דני דנקנר מתפשר: יוותר על מחצית מבונוס 2005

כחודשיים לאחר שמונה ליו"ר בנק הפועלים, מצטרף דני דנקנר להסכם הפשרה במסגרתו ייאלץ לוותר על בונוסים בשווי של 7.5 מיליון שקל על רווחי שנת 2005.

בכך, מצטרף דנקנר ליו"ר הקודם שלמה נחמה, ומנכ"ל הבנק הנוכחי, צבי זיו, שהחזירו כבר באוקטובר 2006 כ-26 מיליון שקל מתוך הבונוס של 56.7 מיליון שקל ששולם להם על תוצאות הבנק בשנת 2005. נחמה וזיו החזירו 13 מיליון שקל כל אחד, ובכך השוו את תנאי השכר שלהם לשנת 2004 - בהתאם לדרישת הרשות לני"ע.

בניגוד לנחמה וזיו שנעתרו ללחץ הציבורי, דנקנר, שכיהן באותה העת כיו"ר ישראכרט ויו"ר פועלים שוקי הון, החליט שלא להחזיר את מחצית גובה הבונוס בשנת 2005 שהסתכם ב-15.1 מיליון שקל.

תחילת הסאגה סביב סוגיית הבונוסים לבכירים בבנק הפועלים החלה עם פרסום הדו"חות הכספיים לשנת 2005 בחודש מרץ אשתקד, אז נודע כי מנהלים בכירים בבנק הפועלים זכו לבונוסים גבוהים בגובה של עשרות מיליוני שקלים. זיו קיבל בונוס של כ-33.5 מיליון שקל, נחמה קיבל בונוס של כ-23 מיליון שקל, ודנקנר זכה לבונוס של 15 מיליון שקל.

ביקורת ציבורית על גובה הבונוסים

הבונוסים השמנים עוררו ביקורת ציבורית, ורשות ניירות ערך החלה לבדוק את תקינות הליך קבלת ההחלטות למתן בונוסים בבנק. במקביל למשא ומתן שהתנהל בין הנהלת הבנק והרשות לניירות ערך, הגיש בעל מניות בבנק, שלום ושדי, תביעה נגד הבנק ומנהליו הבכירים.

הרשות בחרה שלא להתערב בעצם הענקת הבונוס למנהלים, אך ביקשה לבחון את דרך אישור ההחלטה ולהשוות את המשכורת ב-2005 לזו ב-2004.

השכר הגבוה של מנהלי הבנק הורכב מ-3 אלמנטים: משכורת, אופציות ובונוסים. מכירת בנק סיגנצ'ר בארה"ב הניבה לבנק הפועלים רווח הון חד פעמי שהשפיע על תוצאות הבנק בסיכום שנת 2005.

בעקבות ההד הציבורי, החליטו נחמה וזיו לוותר על מלוא הבונוסים העתידיים בגין המכירות הצפויות בהתאם להמלצות ועדת בכר ובנק אוצר החייל.