אמנות בעילום שם

הרהורים אלה עלו בראשי בפתיחת התערוכה הקבוצתית "אמנות בעילום שם" שנערכה בחוג לאמנות יצירה באוניברסיטת חיפה. התערוכה/מכירה הנה ראשונה מסוגה בארץ, ומציעה כ-600 יצירות מקוריות בפורמט זהה של אמנים מובילים בארץ, יחד עם יצירות סטודנטים מבתי ספר לאמנות. חתימת האמן תתגלה רק לאחר קניית העבודה במחיר זהה של 300 ₪ . כל הכנסות המכירה קודש למלגות עבור סטודנטים לאמנות. ללא ספק יוזמה ברוכה הראויה לחיקוי.

קטלוג התערוכה נמצא כאמור באינטרנט ונתן לקונים הזדמנות מוקדמת להציץ ביצירות ולתכנן את הרכישה. האם האמנות הנוצרת במדיום מסורתי של ציור, הדפס, צילום וכו', מתקרבת למתכונת הפצה-צריכה הדומה לזו שבאינטרנט? נדמה שיש סימנים לכך, למשל באמצעות רשת סופרמרקטים Aldi בגרמניה המוכרת אמנות מקורית כמצרך צריכה המוני החל מ 10 יורו ליצירה.

במקרה שלנו זוהי טעות אופטית בלבד! מבקרים לא מעטים עטו על הגלויות שבמכירה, כאשר טופסי הבינגו המסומנים בידם, ותקוותם לזכות ב"אוריגינל" ואם יזדמן אז בכמה אוריגינלים, של אמנים מפורסמים במחיר מציאה, וכל הקודם זוכה! קניה של יצירה מעשה ידי אמן בעל ערך שוק גבוה במחיר של 300 ₪ בלבד, מניבה לרוכש רווח נאה ביותר. בסופו של הערב נמכרו כמחצית מהיצירות. האם אלה שלא נמכרו לא היו טובות מספיק? או שלא זוהו כיצירות של אמנים "שווים"?

המשקיע הנבון לא היה צריך להתאמץ להגיע לטופסי הבינגו הראשונים ולהיאבק בקהל שנדחס אל עבר הגלויות בפתיחה. על קירות מבנה משכן האמנויות שסביבו, מוצגות יצירות רבות ומצוינות של סטודנטים הלומדים במקום, לידן לא היה דוחק ואיש כמעט לא נעצר להביט ולהתרשם! עצתי לקונים ולמשקיעים, לבוא ולבקר במשכן גם כאשר אין מכירות פומביות, ובהזדמנות זו לרכוש יצירות של הבוגרים במחיר הוגן. השקעה זו תתברר כרווחית ביותר, ותתמוך ישירות באמנים הצעירים הזקוקים לעידוד.

השבוע חזרתי מכנס אמנות יוצרת במילנו, במסגרתו הדגמתי הפצה וצריכה חופשית של אמנות באמצעות טכנולוגיה אלחוטית Bluetooth, שהופכת לחלק בלתי נפרד מכל טלפון סלולארי ומכשיר אלקטרוני ביתי. באי הכנס קלטו ללא תשלום באמצעות הטלפונים הסלולאריים, מחשבים נישאים ומחשבי כף יד שברשותם את יצירות האמנות ששידרתי אליהם מה PDA שברשותי. רובם, הרגילים להפצת וצריכת אמנות מסורתית התפלאו על האופן החדש והחופשי בו אני יוצר ומפיץ אמנות, אך שמחו לקבל לרשותם אמנות מקורית. יצירתיות האמן, או ה"אורה" שלו גדלו עד לקצה טווח הציוד האלקטרוני שברשותו, ואילו צרכני האמנות ממלאים "בינגו" אלקטרוני במכשיר שברשותם, ומאפשרים קליטת אמנות חופשית לפי רצונם והעדפותיהם. החיים בסייברספייס הפכו לתנועה מתמדת בתערוכה וירטואלית, תוך כדי קליטה ושידור של אמנות בעילום שם וללא כל שיקולים חוץ אמנותיים! ערך כספי אפסי של יצירה אמנותית מותיר את הצרכן עם שיקולים של הנאה טהורה בלבד.

אמנם תרמתי שתי עבודות לתערוכה במשכן האמנויות, ואני מקווה שקנו אותן, והכסף יגיע לסטודנט/ית נצרכים. אך מי שחפץ בכך, יעמוד בסביבתי עם מכשיר ה-Bluetooth שלו ויקלוט את היצירות, או לחליפין יכול להורידן בחינם מהאתר שלי ולעשות בהן כרצונו.

מרושתים: לבלוג המלא