גורילות בקו האש

זוועת המלחמות במרכז אפריקה: מלחמת האזרחים האכזרית שפרצה ברפובליקה הדמוקרטית קונגו ב-1994, הסתיימה אומנם באופן רשמי לפני ארבע שנים, אך במהלך השנים 1998-2004, נהרגו כארבעה מיליון בני אדם באחד הסכסוכים הקטלניים שאירעו בעשורים האחרונים בעולם. הקרבות העזים עדיין נמשכים בעוצמה רבה באיזור מזרח קונגו, זורעים מוות בכל פינה ומותירים אלפי אנשים חסרי כל. העולם מתעורר לאט לאט ומנסה לעזור, אך המצב הבטחוני הקשה משפיע גם על חיות הבר. אלפי החיילים המורדים הסרים למרותו של לורנט נקונדה, ביצעו תקיפות רבות נגד ערים מקומיות בשטחים נרחבים במזרח המדינה וגם כילו זעמם בחיות הבר.

סמנתה ניופורט, (34), מקדישה את חייה בשנים האחרונות לשליחות מסוכנת אך חשובה. במקום לבלות בעבודה משרדית באחת ממדינות אירופה הקרירות, היא הצטרפה לארגון שימור סביבתי הפועל באפריקה, "הקרן לשימור אפריקה". בראש הארגון עומד אחד מפעילי הסביבה הוותיקים בעולם, ריצ'ארד לייקי, שהתפרסם בעקבות מאבקו הנחוש נגד טבח הפילים בקניה בשנות ה-80. הצוות המצומצם השוהה בקונגו, חבר לפקחים המקומיים ויחד הם מנסים להגן על בתי הגידול של בעלי החיים באיזור בפארק הלאומי וירונגה, השוכן במזרח הרפובליקה, תוך סכנת חיים גדולה.

ניופורט, האחראית על נושא התקשורת בקבוצת השימור, מנסה להביא לעולם תמונת מצב מעודכנת על המאמצים להצלת הגורילות ונעזרת רבות באינטרנט, למרות קשיי ההתחברות באיזור. בראיון מיוחד ל-ynet, מספרת ניופורט, המכונה בקרב חבריה כ"סאם", על המאמצים להצלת בעלי החיים תחת אש. לא היה קל ליצור קשר עם סמנתה. היא מבלה שעות רבות בסיורים ברחבי האיזור, נפגשת עם תושבים מקומיים, מסיירת עם הפקחים בתיעוד אחר המתרחש בפארק.  

למרות הסכנות הבטחוניות, נעשים מאמצים עולמיים כבירים על מנת לשמור על אוכלוסיות בעלי החיים בפארקים הלאומיים באיזור. אחד המקומות הגדולים בהם מתקיימות פעולות מזה עשרות שנים הוא הפארק הלאומי וירונגה, המשתרע על שטח של כ-7,800 קמ"ר. הפארק נוסד לראשונה בשנת 1925 כפארק הלאומי הראשון באפריקה ורק ב-1979 צורף לרשימת אתרי המורשת העולמיים של אונס"קו.

גורילות ההרים בשטחו הפכו אותו לשם דבר בעולם כולו, במיוחד עקב מחקריה של הזואולוגית המנוחה, דיאן פוסי באיזור, שתרמו רבות למודעות העולם בנוגע למצב הגורילות ולפיתוח ענף תיירות משגשג. בנוסף לגורילות, חיים בפארק העצום גם פילי סוואנה, שימפנזים, אוקפי, ביזונים, ציפורים אנדמיות והיפופוטמים. האחרונים ספגו את המכה הקשה ביותר בשנים האחרונות.

בשנות ה-60 חיו בפארק יותר מ-27 אלף היפופוטומים, כיום נותרו בקושי 300 פרטים באיזור אגם אדווארד בפארק והם נחשבים בסכנת הכחדה חמורה ביותר. צייד לא חוקי וטבח על ידי מורדים מקבוצות שונות הפחיתו את מספרם. רק בשנה שעברה אירע טבח של מאות היפופוטמים על ידי קבוצת מורדים המכונה "מאי מאי" ובפברואר האחרון, הצליחו פקחים חמושים למנוע טבח נוסף בקבוצת היפופוטמים שהתגלתה בצפון חופי האגם. למרבה המזל, מורדי ה"מאי מאי" נכנעו לאחרונה לחיילי הממשלה ופורקו מנשקם.  

אזרחים ובעלי חיים בקו האש

"המידע החשוב ביותר לדעת לגבי גורילות ההרים הוא שהן מין בסכנת הכחדה חמורה. כיום נותרו בעולם 700 פרטים בלבד ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ברואנדה ובאוגנדה. בדרום הפארק הלאומי של וירוגנה ישנן כ-80 גורילות לערך הרגילות לחיות במקום", אומרת ניופורט, מספר רגעים לאחר שחזרה מסיור שטח מתיש בפארק. "המנהיגים במשפחות הגורילות הם בדרך כלל זכרים כסופי-גב". 

כיצד הפקחים והגורילות מצליחים להתמודד עם המצב הבטחוני הקשה באיזור? "למרות מלחמת האזרחים העקובה מדם שמתרחשת כעת בקונגו, אוכלוסיית הגורליות גדלה למעשה ב-14 אחוזים בעשור האחרון וזו עדות אמיתית לכך שהפקחים בקונגו עושים עבודה נפלאה. הם פשוט עושים כל מה שניתן תחת תנאים קשים וקיצוניים ופעמים רבות נתונים בסכנות חיים. לא רק שהם מתמודדים עם חוסר יציבות פוליטית וצבאית, הם נתקלים גם בקבוצות צבאיות וקבוצות מורדים, אך גם בציידים ובאנשים הפולשים באופן לא חוקי לשטח הפארק", מציינת ניופורט.

ארגון הצדקה הבריטי, "wildlifedirect" מנסה להעלות את המודעות לנושא הכאוב באמצעות אתר האינטרנט הרשמי שלו, בו משתתפים פקחי קונגו ופעילים למען בעלי החיים, המתארים את שיגרת חייהם באיזור הקרבות וכן להזרים כסף ישירות לפקחים בשטח הקונפליקט. עלות מחייה חודשית של פקח בשמורה מסתכמת בכ-244 דולר. סכום האמור לאפשר לו לפרנס את משפחתו, לרכוש טיפול רפואי וציוד.

"הקרן לשימור אפריקה מהווה מעין תעלת צינור למידע ולתרומות למען המטרה. לולא הארגון והאגודה הזואולוגית של פרנקפורט, הפועלת גם היא באיזור מיקנאו מאז שנות ה-50, הפקחים המסורים הללו לא היו מקבלים את שכרם, לא היו זוכים למדים, קצבאות, ציוד וכדומה. למזלן של הגורילות, הן יכולות להתמודד בקלות יותר עם המצב הרגיש באזור, תודות לפעילות הפקחים. מרביתם ממשיכים לעבוד בזמן מלחמה ועדיין לא זכו לקבל את משכורתם בתקופה הזו". 

המוות אינו מחוסר עבודה

בעשור האחרון נהרגו עשרות פקחים באיזור בניסיון להגן על בעלי החיים מסכנת הכחדה. אחד האירועים שהסעירו את ניופורט וחבריה, היה רצח של שתי גורילות בחודש שעבר. בתחילה נמצאה גופת גורילה מבותרת באיזור הפארק, מספר מאות מטרים מעמדת שמירה שננטשה בעקבות החרפת המצב באיזור.

הפקחים במקום נדהמו לגלות גופת גורילה נוספת מספר ימים קודם לכן. מייסדי הקרן לשימור אפריקה הביעו מחאה ממקום פעילותה בלונדון והאשימו את המורדים הפועלים בחסות נקונדה בחיסול הגורילות הנדירות. "מאז דצמבר מורדים הנאמנים לגנרל נקונדה שדדו מבקרים שסיירו באיזור ואף הרגו שתי גורילות כסופות גב למטרות מזון", אומרת ניופורט בכעס. הפגיעה בחיי הגורילות מעוררת אצלה זעם דומה כשהיא שומעת על ההרוגים מדי יום באיזור.

החשש הגדול היה כי ארבע גורילות נוספות נעדרות באיזור כתוצאה מפעילויות המורדים. "לפני מספר ימים קיבלנו בשורות טובות ושלוש גורילות ממשפחת "מאפווואה" נמצאו בריאות ושלמות". היא מגלה. "בדרך כלל המשפחה מכונה על שם הזכר השליט. הגורילות שנמצאו היו שתי נקבות וזכר מתבגר בשם "פילי-פילי". נראה כי בין מנהיג המשפחה, "מאפוואה", גורילת כסופת גב והזכר המתבגר, "פילי-פילי" אירע קרב קשה על המנהיגות, שהסתיים בניצחון הדור הצעיר.

לאור הניצחון, ערקו שלוש גורילות לצד המנצח והותירו את המנהיג המבוגר יותר, עם צלקות מדממות בגבו וסימני שיניים בגופו. "פילי-פילי" האגרסיבי זכה להקים משפחה חדשה, בתקווה שתתרחב עם השנים. למרבה הצער, הגורילה הרביעית מהמשפחה עדיין נעדרת וכנראה נותרה לבדה ביערות ומתה בנסיבות טבעיות.  

מנהיג המשפחה, "מאפוואה", מבלה עם בני משפחתו בפארק. מרץ 2007

תוספת חדשה למשפחת הגורילות

למרות האירועים הטראגים באיזור, החודש היתה סיבה למסיבה בשמורת הטבע. לידתה של גורילת הרים קטנה, בת חדשה למשפחת "רוגנדו", המונה 12 גורילות, באיזור מיקאנו. "הגורילה זכתה לשם "נדזה", על שם מנהיג שבט מקומי שנפטר בחודש שעבר בקונגו והפקחים החליטו להעניק לה את שמו", מגלה ניופורט. "אמה של נדזה, ספארי, נתונות כעת תחת שמירה הדוקה ביותר של גורילות כסופות הגב במשפחה, כך שהדבר קשה וכמעט בלתי אפשרי להתקרב אליהן. כרגע אני יכולה לדווח כי נדזה יונקת בהצלחה וספארי נושאת אותה עימה לכל מקום בשעות היממה".

"נזדה" בחיקה של אימה, "ספארי" (צילום: WildlifeDirect)

נכון לעכשיו לא ידוע האם התוספת החדשה למשפחת הגורילות היא נקבה או זכר. "אין לכך ביטוי פיזי בולט בחודשים הראשונים לחיי הגורילה, במיוחד כשישנם קשיים לבחון זאת מקרוב. המבנה המשפחתי של גורילות ההרים מורכב מכך שגורילה זכר כסוף-גב עומד בראש ההיררכיה וכל השאר מתחתיו", אומרת ניופורט. "הזכר רשאי לבלות את זמנו עם נקבה או מספר נקבות גורילה במשפחה ולכן ישנם מספר תינוקות וגורילות צעירות באחריותו".

לדברי ניופורט, משפחת הגורילות קיבלה בברכה את התינוקת החדשה וכולם ניגשו לברך אותה. למרות שהאם היא המטפלת העיקרית. גורילת כסופת-הגב תגן גם על הגורילה הקטנה, על האם ועל המשפחה כולה. בשבועות הקרובים אמורה ללדת נקבה נוספת במשפחה.

לניופורט ברור כי אם כי המצב הבטחוני החמור יימשך, צפוי עתיד עגום לדיירי האיזור. "פעילויות שימור עולמיות ולאומיות הן מפתח להישרדותם של היצורים הנפלאים הללו. נעשית כאן עבודה חסרת תקדים, בהתחשב בכך שבעלי החיים הללו חיים באחד מאיזורי הקונפליקט המסוכנים ביותר בעולם. פעילות השימור בעיצומה כל הזמן, אך השלום בקונגו הוא הכרחי להמשך העבודה. ללא שלום, מאמצי השימור הם כמו קרב עקוב מדם במעלה הגבעה. תיירים לא יגיעו לבקר באיזור לאור אזהרות שגרירויות והדבר חייב להשתנות במהירות".

האירוע המרתק ביותר שחוותה ניופורט השבוע היה כשהגיעה לשטח המחייה של משפחת גורילות בשם "קאבריזי", המתגוררת באיזור בוקימה בפארק ומונה 32 גורילות. "גורילת כסופת הגב ומנהיג המשפחה, הסתער לעברנו ארבע פעמים ואני חייבת לומר שהוא הטיל יראה וכבוד. גורילת כסופת הגב עושה זאת בעיקר למטרות התרעה וזה עובד מצויין, היא מספרת בהתלהבות.

"הוא לא יתקוף אותנו, אך כשהוא שואג לעברך בקול גדול, אתה חייב להסיט מבטך מטה ולכרוע במהירות לקרקע, כך שהוא לא ירגיש מאויים. אני רוצה לראות בן אדם שישמור על אדישותו כש-300 קילוגרמים של גורילת הרים נמצאים מספר סנטימטרים לידך. זה לא דבר שניתן להתייחס אליו בקלות ראש", היא מסכמת בחיוך ונפרדת לשלום. "רק אם נצליח לעזור לפקחים המקומיים בתפקידם, יש סיכוי שנוכל להציל את הגורילות הנדירות הללו מסכנת הכחדה".