האם סבתא סובלת מתת תזונה?
קשישים רבים בישראל סובלים מתת תזונה. הם לא אוכלים מספיק, או אוכלים מזון שאינו מזין מספיק. הסיבות לכך רבות: ממצב כלכלי קשה, דרך היעדר שיניים ועד דיכאון. תשומת לב, אבחון וטיפול מתאים עשויים לעזור להם לחזור למסלול
"כבר לפי חולשת השרירים של הקשיש הבנתי שהוא נמצא במצב של תת תזונה," מספר ד"ר ג'קי אשרוב, מנהל חדר המיון בוולפסון. "ישבתי לידו ותיחקרתי אותו, והתברר שמדובר באדם בריא יחסית לגילו שהתאלמן לפני כשנה ומאז הוא לא אוכל ארוחות חמות. הוא בעיקר שותה, והמזון המוצק היחיד שהוא מכניס לפיו הוא יוגורט עם פרוסת לחם. בני משפחתו - כלומר שני ילדיו, אחותו וגיסותיו - מתגוררים כולם רחוק ממנו, כך שאין מי שיקפיד שיאכל ארוחות קבועות ומסודרות."
תת תזונה. נובעת גם ממצב כלכלי קשה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
גם ר' (78) סבל מתת תזונה. הוא אושפז במחלקה הפנימית שבמרכז הרפואי אסף הרופא עם אנמיה חמורה, נראה חיוור, מותש וחלש ובקושי עמד על רגליו. אחרי שקיבל טיפול תרופתי עשיר בברזל הוא התאושש ואז סיפר לרופאי המחלקה שהוא ואשתו מתקיימים מקצבת זיקנה, שמשמשת בעיקר לרכישת תרופות לאשתו חולת הסוכרת, לחימום הבית ולתחזוקתו. אחרי כל אלה לא נשאר לבני הזוג כסף לאוכל, ולכן הוא ניזון בעיקר מתה עם ביסקוויטים.
ש' ור' לא לבד. יותר ויותר קשישים בישראל מאובחנים בשנים האחרונות כסובלים מתת תזונה או מתזונה לקויה שחסרה ברכיבים תזונתיים חיוניים".הסיבות לכך מגוונות," מסביר ד"ר שמואל גבעון, מומחה לרפואת המשפחה בשירותי בריאות כללית, "החל ממצב כלכלי קשה, דרך בעיות בריאותיות שמתבטאות בקושי לספוג מזון ועד היעדר שיניים, דיכאון או חוסר חשק לבשל לעצמם. לאחרים קשה להגיע למכולת מסיבות שונות ואין מי שיערוך עבורם את הקניות. כך הולכת ומתרחבת בעיית התת תזונה בקרב האוכלוסייה החלשה הזו."
בישראל חיים היום 700 אלף אנשים מעל גיל 65 ו־100 אלף קשישים מעל גיל .80 לדברי ד"ר יצהל ברנר, מנהל המחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי מאיר ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית בהסתדרות הרפואית, שיעור בני ה-65 ומעלה שסובלים מתת תזונה מוערך כגבוה. "לא תמיד רופא המשפחה ער למצב הזה של הקשישים," הוא אומר. "חלק מהרופאים עוקבים אחרי השינוי במשקל, אבל לצערי לא כולם ערים לזה, והדבר תורם להתרחבות מימדי תופעת התת תזונה בקרב קשישים."
אין כסף לאוכל
כאמור, אחת הסיבות לתת תזונה בקרב קשישים היא המצב הכלכלי הקשה. על פי נתוני הביטוח הלאומי, כל קשיש חמישי בישראל חי מתחת לקו העוני, ו-22.9% מכלל המשפחות שבראשן עומד קשיש חיות מתחת לקו העוני. בסך הכל מדובר בכ-90 אלף משפחות שהן 155 אלף נפשות. המשפחות האלה מתקיימות על קצבת זיקנה חודשית בסיסית בסך 1,159 שקל ליחיד ו־1,738 שקל לזוג. בהיעדר זכאות לקצבאות נוספות עולה סכום הקצבה ל־2,181 שקל ליחיד ו־3,229 שקל לזוג.
"איך אפשר לחיות מסכום כזה,"? שואלת שושנה (76) שעבדה 40 שנה בניקיון מוסדות ציבור ובעלה עבד כשכיר בחנות לשכפול מפתחות וחומרי בניין. "כשעבדנו, לא היה לנו הרבה אבל אכלנו טוב, גידלנו ילדים ולא היה חסר לנו כלום. לעת זיקנה הפכנו להיות עניים. איך אפשר בסכום כזה גם לקנות תרופות, גם להדליק בוילר, גם לנסוע לבקר את הילדים וגם לאכול טוב? אז אנחנו חוסכים, ובשר אנחנו קונים רק פעם בשבוע, וגם אז רק עוף. במשך השבוע אנחנו אוכלים חביתות, לחם, אורז או פסטות ופתיתים. פירות וירקות רק בסוף עונה."
מסקר רחב היקף שנערך על ידי הג'וינט ומכון ברוקדייל, במימון ובשיתוף אש"ל (האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל), המוסד לביטוח לאומי ומשרדי הבריאות והרווחה, עולה תמונת מצב קשה בכל הנוגע לתזונת קשישים בישראל: 90% מהקשישים שהשתתפו בסקר הודו שהסיבה לכך שהם לא אוכלים היא כלכלית, 16% ציינו שקשה להם להגיע למכולת ו־23% ציינו שקשה להם לבשל מסיבות בריאותיות.
מהסקר עלה עוד שכמויות המזון שצורכים קשישים שנמצאים באי ביטחון תזונתי (ובמילים אחרות: רעב) נמוכות בצורה מדאיגה. בין השאר הם צורכים כמויות נמוכות בצורה מדאיגה של סידן, עוף, דגים, בשר הודו, גבינות לבנות, פירות וירקות.
קשה לאכול בלי שיניים
סיבה נוספת לתת תזונה בקרב קשישים היא בעיות בשיניים. "עשרות אלפי קשישים, אם לא מאות אלפים, לוקים בתת תזונה רק מסיבות דנטליות," אומר פרופ' מרק ליטנר, סגן יו"ר המועצה המדעית של הסתדרות רופאי השיניים ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
"רק מיעוט מקרב הציבור הזה מבקר אצל רופא שיניים, ולחלקם נוצרת עם השנים בעיה במערכת השיניים התותבות, אך בשל מצבם הכלכלי הקשה הם לא פונים לטכנאי שיניים שיסדר להם את התותבות. התוצאה היא שיכולת הלעיסה שלהם נפגעת, וכעבור זמן מה, כשכל לעיסה מכאיבה, מוותרים רבים מהקשישים על מערכת התותבות ונשארים ללא שיניים בפה. במצב הזה הם יכולים לצרוך רק מזון רך ודייסתי, דבר שמחיש את התחלואה, גורם לאי ריפוי מחלות ומקצר באופן משמעותי וניכר את תוחלת החיים שלהם."
מסקר שערכה האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל עולה ש-22% מכלל הנסקרים דיווחו על בעיות לא מטופלות בשיניים. 72% מהם ציינו שהסיבה לכך היא כלכלית. בשלושת חמישוני ההכנסה הנמוכים דיווחו יותר מ־25% מהקשישים על בעיות שיניים שלא טופלו מסיבות כלכליות.
התרופות הורסות התיאבון
לעיתים קשישים מגיעים למצב של תת תזונה בעקבות מחלות. לא פעם לתרופות שהם מקבלים יש תופעות לוואי שכוללות חוסר תיאבון או שיבוש חוש הטעם והריח.
"כל מחלה ממושכת, כמו סוכרת, מחלה ממארת כרונית, מחלות מפרקים, אי ספיקה לבבית או כלייתית ומחלות של מערכת העיכול, גורמת להפרעות בליעה, ספיגה ולעיסה, לבחילות ולעיתים אף להקאות," מסבירה ד"ר קרולה ויגדר, מומחית לרפואה גריאטרית מהמרכז הגריאטרי שהם פרדס חנה. "בנוסף, לתרופות רבות שניטלות בעיקר על ידי אוכלוסיית הקשישים ישנן תופעות לוואי שמתבטאות בהיעדר תיאבון, דבר שגורם לאנורקסיה בקרב חלק מהחולים הקשישים או להפחתה משמעותית בתיאבון."
בין התרופות הנפוצות שתופעות הלוואי שלהן כוללות דיכוי התיאבון אפשר לציין את הדיגוקסין לחולי לב, תרופות ממשפחת SSRI נוגדת הדיכאון, סותרות חומצה, לאיזון ולייצוב לחץ דם, לאפילפסיה ולפרקינסון וכן פוסיד להפחתת נוזלים.
לדברי ד"ר ויגדר, לקשישים שסובלים מבעיות ספיגה או מעצירות מתמשכת נגרמת תחושת מלאות וכובד, ולכן הם ממעטים לאכול. "וכך, עם הזמן, ויטמינים חיוניים כמו B6 ו-,B12 סידן ורכיבים אחרים הולכים ופוחתים בגופם, דבר שחד משמעית עלול לסכן את בריאותם. ולכן בקרב קשישים יש לדאוג לתוספת קבועה ורציפה של הוויטמינים האלה."
עצוב לאכול לבד
לעיתים הסיבה לתת תזונה בקרב קשישים היא נפשית. מסקר שערכו פרופ' יורם ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית במרכז לבריאות הנפש אברבנאל, וצוותו עולה שלפחות 15% מכלל המ־ תאשפזים במחלקות פסיכוגריאטריות לוקים בתת תזונה קשה. "חלק מהסיבות שהובילו את הקשיש למצב הזה כוללות אובדן בן זוג והיעדר חברה ומוטיבציה לבשל לעצמם."
מצב נפשי ירוד- ירידה בתאבון (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
לדברי פרופ' ברק, תופעת הרעב מסיבות נפשיות אצל קשישים קיימת גם במדינות נוספות. בתאילנד דווח על 20.6% מהקשישים שסובלים מהבעיה הזו, ואילו בשבדיה 50% מכלל הקשישים שמתאשפזים במחלקות לבריאות הנפש מאובחנים כלוקים בתת תזונה.
ממחקר שערכו ד"ר אבנר שחר, מומחה לרפואה גריאטרית שמשמש כגריאטר מחוזי במחוז הדרום, וד"ר דנית שחר, דיאטנית מהמרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה באוניברסיטת בן גוריון, עולה שגם שינוי המקום משפיע על תזונת הקשישים. כך למשל במהלך אשפוז עוברים קשישים רבים ירידה נוספת במשקל. "בקרב אוכלוסיית חולים מאושפזים נמצא ש־60%-40% הוגדרו כסובלים מתת תזונה. אצל 64% מהחולים חלה ירידת משקל נוספת במהלך האשפוז," אומרת ד"ר שחר.
שאלוני אבחון
ככל שהבעיה הפכה לנפוצה יותר, כך התפתחו והשתכללו אמצעי האיתור והאבחון שלה. דוגמה לכך היא שאלון MNA הבינלאומי, שמורכב מ־18 שאלות על גובה, משקל, ירידה במשקל, היקף הזרוע, הרגלי תזונה ועוד.
"מדובר בשאלון מקיף וכולל למדי, אך בפועל מילויו לא ישים מסיבות שונות כמו היעדר זמן או בעיית הניידות של חלק מהקשישים," אומרת קלאודיה רוקס, דיאטנית קלינית מהמרכז הרפואי הגריאטרי שמואל הרופא. "לכן ממשיכים חוקרים מתחום הגריאטריה לחפש כלי אבחוני יעיל יותר".
ב־2004 פותחה בהולנד שיטת ה־SNAQ שמיושמת לראשונה בישראל במרכז הגריאטרי שמואל הרופא. "מדובר בשאלון קצר ומתומצת שבו ארבע שאלות, שמהתשובות עליהן ניתן להעריך ביעילות רבה וברמת דיוק גבוהה את מצבו התזונתי של הקשיש," אומרת רוקס.
השאלות הן: "האם איבדת משקל בלי שהתכוונת לכך,"? "האם חווית ירידה בתיאבון בחודש האחרון,"? "האם אתה משתמש בתוספי מזון"? ו"האם אתה מוזן באמצעות צינור הזנה."? לדברי רוקס, "רמת הניקוד על כל תשובה מגדירה את רמת ההתערבות התזונתית או את רמת הטיפול והמעורבות של הדיאטנית הקלינית שנדרשת אצל כל קשיש."
במהלך יולי-אוקטובר 2006 קיבלו 371 קשישים שאושפזו במחלקות הפנימיות והגריאטריות בשמואל הרופא את השאלון. יותר מ־70% מהם נמצאו במצב של תת תזונה. "האיתור המהיר של האוכלוסייה הזו הביא להתערבות פעילה במזונם, ובתוך זמן קצר אצל חלק לא מבוטל מהם השתפרו מדדי התזונה," אומרת רוקס.
"קשישים רבים, לא בהכרח חולים, סובלים מבעיה של תת תזונה, ואיש לא עוקב אחרי מצבם," היא אומרת. "הם סובלים מהזנחה, ואם לא תהיה מעורבות ממסדית בריאותם תוכרע על ידי התת תזונה, שמתפתחת למימדים נרחבים ביותר".
כך נסייע לקשישים לאכול
- סבלנות: קשישים אוכלים לאט ונזקקים למספר ארוחות קטנות ביום. היו סבלניים.
- חברה: הציעו לקשיש בודד שיאכל בחברה, אפילו רק פעמיים בשבוע.
- קניות: אם הקשיש מתקשה לערוך קניות בכוחות עצמו, התלוו אליו או ערכו אותן במקומו.
- מעקב: הקפידו לשאול את הקשיש מתי אכל ומה.
- דיווח: אם הבחנתם בשכן קשיש שירד במשקל, דאגו לדווח על כך לרשויות הרווחה בעיר.
- שתייה: הקפידו שהקשיש ישתה.
- עיכול: הציעו לקשיש ליטול תכשירים נגד גזים ונפיחות. מרבית הקשישים סובלים מבעיות עיכול ומעצירות שגורמות לתחושת שובע..
- פעילות גופנית: הקפידו שהקשיש יבצע פעילות גופנית מתונה, כמו להתנייד בבית תוך כדי הליכה מתוכננת בין החדרים בכל שעה עגולה.
- מתיחות: עזרו לקשיש לקום מהכיסא ולהתמתח פעם בשעה.
- אמונות טפלות: סייעו לקשיש להילחם באמונות טפלות רווחות כמו איסור אכילת ביצים מחשש לכולסטרול.
- גיוון: חלק מהקשישים ניזונים רק מעוף. המליצו להם לגוון מדי פעם בבשר בקר.
- מוצרי חלב: על הקשישים להרבות בצריכת מוצרי חלב, ואם מתפתחת בעיה בספיגה יש להשתמש באנזימי עיכול.
- פירות וירקות: על הקשישים לאכול באופן קבוע פירות ויקרות חיים או מבושלים, שלמים, מרוסקים או טחונים.
- בלי ממתקים: קשישים רבים מגיעים לתחושת שובע מממתקים. כדאי להימנע מצריכת מתוקים כתחליף לארוחה מסודרת.
לפנייה לכתב/ת 
