מזוז בכנסת: אין מספיק האזנות סתר

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הפתיע הבוקר (יום ד') את חברי הכנסת כאשר אמר כי "אין שימוש מופרז במדינת ישראל בהאזנות הסתר. אדרבא, יש שימוש מועט מדי". הוא דיבר בוועדת החוקה שהתכנסה לישיבתה הראשונה כוועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין האזנות הסתר.

לדברי מזוז, "יש להגביר את השימוש בהאזנות הסתר כמו בכלים חקירתיים טכנולוגיים אחרים. בלי זה לא יהיו חקירות אפקטיביות במדינת ישראל ולא תהיה חשיפות עבירות". הוועדה תבדוק את סוגיית האזנות הסתר שמתבצעות למניעת עבירות וגילוי עבריינים, את התשתית החוקית לקיומן, ואת האיזונים הקיימים בין זכות האזרח לפרטיות לבין אינטרסים ציבוריים אחרים.  

על דיוני הוועדה בנושא הוחלט בעקבות פרשת האזנות הסתר בתיק שר המשפטים לשעבר, חיים רמון. ישיבת הפתיחה תוקדש לדיון כללי בנושא, וישתתפו בה היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, השופט ורדי זיילר, ניצב יוחנן דנינו, ופרקליט המדינה ערן שנדר. 

מנתונים שהונחו בפני הוועדה עולה כי רק בשנה האחרונה בוצעו בישראל האזנות ליותר מ-1,200 קווי טלפון, ובמהלך דיוניה היא צפויה לזמן לעדות חברי כנסת שבוצעו להם האזנות סתר, ובהם גם השר אביגדור ליברמן.

"גם בנתונים השוואתיים יגלו שאין במדינת ישראל שימוש מופרז בהאזנות סתר", אמר מזוז. "במדינת ישראל הואזנו בשנה אחרונה פחות מ-800 חשודים. בכל שנה נחקרות בישראל עשרות אלפי חקירות פשע. הרבה עשרות אלפי חקירות פשע. מתוכם רק 800 חשודים היו להם האזנות סתר. זהו אחוז שולי וזניח ביותר".

היועץ המשפטי הוסיף, כי "בלי האזנות סתר אין מאבק בפשע מאורגן ואין מאבק אמיתי בפשיעה חמורה ואין מאבק אפקטיבי בשחיתות שלטונית. מי שרוצה למסמס את עבודת המשטרה בתחום הזה יגרום למנוע ממנה להיאבק בשחיתות השלטונית, במשפחות פשיעה ובפשיעה החמורה".

פרקליט המדינה, ערן שנדר, הגן אף הוא בדיון על הצורך בהאזנות סתר. לדבריו, "אנו נמצאים בקצה הצמצום האפשרי של האזנות הסתר. צמצום נוסף עלול להוות סייג יתר שיפגע בשימומש בכלי האזנות הסתר".

לדבריו של שנדר, "כוונות טובות משרתות לעיתים גורמים שכוונותיהם שונות. צריך להכיר באינטרסים השונים של גורמים הפועלים בדרכים נסתרות על מנת להבין שעלינו להיזהר מפגיעה ביכולותיהם של רשויות החקירה שכן את המחיר בטווח הבינוני והארוך נשלם כולנו כחברה. מבחינה מקצועית אני יכול לומר שצמצום או פגיעה בכלי האיסוף המכונה האזנת הסתר תפגע פגיעה משמעותית ביכולת להלחם בשחיתות ולהביא את העבריינים לדין".

יושב ראש הוועדה פרופ' מנחם בן-ששון (קדימה): "לצערי, לאחרונה ראינו כשלים על ימין ועל שמאל בנושא האזנות הסתר. ועדת חקירה פרלמנטרית היא גוף ראוי לחקור ולבדוק את הנושא, וייתכן שאגיע למסקנה שיש להכניס תיקונים בחוק האזנות סתר. מה שקרה בפרשת רמון מעמיד אותנו בפני אבסורד. כולנו נוכחנו כי היה כשל, ואני תמה על ההסכמה הכמעט-אוטומטית שקיימת בין מערכת המשפט למשטרה לצורך ביצוע האזנות סתר".

מסקנות באפריל

הנחות היסוד של הוועדה הן כי האזנות הסתר פוגעות פגיעה מהותית בזכויות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן כי חוק האזנת סתר בא לאזן בין זכויות הפרט וחזקת החַפּוּת, לבין אינטרסים ציבוריים חשובים.

הוועדה תבדוק את התשתית החוקית להאזנות וכיצד מפעילות אותו רשויות החקירה, אכיפת החוק ובתי המשפט. כמו כן ייבחנו את מקצועיותם של העוסקים בנושא, מבחינת נהלים והפקות לקחים, וכן בעלי התפקידים הממונים על נושא זה. גם מנגנוני הבקרה - ה"מנגנונים הפנימיים" (כגון הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה), ו"המנגנונים החיצוניים" (כגון בתי המשפט והכנסת) ייבחנו על ידי הוועדה.

בן-ששון התחייב בפני ועדת הכנסת כי יעשה ככל שניתן כדי להגיש את מסקנות החקירה עד סוף מושב החורף הנוכחי של הכנסת, בחודש אפריל 2007.