN TMC שכלל גם את כריס מאלין, הג'נרל מנג'ר הנוכחי ששיחרר תוך שנתיים שמות כמו אנטואן ג'יימיסון, ניק ואן אקסל, גילברט ארינאס, יירי וולש, ספידי קלסקטון ואריק דאמפייר ללא תמורה ראויה. מאלין פיטר את גנרל המכללות, מייק מונטגומרי, אחרי עונה רבת תהפוכות שכללה ריב מתוקשר עם בארון דייויס והחזיר את 'נלי' הביתה. בינתיים מדווחים השחקנים כי הם מאושרים תחת נלסון ויכול להיות שהכדורסל המסודר והשמח שלו, עוד ייקח את דייויס היציב (אם הוא לא פצוע), את ג'ייסון ריצ'ארדסון המעופף ואת יתר החברים מהמפרץ (טרוי מרפי, מיקאל פייטרוס ומייק דאנליבי) בחזרה לפלייאוף. בתקווה שמאלין לא יפריע כמובן.
שווה מעקב: טרוי מרפי. תמיד כיף כשיש לך משאבת ריבאונדים בקבוצה. טרוי מרפי הוא אחד כזה ואחרי עוד עונה של שיפור עם 14 נקודות ו-10 ריבאונדים, יצטרך הבחור להמשיך להצדיק את תג 50 מיליון הדולר שתקע את העברתו בטרייד בקיץ. בווריורס בונים על כך.
סקרמנטו קינגס
הגיעו: ג'ון סלמונס (27, 2.01 מ'), לורן וודס (28, 2.18 מ'), מוריס טיילור (30, 2.06 מ'). רוקי'ס: קווינסי דובי (22, 1.91 מ'). עזבו: בונזי וולס (שחקן חופשי, ליוסטון).
לכולם ברור שלא מדובר בקבוצה הגדולה של תחילת שנות האלפיים. ובכל זאת, מפתה לשלוח את המלכים למקום השלישי בבית בו הם סיימו בעונה שעברה. הקהל ב'ארקו ארינה' ימשיך לצעוק "ביבי לשלטון" (בלי מסרים פוליטיים כמובן) וכשיש לך אולסטאר כמו רון ארטסט אתה יכול להיות אופטימי, אבל אירועי הקיץ פשוט מזכירים יותר מדי את תחילת הימים הרעים שעברו על הטריילבלייזרס בזמנו ונראה כי הקינגס יתקשו להתקרב לפלייאוף.
זה התחיל בעזיבה של בונזי וולס שהיה מצויין בסדרת הפלייאוף מול הספרס, נמשך במאמן אריק מאסלמן שנתפס כשהוא נוהג בשכרות ועבר למכת פציעות שתקפה את הקבוצה במשחקי ההכנה. תוסיפו לכל אלו את חוסר השקט שמוסיף שחקן כמו ארטסט לכל קבוצה בה הוא משחק ותקבלו מתכון לאסון.
מייק ביבי שוב יצטרך לחבר את הכל ביחד כדי שהדייסה תצא טעימה. שאריף עבדור ראחים, ויטלי פוטאפנקו ובראד מילר, ביחד עם התמיכה מהספסל של ג'ון
סאלמונס, מוריס טיילור וקורליס וויליאמסון, אמורים להספיק כדי לדחוף את הקבוצה למקום שלישי. ובכל זאת, משהו באוויר של בירת קליפורניה מריח לא טוב משום מה.
שווה מעקב: קווין מרטין יתחיל את השנה השלישית שלו בקבוצה ואמור לתת עוד קפיצת מדרגה בדרך להפוך לסופר-סטאר השלישי של הקבוצה. בעונה שעברה הוא קלע באחוזים מצויינים ושמר על יציבות עם 16.6 נקודות למשחק - כפול מהכמות אותה קלע בעונת הרוקי. אם הוא ימשיך בדרך הזו, הקינגס יעלו לפלייאוף ויתנו שם פייט לכל יריבה, בדיוק כפי שקרה בסדרה מול הספרס בה גם קלע מרטין סל ניצחון עם הרבה אופי.
לפנייה לכתב/ת 
