מי המציא את המזרק ומתי

מאז המצאת התרופות, חיפשו ממציאים ומדענים דרכים שונות כיצד להחדיר אותן לגוף. אחד הניסויים בוצע על ידי פרנסואה מג'נדי בשנת 1809. בעבודתו, הוא תיאר שיטה שבה הוחדר סטריכנין לגופו של כלב באמצעות חוד מצופה עץ. בשנת 1825 המדען איי ג'יי לזיור תיאר שיטה נוספת להחדרת תרופות דרך שלפוחיות על העור. נסיונות נוספים בוצעו בשנת 1844 בהחדרת תרופות דרך העור, הפעם באמצעות איזמל מנתחים.

המזרק התת עורי הראשון הומצא על ידי אלכסנדר ווד בשנת 1853. הוא נטל כלי הדומה למזרק רגיל שהיה אז כבר בשימוש לטיפול בפצעים שונים בגוף, והוסיף לו מחט. לתוך המזרק הוא שאב מורפין והזריק אותו לתוך עורו של מטופל שסבל מהפרעות שינה.

גירסה מיושנת למזרק. מהפכה בטיפול בחולים (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

כמה שנים אחר כך שכלל ווד את המזרק בכך שיצר מחטים דקות יותר. השינוי הזה עורר עניין רב בקהיליה הרפואית הבינלאומית, והמזרק המהפכני היכה גלים בכל העולם. במהלך השנים עברו המזרקים התת עוריים שינויים רבים שהפכו אותם ליעילים ובטוחים יותר. אחד השיפורים הוא הוספת בוכנה עם גומי בקצה לתוך גליל המזרק. שיפור זה מנע דליפה של התרופה, והפך את ההזרקה לבטוחה.

משך השנים המשיכו המזרקים לעבור גילגולים שונים: ממזרק רב פעמי עשוי מתכת וזכוכית, הומר ייצורו לפלסטיק חד פעמי. השנתות - הסימנים שעל המזרק - איפשרו למדוד במדוייק את כמות החומר הנשאב, גם עד כמויות מזעריות של פחות ממיליליטר אחד.  

המזרק המודרני (צילום: Index open)

כיום קיימות שלוש שיטות עיקריות להזרקה:

• תת עורית (SC – Sub Cutan): בשיטה זו מוחדר החומר לשכבה התת עורית, ונספג באיטיות לתוך הגוף. הזרקה תת עורית משמשת להחדרת אינסולין אצל חולי סוכרת, התרופה "נופוגן" המעוררת יצירת תאי דם בחולי סרטן לאחר טיפולים כימותרפיים ובחולים נוספים, ותרופות רבות נוספות שאינן דורשות פעילות מיידית אלא ספיגה לאורך זמן.
  

• תוך שרירית ( IM – Intra Muscular): הזרקה ישירות לתוך השריר. ההזרקה מתבצעת לרוב בשריר הארבע ראשי (ווסטוס לטראליס) ברגל, לשריר הגלוטאלי (שריר העכוז), או שריר הדלתא (דלטואיד) – שריר משולש המכסה את מיפרק הכתף. לתוך השריר מזריקים לרוב חיסונים, אנטיביוטיקה, הורמונים, קורטיקוסטרואידים לטיפול בדלקות, וגם חומרים לשיכוך כאבים והפחתת דלקת (וולטרן).
  

• תוך ורידית (IV - Intra Venous): באופן זה מוזרק החומר ישירות לזרם הדם, דרך וריד. השיטה משמשת למקרים הדורשים טיפול מיידי. כיום הוחלפה שיטת ההזרקה לתוך הוריד באביזר העירוי "וונפלון" המאפשר להותיר בתוך הוריד חומר פלסטי גמיש המאפשר מתן תרופות ועירויים, מבלי לדקור שוב את המטופל.
  

• מתי ואיך המציאו את הסטטוסקופ?
• רנטגן: מהחדר החשוך עד למכשיר שמציל מיליונים
• מי גילה את החיטוי - ולמה מת מות ייסורים?