שתף קטע נבחר

מחקר: ההתנהגות המינית של בע"ח נקבעת על ידי הריח

מחקר בעכברים מראה כי פרומונים, סמני ריח המווסתים התנהגויות חברתיות בבעלי-חיים שונים, הם האחראים לקביעת תבנית ההתנהגות המינית של נקבות

אנו תופשים את המגדר כמאפיין בסיסי בלתי מעורער כמעט בכל ההקשרים התרבותיים. כך שאנחנו מתייחסים להבדלים מגדריים בהתנהגות כמשקפים הבדלים בלתי מעורערים ועמוקים במוח הבוגר של שני המינים, ולא כהסטת מתג בין רפרטוארי ההתנהגות של זכר ונקבה.

 

אולם, קבוצת המחקר של קטרין דולק, הכוללת את טלי קמחי וג'נקינס קיו, מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית תאית, מהמכון הרפואי הווארד יוז, אוניברסיטת הארווארד, הראו במחקר בנקבות עכברים כי שני מאפיינים חשובים של המגדר – העדפת בן הזוג וההתנהגות בעת המפגש המיני – מבוקרים בידי חישה פרומונית. המחקר פורסם בגליון ה-30 באוגוסט של כתב העת נייצ'ר ( Kimchi, Xu & Dulac. Nature, 448: 1009-1013).

 

עוד ב"הידען": מתי תא גזע אינו באמת תא גזע?

 

נטרול הריח, בין אם באופן גנטי ובין אם באמצעות ניתוח של התפישה הפרומונית, נראה כמשנה את המתג וגורם להתנהגות זכרית מלאה אצל הנקבות. בצירוף מחקר קודם, מעידות תוצאות אלה על כך כי הנתיבים העצביים האחראים להתנהגות מינית זכרית נמצאים במוחן של הנקבות, אך הם רדומים. הם הקובעים את התהליך הספציפי לכל מגדר של התנהגות מינית זכרית או נקבית.

 

בבעלי חיים רבים, איבר יעקובסון (באנגלית: Vomeronasal Organ‏, VNO - הוא איבר הרחה נוסף לאף הקיים אצל בעלי חיים. האיבר ממוקם בעצם וומר (vomer bone) המצויה בין האף לבין הפה) משמש בעיקר לאיתור ריחות. בעכברים חיישנים המצויים באיבר זה אחראים לקליטת פרומונים המשמשים למשיכת בן המין הנגדי ולתקשורת אותות נוספים, כגון התנהגות חברתית כדוגמת הורות או תוקפנות. האיבר נמצא באפיהם של כמעט כל חיות היבשה בעלי עמוד השדרה, למעט בני אדם ופרימטים נוספים.

 

המפתח לקליטת אותות הריח הללו (בחיישנים המצויים באיבר והעברתו דרך מערכת העצבים אל המוח) נמצא בגן המכונה Trpc2. לאחר השתקה של הגן הזה, מצאו קמחי ועמיתיה כי הנקבות הפגינו התנהגות זכרית אופיינית, כגון רדיפה, טיפוס, ודחיפת אגן הירכיים כנגד עכברים, הן כלפי זכרים והן כלפי נקבות, וכן הן קראו קריאות חיזור תת קוליות והריחו את עכוזי העכברים. התופעה, שנצפתה בנקבות עכברים שעברו מוטציה, נראתה גם כאשר החוקרים הסירו את איבר יעקובסון בנקבות עכברים נורמליים (לא מוטנטים).

 

עוד ב"הידען": בנאס"א חיברו השבוע את המאיצים למכל הדלק החיצוני

 

בנוסף הראו החוקרים שנקבות מוטנטיות שאינן מסוגלות לקלוט פרומונים מראות ירידה בהתנהגות האמהית (פחות זמן בילו בהנקת הגורים ופחות היו תוקפנים לזכר פולש שהתקרב אל הגורים).

 

לעיתים קרובות, הבדלים בהתנהגות המינית בקרב יונקים תלויה בכימיקלים כדוגמת הורמונים. ממצאים חדשים אלה מציעים חלופה לטענה זו – החוקרים מצאו כי נקבות העכברים שחוש הריח שלהן נפגע גנטית– הראו רמות נורמליות של אסטרוגן, טסטוסטרון ומחזורי רבייה.

 

קתרין דולאק אמרה ל-Live Science: "איש לא תיאר לעצמו כי מוטציה קטנה מהסוג הזה יכולה להכריח נקבות להתנהג כל

כך ברור כזכרים". באשר לשאלה האם המחקר ישים גם לגבי בני אדם, מאחר והם חסרים את איבר יעקובסון, אמרה דולאק: "הניחוש שלי טוב כמו שלכם. מכרסמים מונעים על ידי ריח, בני אדם ופרימטים עיליים אחרים משתמשים יותר בחוש הראייה וההוכחה הטובה ביותר לכך היא הפורנוגרפיה".

 

בשיחה עם אתר הידען אומרת טלי קמחי, פוסט דוקוטרנטית שביצעה את המחקר במעבדתה של דולאק, שם היא שוהה בשלוש השנים האחרונות: מחקר זה מהווה פריצת דרך רעיונית ובסיס למחקרים עתידיים הבאים לבחון את המנגנונים העצבים המבקרים תבניות התנהגויות האופינית לזכר או נקבה בכך שהוא מוסיף למשוואה גורם מבקר נוסף - יכולתו של בעל החיים לעבד את האינפורמציה שהוא מריח, שומע, ורואה".

 

"את הדוקטורט עשיתי במעבדתו של פרופ' יוסי טרקל, מומחה להתנהגות בע"ח, במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב", מספרת קמחי. "בסיום הדוקטורט חיפשתי להעמיק את ידיעותיי וניסיוני בתחום הגנטיקה והביולוגיה המולקולרית. בחרתי לעשות זאת במעבדתה של דולאק, אשר משלבת בצורה מצוינת תחומי מחקר כגון ביולוגיה מולקולרית וגנטיקה עם נוירופיזיולוגיה והתנהגות, וכן שיטות מחקר חדשניות לבחינת כיצד התנהגויות שונות מקודדת במוח. והראיה לכך עבודת המחקר הנוכחית".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הנקבות הפגינו התנהגות זכרית אופינית
צילום: index open
הידען
מומלצים