זה אנחנו הצופים שבאנו - לכבודכם אנו שרים היום
תנועת הצופים העבריים מציינת 100 שנה להיווסדה ומוכיחה כי היא רלוונטית ופעילה. צוות ynet ביקר השבוע במחנה הקיץ, וגילה בין הסנדות, האוהלים והבּוּסים ילדים נלהבים לבושי חאקי ועניבות, ששמחים לוותר על רביצה אינסופית מול הטלוויזיה וגלישה באינטרנט. חניך בן 11: "זה לא רק קטע חברתי, אלא גם החלטה - איזה מין אדם אני רוצה להיות כשאהיה גדול"
בעידן "כוכב נולד" והאינטרנט, עושה רושם שקשה לשכנע בני נוער להניח ל-איי.סי.קיו ולצאת לפעולה בצופים. חצובה מבּוּסים (קני במבוק)? כפיתה מרובעת? קשר מוט? מסתבר שיש בני נוער שזה מה שעושה להם את זה. והם לא מעטים.
מחנה הקיץ של הנהגת דרום בתנועת הצופים ביער חרובית היה הומה אדם השבוע. בכל פינה ביער הסמוך לצומת מסמיע הסתובבו חניכים ומדריכים צעירים כשהם בפעילות כלשהי - מבשלים אוכל לגדוד, בונים מגדלים מעוצבים מסֶנָדות, מותחים חבלים, מקימים אוהלים, משתטחים לפזצטות ונהנים מהחיים. "זה מזכיר את הודו", העיר בחיוך צלם ynet, אוהד, כשהביט במאות מגבות תלויות על חבלים שנמתחו בין העצים.
אז מה מביא ילדה בת 10 להגיע עם חבריהּ לפעולה צופית פעמיים בשבוע במשך השנה, ובקיץ לעבור לחיות ביער במשך כמה ימים במקום לרבוץ מול הטלוויזיה? רותם סנדרוסי משבט דותן באשדוד: "בצופים זה כיף. זו תנועת נוער חינוכית שמלמדת ערכים וכל מיני דברים שלא מלמדים אותנו בבית-הספר, כמו משמעות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה. חוץ מזה - למה לי לראות טלוויזיה? זה לא בריא לעיניים".
איתמר דמארי, בן 11 מ'דותן', הסכים עם רותם בקול צרוד מרוב שירי מורל: "אני לא אוהב לשבת מול המחשב או הטלוויזיה. יותר כיף להכיר חברים חדשים בצופים מאשר ב-איי.סי.קיו. בצופים לומדים ערכים כמו שיוויון, ואהבת לרעך כמוך. זה לא רק קטע חברתי, אלא גם איזה מין אדם אני רוצה להיות כשאהיה גדול. אני רוצה להיות חברותי ומתחשב".
ימי הקוקו והסרפן
הגירויים החיצוניים שיכולים לפתות את הילדים לוותר על פעולה בצופים מאלצים את המדריכים לחשוב על דרכים יצירתיות כדי להשאיר את החניכים בתנועה. "אנחנו משתדלים לעשות פעולות יותר מעניינות ויותר מושקעות כדי למשוך חניכים נוספים, אבל בשורה התחתונה - תנועת הצופים ממשיכה להתפתח בזכות 'חבר מביא חבר'", אמרה שיר מימון, בת 16.5, מדריכה בשבט דותן.
חברתה, המדריכה נילי פנחסוב בת 16.5, סיפרה מה גרם לה לבחור להדריך בתנועה: "הצטרפתי מאוחר יחסית - בכיתה ז' - והסתכלתי על המדריך בהערצה. רציתי להיות כמוהו". לדבריה, התנועה מעניקה ערך חינוכי מוסף שלא ניתן בבית-הספר. "בית-הספר אמנם נותן ערכים, אבל זה לרוב לימודים נטו. בצופים יותר מקפידים לפנות לזולת בצורה יפה. יחס של כבוד לאחר שווה יותר מהעברת ידע".
תנועת הצופים העבריים מציינת השנה 100 שנות פעילות. בשנים האחרונות גדלה התנועה, והיא מפעילה גם סניפים של צופים עבריים בארצות-הברית לילדי יורדים מישראל. למרות שגדלה משמעותית בשנים האחרונות, ותיקי התנועה מאמינים שלא הרבה השתנה מימי הקוקו והסרפן.
צביקה קרש, בן 63, נזכר בערגה: "אני זוכר היטב את המחנות והטיולים. היינו שרים ורוקדים, והמחנות היו ארוכים יותר וקשים יותר מאשר היום. הסתכלנו על הבנות, והבנות הסתכלו עלינו - זה מה שעושים, לא?
"האידיאולוגיות השתנו מעט. אנחנו דיברנו על גרעין נח"ל וקיבוצים, והם מדברים יותר על מעורבות חברתית והבנת השונה. ואולם בתכל'ס, כל הזקנים שאומרים 'בזמננו היה טוב יותר' לא יודעים על מה הם מדברים, הם פשוט יותר זקנים - אז הם לא זוכרים..."
לפנייה לכתב/ת 
