שתף קטע נבחר

פרטי זה הכי: נוטשים את מערכת החינוך

יותר ויותר הורים בארץ מוותרים על חינוך החובה של המערכת ומקימים לילדיהם בתי ספר פרטיים. הסיבות: הילדים מקבלים יותר. המחיר: יש מחיר. ומשרד החינוך? מתנגד

"אם הייתי לומדת בבית ספר ציבורי, בטח הייתי הולכת לאיבוד", מספרת לנו מיכל צימרמן, בת 14, תלמידת כיתה ח' בבית הספר הדמוקרטי שבמודיעין. "אין לי אופי של מלכת הכיתה ואם לא הייתי מקבלת כל כך הרבה תמיכה ויחס אישי, כמו שאני מקבלת בבית הספר, לא הייתי מתפתחת באותו כיוון".

 

בית הספר שמיכל לומדת בו הוא בית ספר פרטי. "אנחנו שכבה מאוד קטנה (13 תלמידים) ואנחנו מאוד מגובשים", היא מספרת. "אחותי לומדת בבית ספר ציבורי, אבל אני חושבת שהמסגרת הזאת יותר מתאימה לי. בתנועת הנוער אני נפגשת עם חברות שלומדות בבתי ספר רגילים ושם מורגש ההבדל. אני חושבת שלנו (מהדמוקרטי) יש יותר כושר מנהיגות, יותר בגרות וכנראה שגם יותר ביטחון עצמי".

 

מיכל לא לבד

נראה שמיכל היא לא היחידה שמאמינה בחינוך הפרטי. יותר ויותר הורים מחליטים לא לשלוח את הילדים שלהם ללמוד במערכת החינוך ומקימים בתי ספר פרטיים - המדגישים תחומים שונים החשובים להם.

 

מנתונים שאסף "המכון ליזמות בחינוך" במכללה האקדמית בית ברל, בנושא התארגנויות הורים אשר קמו למטרת הקמת בתי ספר פרטיים ונרשמו אצל רשם העמותות, עולה כי החל משנות השמונים קמו במדינה 217 התארגנויות הורים להקמת בתי ספר פרטיים (לא כולל את המגזר החרדי). כמחצית מהן, 105 התארגנויות, הוקמו בשש השנים האחרונות (בין שנת 2000 ל-2006) וכ-30 התארגנויות הוקמו במהלך השנה האחרונה.

 

מניתוח הממצאים עולה כי 33% מתוך ההתארגנויות יועדו להקמת בתי ספר בתחומי העשרה בנושאים כגון איכות הסביבה, ספורט, תרבות ומדעים. 16% מתוכן הינן התארגנויות להקמת בתי ספר בתחום הערכים, כגון בתי ספר ערבים-יהודים, חילונים יהודים, הומניסטיים ועוד.

 

רק 6% מההתארגנויות קמו למען הקמת בתי ספר טיפוליים כגון: ליקויי למידה ו-31% מההתארגנויות נועדו להקמת בתי ספר בתחום הערכים בעלי שיטות לימוד כגון בתי הספר הדמוקרטיים ובתי הספר הפועלים על פי שיטת וולדורף.

 

עוד עולה מהנתונים, כי מבחינה גיאוגרפית מרבית ההתארגנויות (כ-66% מתוכן) נמצאות במרכז הארץ, כלומר מחדרה ועד גדרה, כ-24% מתוכן נמצאות בצפון הארץ (גליל עליון ובית שאן), כ-10% בדרום (אילת, שדרות, ערד, באר-שבע, מצפה רמון ונתיבות) ו-2% ביהודה ושומרון.

 

לדברי בת חן ויינהבר, ראש המכון ליזמות בחינוך, המכללה האקדמית בית ברל, "הנתונים מצביעים על הלך רוח ונושאי תוכן המאפיינים את הציבור. מדובר בהתארגנויות הורים שהחליטו לקחת חלק פעיל בחינוך ילדיהם והעובדה כי בחרו להקים בית ספר חדש לגמרי מצביעה על רצון עז לעזוב את מערכת החינוך. למרות זאת, מניתוח הממצאים ניתן לראות כי הקמת ההתארגנויות אינה רק תוצאה של הידרדרות מערכת החינוך או קיצוץ שעות אלא כמיהה לתכנים ולערכים חדשים".

 

מקסימום 25 תלמידים

"כשלמדתי לתואר ראשון באוניברסיטה", אומר דודי צור, אב לשני ילדים שלומדים בביה"ס הריאלי בחיפה, "למדו איתנו כמה חבר'ה מהריאלי, וראיתי שהם יודעים ללמוד. במשך הזמן גם אני למדתי איך ללמוד, אבל הם הגיעו לשם מוכנים".

 

מה הבדל בין בית ספר פרטי לבין בית ספר ציבורי?

"אני לא יודע מה קורה היום בבתי הספר הציבוריים, כי הילדים שלי לומדים בריאלי, אבל אני יכול להגיד לך שבריאלי יש מקסימום עשרים וחמישה ילדים בכל כיתה. הם לומדים בערך חמש שעות שבועיות יותר ממה שלומדים בבתי ספר ציבוריים והיכולות שמקנים לילדים בריאלי, האחריות והערכים, הם דברים שהם לא היו מקבלים בשום מקום אחר.

 

"כשהבן שלי למד בבית ספר ציבורי, הוא היה פונה למורים בשמם הפרטי. אפילו למנהלת פנו בשמה הפרטי. בריאלי יש יראת כבוד כלפי המורים. הילדים פונים אליהם בצורה רשמית ומכובדת. יש לזה משמעות בעיני. אבל הדבר הכי חשוב זה הכלים שמקנים לילדים בבית הספר, היכולות והערכים. לטקס יום הזיכרון שנערך השנה בבית הספר, הגיעו בוגרים מתקופת קום המדינה. הילדים היו ערים לזה. הם חוו את זה".

 

אין מבחנים

מיכאלה מעוז, מטפלת בשיטת אלבאום ובפסיכותרפיה גופנית בבית הספר הדמוקרטי ע"ש נדב שבמודיעין, ואם לתום (16) ולדניאל (13), הלומדים בבית הספר, שופכת קצת אור על המושג המעורפל הזה שנקרא: בית ספר דמוקרטי.

 

"בית הספר הדמוקרטי הוא בעצם קהילה של ילדים, אנשי צוות והורים, שמנהלים ביחד את המקום. הילדים לומדים במרכזי למידה, בקבוצות קטנות שנקבעות על ידי הרמה האישית של כל ילד ולא בהכרח לפי הגיל. הלימודים הם יותר אישיים ולא רק פרונטליים. לצד מקצועות הליבה (אנגלית, מתמטיקה, ספרות, אזרחות והיסטוריה), הם לומדים גם מקצועות כמו: יוגה, אוריגמי, ארכיאולוגיה, קולנוע, אנימציה, פוטו שופ, אמנות ודרמה.

 

"אין מבחנים בבית הספר ולא מחלקים תעודות, אלה אם כן הילדים מבקשים, אבל הרעיון המרכזי הוא שהילדים מנהלים את עצמם. הם ממלאים תפקידים בוועדות ולוקחים אחריות על עוד תחומים חוץ מאשר ההישגים האישיים שלהם. הבן שלי, למשל, מדריך קבוצת כדורסל".

 

והמחיר? בדמוקרטי במודיעין שכר הלימוד הוא כ-700 ש"ח לחודש. שכר הלימוד בריאלי בחיפה הוא בערך 1,000 שקלים לחודש ובכל בתי הספר הפרטיים יש הנחות לאחים ואחיות ומערך מסודר של מלגות.

 

ומה אומר על כך משרד החינוך?

התגובה הרשמית של משרד החינוך היא: "משרד החינוך אינו רואה בחיוב את מגמת פתיחת בתי הספר הפרטיים. החינוך הציבורי הוא כלי מרכזי להגברת הלכידות בחברה הישראלית, תוך חיזוק הזהות היהודית והזהות האישית והקבוצתית של כל חלקי האוכלוסייה, באופן שיוויוני".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים